האם צריך לעדכן את החיסכון לילדים בשל עליית הריבית?
בהתאם לביצועים המאכזבים שרשמו שוקי ההון ב–2022, התשואות שמופיעות בדו"חות של קופות הגמל הן שליליות: בין מינוס 10% במסלול בסיכון נמוך ועד כמעט 20% בסיכון המוגבר.
ברור ששנה אחת מתוך 18 שנים לא משפיעה משמעותית על התשואה הסופית, אבל ייתכן שסביבת הריבית החדשה משנה מעט את התמונה. הנה שש נקודות על חיסכון לכל ילד, שחשוב להכיר כשקוראים את הדו"ח השנתי.
מבין הגופים הגדולים שמנהלים את קופות החיסכון לכל ילד, חברות הביטוח מנורה מבטחים ומגדל הפסידו הכי פחות מתחילת 2022: מנורה עם תשואה שלילית של 3.86%– במסלול בסיכון נמוך ושל 6.36%– במסלול בסיכון בינוני, ומגדל עם תשואה שלילית של 10.95%– במסלול בסיכון מוגבר.
התשואות הנמוכות ביותר היו באנליסט, במסלול בסיכון נמוך, תשואה שלילית של 6.59%–, ובאלטשולר שחם: תשואה שלילית של 9.36%– במסלול בסיכון בינוני ושל 15.84%– במסלול בסיכון מוגבר.
בדיקת התשואות בשש השנים האחרונות, מאז השקת תוכנית חיסכון לכל ילד ב–2017, מגלה כי אלטשולר מוביל במסלול בסיכון נמוך עם תשואה של 22.16% — בעוד מנורה אחרונה במסלול זה, עם תשואה של 14.48% בלבד.
במסלולים בסיכון בינוני ומוגבר, אנליסט מוביל בפער משמעותי עם תשואות של 35.17% ו–72.4% בהתאמה — בעוד בקרקעית התשואות נמצאות מגדל, עם תשואה של 27.05% בסיכון הבינוני, והפניקס עם 46.03% בסיכון המוגבר.
ההבדלים בין המסלולים בקופות הגמל הם בשיעור החשיפה למניות. המסלול בסיכון מוגבר מורכב לרוב רק ממניות, מסלול בסיכון בינוני מכ–45% מניות והשאר אג"ח, ובמסלול בסיכון מועט — כ–20% מניות בלבד ורוב התיק מורכב מאג"ח. יש עוד שני מסלולים שמיועדים לציבור הדתי: מסלול הלכה ומסלול שריעה.
בקופות הגמל ניתן לעבור בכל עת בין המסלולים וגם בין הגופים. לעומת זאת, מי שבוחר מלכתחילה לנהל את החיסכון לילד באחד הבנקים, לא יכול לעבור מהבנק שאותו בחר — ניתן לעבור רק בין סוגי הריביות באותו הבנק, ורק בהנחה שנבחר מסלול עם תחנות יציאה.
https://img.haarets.co.il/bs/0000018...=821&width=350
2. רוב הכסף בקופות הגמל, לא בבנקים
את החיסכון לכל ילד ניתן לנהל באחת מקופות הגמל או באחד הבנקים. כיום, רוב הכסף מנוהל בקופות, אף שהבנקים היו ברירת המחדל כשהתוכנית הושקה. בקופות הגמל מנוהלים 15 מיליארד שקל — מתוכם מנהל אלטשולר שחם 42%, יותר מ–6 מיליארד שקל — בעוד בבנקים מנוהלים לפי הערכות 5 מיליארד שקל
גופים גדולים נוספים בחיסכון לכל ילד הם הראל (23% מסך הכספים המנוהלים) והפניקס (7%). אחריהם, בתי ההשקעות מיטב ואנליסט וחברות הביטוח מנורה מבטחים ומגדל — שמנהלים בין 600–900 מיליון שקל כל אחד.
הגופים הקטנים יותר בחיסכון לכל ילד הם בית ההשקעות מור, שמנהל 582 מיליון שקל במסלולים בניהול פסיבי; אינפיניטי, שמנהל 403 מיליון שקל; וסלייס, שמנהל 336 מיליון שקל. גופים גדולים נוספים בחיסכון לכל ילד הם הראל (23% מסך הכספים המנוהלים) והפניקס (7%). אחריהם, בתי ההשקעות מיטב ואנליסט וחברות הביטוח מנורה מבטחים ומגדל — שמנהלים בין 600–900 מיליון שקל כל אחד.
הגופים הקטנים יותר בחיסכון לכל ילד הם בית ההשקעות מור, שמנהל 582 מיליון שקל במסלולים בניהול פסיבי; אינפיניטי, שמנהל 403 מיליון שקל; וסלייס, שמנהל 336 מיליון שקל.
https://img.haarets.co.il/bs/0000018...=716&width=350
3. ברירת המחדל שונתה, אבל האם יהיה אפשר לנייד מהבנקים?
