דור בא ודור הולך....

בחור צעיר שאל את סבו,
"סבא, איך חיית בעבר בלי טכנולוגיה . . . .
ללא מחשבים
ללא רחפנים
בלי ביטקוין
ללא אינטרנט
בלי טלוויזיות
ללא מזגנים
ללא מכוניות
בלי טלפונים ניידים? "

סבא ענה:
"בדיוק כמו שהדור שלך חי היום . . . .
בלי תפילות,
אין חמלה,
אין כבוד,
אין GMRC,
אין חינוך אמיתי,
אישיות ירודה,
אין חסד אנושי,
אין בושה,
אין צניעות,
אין כנות.

אנחנו, האנשים שנולדו בין השנים 1930-1980, היינו המבורכים. חיינו הם הוכחה חיה. "

¶ בזמן משחק ורכיבה על אופניים, מעולם לא חבשנו קסדה.
אחרי בית הספר עשינו את שיעורי הבית שלנו בעצמנו ותמיד שיחקנו באחו עד השקיעה
שיחקנו עם חברים אמיתיים, לא חברים וירטואליים.
¶ אם היינו צמאים, היינו שותים frim את המזרקה, מהמפלים, מי ברז, לא מים מינרליים.
מעולם לא דאגנו וחלינו אפילו כשחלקנו את אותה הכוס או הצלחת עם חברינו.
¶ אף פעם לא עלינו במשקל על ידי אכילת לחם ופסטה כל יום.
¶ שום דבר לא קרה לרגליים שלנו למרות שהלכנו יחפים.
מעולם לא השתמשנו בתוספי מזון כדי להישאר בריאים.
¶ נהגנו להכין צעצועים משלנו ולשחק איתם.
ההורים שלנו לא היו עשירים. נתנו לנו אהבה לא מתנות חומריות
¶ מעולם לא היה לנו טלפון סלולרי, DVD, PSP, קונסולת משחק, Xbox, משחקי וידאו, מחשב נייד, צ'אט באינטרנט. . . . אבל היו לנו חברים אמיתיים.
¶ ביקרנו את חברינו מבלי שהוזמנו ושיתפנו ונהננו מהאוכל עם משפחתם.
הורים גרו בקרבת מקום כדי לנצל את זמן המשפחה.
¶ אולי היו לנו תמונות בשחור לבן, אבל אפשר למצוא זכרונות צבעוניים בתמונות האלה.
¶ אנחנו דור ייחודי והכי מבין, כי אנחנו הדור האחרון שהקשיב להוריהם.

ואנחנו גם הראשונים שנאלצנו להקשיב לילדיהם. ~

אנחנו במהדורה מוגבלת.

תנצלו אותנו. תלמדו מאיתנו. אנחנו אוצר שנועד להיעלם בקרוב