בשוק האג"ח ישנן הזדמנויות השקעה שלא היו קיימות בעבר

אחרי חודשים ארוכים של פדיונות גדולים בקרנות הנאמנות האקטיביות, אלו שמנוהלות באופן שוטף בידי מנהלי ההשקעות בקרנות, מגלים בכירים בתעשייה אופטימיות לגבי החודשים הקרובים, ומזהים התחלת חזרת כספים לקרנות המסורתיות.
זאת, לאחר שמאז תחילת העלאות הריבית מצד בנק ישראל, העדיפו משקיעים רבים להוציא את כספם מהקרנות המנוהלות, ולהעביר אותו לקרנות הכספיות (המציעות מוצר נזיל המתחרה בפיקדון הבנקאי), ואלו חולשות כבר על 20% כמעט מנכסי התעשייה - לעומת 4.2% בלבד לפני סדרת העלאות הריבית.
במאי אומנם נמשכו הפדיונות בקרנות האקטיביות המסורתיות, והסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל, בדומה לאפריל, אך מדובר בירידה משמעותית לעומת פברואר ומרץ, אז פדו הקרנות המסורתיות 4.8 מיליארד שקל ו-4.5 מיליארד שקל, בהתאמה.
"בחודש האחרון רואים שהציבור חוזר בהדרגה להשקיע בשוק ההון, וזה מורגש בעיקר בקרנות הנאמנות המסורתיות", אומר טמיר שפירא, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות.
https://res.cloudinary.com/globes/im...%93_vg5zup.png
"הריבית שעלתה הביאה לעלייה בתשואות לפדיון בשוק האג"ח, וישנן כיום הזדמנויות השקעה בשווקים, שלא היו קיימות בשנים עברו. למעשה, מתחדדת ההבנה שגם בסביבת הריבית הנוכחית קיימים פתרונות השקעה בקרנות אג"ח, שיכולים לשמור על ערך הכסף ואפילו לתת תשואה ריאלית חיובית לאורך זמן"."לכן, מה שמתרחש בשוק זה משפיע על התעשייה בצורה ניכרת, גם בקרנות מעורבות, שהן המוצר המרכזי בקטגוריית אג"ח כללי, וכאשר קרנות האג"ח עולות, זה מושך את כל שוק הקרנות קדימה", מציין כשריאן.


"מעדיפים בשלב ראשון כניסה רוחבית לשוק"
גם ליאור כשריאן, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות, מסביר כי בהמשך לעליות בשווקים בחודש מאי, בעיקר באפיקי האג"ח השונים, אפשר לראות כניסה לשוק קרנות הנאמנות. "שוק האג"ח הוא הבסיס של רוב תעשיית קרנות הנאמנות בישראל, וחודש מאי התאפיין בעליות שערים במדדי האג"ח בארץ, בעיקר באפיק הקונצרני.
לדברי כשריאן, בשלב הנוכחי הכניסה לקרנות היא בעיקר של גופים מוסדיים ושל משקיעים מתוחכמים, בעיקר באמצעות מדדי אג"ח שונים, אך גם באמצעות מדדי מניות מובילים שאחריהם עוקבות קרנות נאמנות פסיביות - קרנות סל וקרנות מחקות.
"הדבר נובע מכך שבשלב ראשון משקיעים מעדיפים להיכנס לשוק באופן רוחבי, במצב שבו לראייתם הרבה ני"ע מתומחרים בחסר, וכך הם מקבלים חשיפה רוחבית לשוק. יש גם משקיעים פרטיים המעדיפים כעת להיכנס לשוק באמצעות מוצרים פסיביים ולקנות קרנות פסיביות, אבל בשלב הנוכחי הם עוד בשוליים".
ואכן, מבט על המגמות בתעשיית קרנות הנאמנות מתחילת השנה מגלה כי המשקיעים בישראל מעדיפים את המוצרים הפסיביים על פני האקטיביים, בעיקר הודות לפיזור של יעדי השקעה, ולא מניות או אג"ח של חברה ספציפית.
https://res.cloudinary.com/globes/im...%99_ijcfaj.png
בעוד שהקרנות המסורתיות האקטיביות פדו כאמור 2.2 מיליארד שקל בכל אחד מהחודשים אפריל ומאי, על פי ניתוח של בית ההשקעות מיטב, הקרנות הפסיביות גייסו באפריל 1.27 מיליארד שקל, ובמאי כבר זינקו הגיוסים לכ-4 מיליארד שקל.
שינויי המגמות האלה הביאו כמובן גם לשינויים בהיקף הנכסים המנוהלים תחת סוגי הקרנות השונים. בעוד שבינואר נוהלו בקרנות המסורתיות (ללא קרנות כספיות) 163 מיליארד שקל, במאי ירד הסכום המנוהל ל-150.6 מיליארד שקל, ירידה של 7.5% בתוך חמישה חודשים. מנגד, בקרנות הפסיביות כבר מנוהלים נכון לסוף מאי 166 מיליארד שקל, עלייה של 4.5% לעומת ינואר.
סך נכסי תעשיית קרנות הנאמנות כולה עלה במאי בכ-2.9% לכ-393 מיליארד שקל. לפי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, העלייה נבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-1.5% , ומגיוס של כ-5.9 מיליארד שקל.