ברירת המחדל עבור מי שלא בחר תוכנית חיסכון באופן אקטיבי לילד שלו השתנתה כמה פעמים מאז השקתה. בהתחלה, ברירת המחדל של תוכנית החיסכון הייתה הבנקים, אבל היא שונתה לקופת גמל במסלול בסיכון נמוך. בדצמבר 2022 ברירת המחדל שונתה שוב, לקופת גמל בסיכון מוגבר.
כך שנכון להיום, עבור ילד ראשון שנולד במשפחה, אם הוריו לא יבחרו מסלול בעצמם — החיסכון לכל ילד יועבר לקופת גמל במסלול בסיכון מוגבר. אם לא מדובר בילד הראשון, החיסכון ינוהל בגוף שבחרו ההורים לגבי הילד הקודם.
את השינוי יזמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, על בסיס מסקנותיה של ועדה משותפת לרשות שוק ההון, משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי. מטרת השינוי הייתה "להגדיל את שוויון ההזדמנויות במעבר לחיים הבוגרים ואת הניידות החברתית בישראל".
בבסיס השינוי עומדת התפיסה שלפיה בטווח הארוך שוק המניות מניב את התשואות הגבוהות ביותר בהשוואה לשאר אפיקי ההשקעה. לפי מחקר שפירסם הביטוח הלאומי ביולי 2019, בעריכת ד"ר אופיר פינטו ופרופ' דניאל גוטליב, משפחות ממעמד כלכלי גבוה יותר צוברות חיסכון רב יותר עבור ילדיהן — משום שהן משקיעות במסלול בסיכון גבוה יותר, שמניב תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך, והן גם בוחרות להוסיף 50 שקל מטעמן מעבר לסכום הבסיס של הביטוח הלאומי.
"תוצאות המחקר מלמדות כי לילדים שעבורם יבוצעו הפקדות מלאות במשך 18 שנה, צפוי להצטבר חיסכון ממוצע של 24 אלף שקל", ציינו עם פרסום המחקר בביטוח הלאומי. "הפקדה של 50 שקל נוספים מדי חודש על ידי המשפחה, צפויה להכפיל את הסכום לפחות, והפקדה במסלול חיסכון עם סיכון, שמניב בטווח הארוך תשואה גבוהה יותר, עשויה לשלש את הסכום, בהשוואה למסלול הבנקאי ללא סיכון".
במאי 2022 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל (ש"ס), שנועדה לטפל בשינוי ברירת המחדל. מאז אמנם תוקנה ברירת המחדל בהוראה של רשות שוק ההון, אבל הליכי החקיקה ממשיכים גם בכנסת הנוכחית, תוך התמקדות בנושאים נוספים.
כך, בדיון שקיימה באחרונה ועדת הכספים של הכנסת עלתה האפשרות לשנות את ברירת המחדל גם כשלא מדובר בילד ראשון — למסלול בסיכון מוגבר — וגם לעבור בין בנקים לקופות גמל, בין היתר עבור מי שכבר יש לו חיסכון.
במשרד האוצר אמרו בעבר כי הם בוחנים את הוצאת הבנקים לגמרי מאופציית הבחירה, או את פתיחת התנאים מולם — בעיקר את אפשרות הניוד מהבנקים לקופות גמל.
4. בינתיים, קופות הגמל מניבות תשואות גבוהות יותר מהבנקים
אין ספק שעד השנה האחרונה, לאחר יותר מעשור של ריבית אפסית, שוקי המניות היו האפשרות הכמעט יחידה להניב תשואה לאורך זמן. עם זאת, הריבית עלתה בחדות בשנה האחרונה. עדיין לא ברור מתי יסתיים גל ההעלאות הנוכחי, הגם שיש קונצנזוס כי בשלב מסוים הריבית תרד.
כך שבנקודת הזמן הזו כדאי לבחון אם מסקנות המחקר של הביטוח הלאומי עדיין תקפות, ואם הרעיון שהועלה בזמנו — לבטל את האפשרות לחסוך בבנקים — עדיין רלוונטי.
כך למשל, עורכי המחקר ציינו כי "לצורך חישוב התשואה הצפויה במסלול ריבית משתנה בבנקים, ההנחה הייתה שריבית הפריים תעלה בהדרגה ל–2%". כיום, ריבית הפריים היא 5.75%.
עם זאת, חלק גדול מריבית הפריים לא מגולם נכון להיום בהצעות של הבנקים, שמציעים את הריביות כפי שנקבעו במכרז של משרד האוצר. נכון להיום, הבנק שמציע את הריבית הגבוהה ביותר במסלול של ריבית קבועה (לא צמודה) לילד עד גיל שנה, הוא דיסקונט — ריבית של 3.79%. במסלולים האחרים (בריבית משתנה או בריבית צמודה, או מסלולים עם תחנות יציאה כל חמש שנים), הריבית נמוכה אף יותר.
