בס"ד
פרשת לך- לך"-לרפואת אליהו בן יפה ומרים בת לאה,
פרשתינו פרשת לך- לך[בראשית יב-יז] מתארת את הליכת אברהם אל ארץ ישראל ובין היתר את ברית בין הבתרים ומצוות ברית המילה.
"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"[בראשית יב,א]
מספר קשיים יש לנו:
1.מדוע הקב"ה לא אמר לאברהם לאיזו ארץ הוא הולך?!
רש"י מסביר:"לא גלה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו". כאשר מדובר בתעלומה- במקום לא ידוע מבינים אנו שהקב"ה רוצה להגדיל שכרו. קשה יותר להגיע למקום שאין אנו מכירים. ועל כן השכר גדול יותר.
2 . בפסוק א' נאמר:" ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך..". בפסוק ד' נאמר: וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'". יש לנו כבר ציווי בפסוק א', מבחינת תחביר מיותר להוסיף "כאשר דיבר אליו ה'. לכן צריך להיות כתוב :"וילך אברם". מדוע נאמר אם כן: "כאשר דיבר אליו ה'"?
3. אברהם ישב 10 שנים בבית סוהר על עבודת ה', הושלך לכבשן האש [ גמרא,בבא בתרא טו ע"ב] – והרי אברהם מאמין בקב"ה, אז מה החידוש שהוא מוכן ללכת ע"פ ציווי השם?! מה הניסיון כאן? ועוד הרי הקב"ה מבטיח לו שיהיה טוב שנאמר:"ואברכה מברכיך." אז מדוע זה בכלל מוגדר בפי חז"ל ניסיון?
החסיד יעב"ץ [יעקב בן צבי] מגולי ספרד במאה ה-18 במהלך מבריק מסביר כי כאשר אדם מבין דבר מה, מזדהה איתו לא קשה לו לעמוד בניסיון. וכראייה לכך, תשאלו את כל בעלי האידיאולוגיות-סוציאליסטים- קומניסטים שהלכו להרוג ולהרג . מדוע? מאחר שאדם מבין- הוא שלם עם מעשיו. הוא מזדהה עם זה.
אם כן,היכן מתחיל הניסיון? כאשר אדם אינו מזדהה עם דבר שעושה. מסביר החסיד יעב"ץ כי כאשר אברהם היה בבית סוהר, הוא הלך למען היושר. לא יכול היה אברהם להאמין שיש אלילים. אברהם היה ישר. זה שאמרו חז"ל [תהילים כד ומדרש בראשית רבה]:"מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו. נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשווא נפשו ולא נשבע למרמה" – זה אברהם. על שום היושר שבו.
"לך לך" פירושו לבדך- לאברהם היה תמוה. הרי אברהם קרב אנשים רבים לאמונה. שנאמר: "את הנפש אשר עשו בחרן". אברהם מגייר גברים שרה נשים [מדרש בראשית רבה, פרשה לט סימן יד]. כעת הוא הולך ליעד חדש. יעד לא מוכר. אין שום הגיון לכך. הקב"ה גם לא אומר לו לאן ללכת, לא אומר לו "ארץ הקודש". הייתה לאברהם מעין התקוממות לא למלא את זה. לכן, זה ניסיון.
יתירה, מזו, אברהם היה עסוק ברוחניות, מגייר אנשים ומפיץ את האמונה כמבואר לעיל. אף לא נכתב שאברהם גייר אנשים בא"י. אז לכן זהו ניסיון קשה יותר.
לאברהם לא איכפת מעושר וכבוד ["ואברכה מברכיך" מפרש רש"י: בממון]. וכל זה רק גורם לתמיהה גדולה יותר מצד אברהם.
זה שאמר הכתוב:"כאשר דיבר אליו ה'". בלי הבנה למה. אברהם לא מזדהה עם זה, אך עושה את דבר ה'. זו עבדות ה'. זה הניסיון.
כאשר מבינים פחות, זו עבדות גדולה יותר.
וכבר כתב רבי יהודה הלוי:
"עבדי הזמן-עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי.."
שבת שלום,
אודי כהן,
חבר המכון הגבוה לתורה, בר אילן
Udi6519@gmail.com