מבין הגופים הגדולים, היחיד שסיים את חמשת החודשים הראשונים של השנה עם גיוס חיובי, בנטרול הקרנות הכספיות, הוא הראל, שגייס 274 מיליון שקל, המגיעים בעיקר מזרימה של יותר ממיליארד שקל לקרנות הפסיביות.
זאת לצד גיוס של יותר מ-9 מיליארד שקל בקרנות הכספיות, שאפשר למחוק פדיונות של כ-800 מיליון שקל בקרנות המסורתיות.
התשואות החיוביות בתעשייה (1.5%) אפשרו להראל לסיים את מאי עם גיוס של כ-650 מיליון שקל, כשגם מיטב וקסם מבית הפניקס גייסו יותר מ-500 מיליון שקל כל אחת, גם לאחר הצמיחה בתחום הקרנות הכספיות.
גיוסים אלו אפשרו להן לצמצם את הפדיונות מתחילת השנה בקרנות המסורתיות, שהסתכמו בכ-2 מיליארד שקל אצל כל אחת מהן.


"המשקיעים יחפשו לקבע תשואות לשנים ארוכות"
ומה לגבי העתיד? כשריאן מעריך כי כשהמשקיעים יבינו שסבב העלאת הריבית הסתיים, נוכל לראות מעבר לגיוסים משמעותיים יותר בתעשיית קרנות הנאמנות. "הבנה שכזו תגרום למשקיעים לחפש אפיקי השקעה שיאפשרו להם לקבע תשואה לשנים ארוכות קדימה", הוא אומר, "ולעבור מהשקעה באג"ח קצרות הנכללות בקרנות הכספיות, לארוכות יותר, הנכללות בקרנות המנוהלות".
דבריו מתכתבים עם תחזית שנתן לגלובס בשבוע שעבר גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב חיסכון לטווח ארוך, שלפיה השקעה באג"ח יכולה להביא לתשואה של 5% ואף 7% במהלך ארבע השנים הבאות.


לדברי שפירא מאילים, הזדמנויות קיימות גם באג"ח וגם במניות בישראל, שוק שהפגין ביצועי חסר בחודשים האחרונים אל מול הבורסות בעולם.
"להערכתנו, ההתאוששות בשווקים תגיע קודם כל דרך רכיב האג"ח, ולאחר מכן גם למניות בארץ, שבהן ישנם תמחורים אטרקטיביים והזדמנותיים של חברות איכותיות עם תוצאות עסקיות מצוינות, שמחירן ירד בצורה רוחבית יחד עם כל השוק, כמו בכל גל מימושים.
"הציבור הרחב רוכש על פי רוב במסה הגדולה בעיקר קרנות אג"ח כללי, שבהן משלבים השקעה בשני האפיקים העיקריים - אג"ח ומניות", אומר מנכ"ל אילים.
אם סייקל העלאות הריבית אכן מתקרב לסופו, הקרנות המושפעות ביותר יהיו אלה הכספיות, שמציעות ריבית הדומה לזו של בנק ישראל, אם כי לוקח זמן עד שכל סבב העלאות הריבית מיתרגם לתשואה בפועל.
"ככל שנראה את התיקון בשוק האג"ח והמניות ממשיך, הקרנות המנוהלות יוכלו להביא לידי ביטוי אפשרות בחירה של ני"ע בעלי פוטנציאל גדול יותר ובמח"מ מדויק יותר", אומר כשריאן ממגדל. "בהמשך לכך, גם הביטחון של משקיעים פרטיים יגבר, ומתוך רצון לקבע תשואה לטווח ארוך גם הם יחזרו לקרנות מנוהלות ולאג"ח ארוכות יותר, גם באפיק הממשלתי וגם בקונצרני - מה שיוביל את החזרת הכסף שלהם מהקרנות הכספיות לקרנות פסיביות ואקטיביות".

גלובס