זוהי אמנם ריבית גבוהה יותר ממה שהבנקים הציעו בעבר, אבל היא נמוכה מריבית בנק ישראל, 4.25% כיום, וגם משיעור העלייה במדד — כך שהריבית הזאת אפילו לא שומרת על ערך הכסף. הריבית במשק צפויה עוד לעלות, אבל מי שסגר את החיסכון בריבית קבועה לא ייהנה מכך. עם זאת, החוסכים בריבית הקבועה נהנים מהוודאות שמקנה ריבית קבועה במשך 18 שנות התוכנית.
כך שנראה כי אם הבנקים רוצים להישאר במשחק, הם צריכים להציע ריביות גבוהות יותר. וגם אז, הבעיה הגדולה היא חוסר הגמישות. הצעת החוק של אזולאי וארבל מנסה לדמות את החיסכון לקרנות פנסיה — כך שהסיכון יורד עם הגיל. ואכן, לפי הצעת החוק ברירת המחדל היא סיכון מוגבר, אבל כשהילד יגיע לגיל 15, החיסכון יעבור למסלול סולידי יותר.
גמישות כזאת אפשרית רק בקופות הגמל. שכן, נכון להיום ההחלטה לשים את הכסף בבנק אפשרית רק עם לידת הילד, ואז היא בלתי הפיכה במשך 18 שנה.
לשם השוואה, התשואה השנתית הממוצעת בקופות הגמל של חיסכון לכל ילד מאז הקמתן, בשש השנים האחרונות — היא 2.9% במסלול בסיכון נמוך, 4.8% בסיכון הבינוני ו–8.7% במסלול בסיכון מוגבר. הגם שאף אחד לא יכול להבטיח כי מה שהיה הוא שיהיה, נראה שגם בריביות הגבוהות יותר של היום, רוב המסלולים בקופות הגמל מניבים תשואות גבוהות יותר לעומת הבנקים, אף שהדרך היא תנודתית.
https://img.haarets.co.il/bs/0000018...=198&width=350
5. אפשר להשאיר את הכסף בקופה אפילו עד שהילד יגיע לפנסיה
במקרה של חוסכים שהגיעו, או מתקרבים, לגיל 18, ונפגעים מההפסדים בשנה האחרונה — הם יכולים להשאיר את הכסף בקופת הגמל, ואף כדאי להשאיר אותם שם עד גיל 21 לפחות. שכן, מי שמשאיר את הכספים בחיסכון עד גיל 21, יקבל עוד מענק — בסך 550 שקל — מהביטוח הלאומי.
אפשר להשאיר את הכסף בקופה גם אחרי גיל 21, ללא מגבלת זמן. ההבדל הוא שעד גיל 21, הביטוח הלאומי משלם את דמי הניהול. לאחר מכן, הם נגבים מהסכום שנצבר בקופה, אבל הם נמוכים ממה שמקובל בענף — 0.23% מהסכום שנצבר בשנה.
האם זה משנה מתי מושכים את הכספים? באתר של משרד האוצר מדגישים כי הילד יוכל לשמור את הכסף בקופת הגמל עד גיל פרישה; ואז, כמו בכל קופת גמל להשקעה, יוכל לקבל את הכספים כקצבה ללא תשלום מס רווח הון. בכל משיכה אחרת, יהיה תשלום מס בשיעור של 25% על הרווחים.
6. בכל מקרה, לא צריך להתרגש משנה אחת של תשואות שליליות
בסופו של יום, בהשקעות לטווח ארוך צריך לא להתרגש משנה אחת קשה, שכן לרוב יש מספיק זמן לתיקונים בשווקים. עם זאת, בפרט מי שבוחר בסיכון מוגבר, צריך לדעת להתמודד גם עם תקופות של ירידות בשוק ההון, ובסוף זו שאלה של טעמים והעדפות אישיות — או כמו שמכנים את זה "אהבה־שנאה של סיכון".
כמו בחסכונות אחרים, גם בקופות הגמל של חיסכון לכל ילד יש אפשרות לעבור למסלול סולידי יותר בתקופות קשות. הבעיה בכך היא שקשה לתזמן את השוק, ואי־אפשר לדעת אם אנחנו נמצאים לקראת סופן של הירידות או שהן צפויות להתחזק. מעבר למסלול סולידי לאחר הירידה, למעשה מקבע את ההפסד — אבל אולי יאפשר "לישון יותר בשקט".
עוד גורם שעשוי לשנות את התמונה הוא ההפיכה המשטרית המתגבשת, שכבר פגעה השנה בביצועים של שוק ההון הישראלי ביחס לעולם — מה שבא לידי ביטוי, בין השאר, בביצועי חסר של שוק המניות מול המדדים בעולם ובהיחלשות השקל.
אי־אפשר לדעת מה יהיו התוצאות ארוכות הטווח של ההפיכה המשטרית המתוכננת, אם תושלם ואם לא, אבל כפי שאמר בכיר בשוק ההון: "לאור העלאת הריבית במשק, התחרות מצד הבנקים משתפרת, אבל לדעתי הריבית שהם מציעים עדיין לא תנצח תיק שמורכב מאג"ח ומניות. כל זה נכון, כמובן, בהנחה שישראל לא תהפוך לטורקיה".
דה-מרקר
