הינה לכם הסבר למה דווקא בחודש של תחילת מלחמה היו גיוסי אגח גדולים

הנפקות האג"ח הקונצרניות החודש הסתכמו ב־1.7 מיליארד שקל - עלייה של 31% לעומת אוקטובר 2022. את מרבית הסכום גייסו חברות הנדל"ן, אך בעיקר הגדולות, הוותיקות והמדורגות A ומעלה. מנכ"ל מידרוג: "חברות רבות ניצבות בעמדת המתנה"
המלחמה עם חמאס גרמה, כדרכן של מלחמות, לאי־ודאות וטלטלה בשוק ההון המקומי. מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, איבד 10%, בעוד המדד המייצג בארה"ב, S&P 500, ירד ב־3.5% בלבד. אין מה לדבר על גיוסי הון באמצעות הנפקת מניות - בטח שלא על הנפקות ראשוניות (IPO) של חברות - אולם נדמה כי החודש נרשמה התעוררות מבחינת החברות דווקא בגזרת החוב.
מנתוני חברת הדירוג מידרוג עולה כי באוקטובר הסתכמו גיוסי האג"ח הקונצרניות ב־1.7 מיליארד שקל - עלייה של 31% לעומת אוקטובר אשתקד, וכמעט את כל הסכום (1.3 מיליארד שקל) גייסו חברות נדל"ן. הסכום שגייסו החברות האלה זהה לכל גיוסי האג"ח הקונצרניות באוקטובר 2022 ובזינוק של 160% לעומת גיוסי חברות הנדל"ן באוקטובר אשתקד.
מאידך, חברות ריאליות מתחומים אחרים לא גייסו חוב כלל. זו במידה רבה הפתעה, משום שנדל"ן הוא מהסקטורים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בבורסה מאז 7 באוקטובר. מדד ת"א־נדל"ן ירד מפרוץ המלחמה ב־11.6%, שיעור חד מזה שירד ת"א־125.
כשבוחנים את זהות ואופי המגייסים מתקבלת תמונה מורכבת, שממנה עולה כי המשקיעים לא מהמרים כרגע. הם משקיעים בחוב של חברות גדולות, חזקות וותיקות בשוק החוב, עם דירוג גבוה - דוגמת אמות, פתאל, אלוני חץ וריט 1 (ראו תרשים) - ולא נכנסים להרפתקאות חדשות, שכן כל הגיוסים נעשו באמצעות הרחבת סדרות קיימות. מאחר שמדובר בהרחבת סדרות, לא חלו שינויים בתנאים או בגובה הריבית המשולמת עבור החוב.
בכיר באחת החברות שגייסו החודש חוב אמר ל"כלכליסט": "על החברות נפלו כמה מכות קשות בשנה האחרונה. הריביות עלו מ־0% ל־6%, והמרווח ביחס לאג"ח ממשלתיות נפתח בשל המלחמה. המשקיעים, שהסתפקו בפער של 1% מול האג"ח הממשלתיות, רוצים עכשיו 1.5%. לכן כל דירקטוריון דן היום בצורך לגייס חוב, אבל יש גם אמונה בשוק כי לאחר שערפל הקרב יתפזר יושקעו עשרות מיליארדים בשיקום, מה שיתורגם לצמיחה גבוהה. לכן יש צורך להצטייד עכשיו בהון".
מינואר השנה גויסו בשוק החוב הקונצרני 65.5 מיליארד שקל, ירידה של 2.2% לעומת 67 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. בנטרול הסקטור הפיננסי נרשמה עלייה של 5.5% לרמה של 46.3 מיליארד שקל.
רק שבע חברות גייסו חוב באוקטובר לעומת עשר בתקופה המקבילה - כולן חברות חזקות המדורגות A ומעלה, והדבר עולה בקנה אחד עם המגמה מתחילת השנה. בחודשים ינואר־אוקטובר עומד שיעור המנפיקים שאינם מדורגים על 26% לעומת 34% בתקופה המקבילה. ההיקף הכספי של ההנפקות, במונחי ערך נקוב, של חברות שאינן מדורגות, עומד על 8% בלבד לעומת 18% בתקופה המקבילה.
כמו כן, 20% מהמנפיקים קיבלו דירוג גבוה יחסית, של Aaa או Aa (בסקאלת ישראל), לעומת 16% בתקופה המקבילה. אולם היקף החוב שגייסו המנפיקים החזקים ירד במעט, מ־42% בינואר־אוקטובר 2022 לרמה של 36% באותה תקופה השנה. כמו כן, 20% מההנפקות, מבחינת היקף כספי, נעשו מתחילת השנה באמצעות הקצאה פרטית למוסדיים לעומת נתון של 9% בתקופה המקבילה ושל 18% בינואר־אוקטובר 2021. פירוש הדבר הוא שהחברות זקוקות לגייס חוב בצורה מהירה ויעילה, ולכן הן מגייסות נתח קטן יותר במכרזים ציבוריים.
מנכ"ל מידרוג אבי שטרנשוס אמר ל"כלכליסט" כי "מתחילת המלחמה ראינו ירידה חדה בפעילות העסקית, אך לא כזו שמנעה מהחברות הגדולות לגייס חוב, כדי לחזק את מבנה ההון ולהיערך להתמודדות ממושכת עם סביבה כלכלית־ביטחונית מאתגרת. מנגד, חברות רבות אחרות ניצבות בעמדת המתנה, שכן בשלב זה עדיין מרחפים לא מעט סימני שאלה לגבי משך המלחמה והסיכון הטמון בה. להערכתנו, ככל שתמונת המלחמה תתבהר, כך נראה תנופת גיוסים בשבועות הקרובים, שכן החברות יידרשו להתממן".
כלכליסט