15 דברים שהמשקיעים צריכים לדעת לקראת 2023

עוד לפני שהיא מסתיימת, אפשר לומר שזו היתה אחת השנים הקשות בשווקים הפיננסיים. המשקיעים והחוסכים ספגו הפסדים באפיקים רבים, ומעטות הבורסות שיסכמו את 2022 עם תשואות חיוביות. מדד נאסד"ק (-0.97% 10705.41) איבד 30% מתחילת 2022, דאו ג'ונס (-0.85% 32920.46) איבד 8.5%, ומדד S&P 500 (-1.11% 3852.36) נפל ב–18%. גם מהבורסה המקומית המשקיעים לא רוו נחת: שני המדדים המובילים, ת"א 35 (-1.13% 1799.9) ות"א 125 (-1% 1823.34) , איבדו 7% ו–10% בהתאמה.


לקראת השנה החדשה, ביקשנו משלושה מנהלי השקעות לסמן חמישה דברים בולטים שהמשקיעים צריכים לשים לב אליהם.
2023 עשויה להתחלק לשני שלבים. ההשפעות של מדיניות מוניטרית הדוקה יותר, אינפלציה גבוהה והאטה בצמיחה יימשכו, וידרשו מיצוב נבון של תיקי ההשקעות. עם זאת, ברגע שהריבית הריאלית תגיע לשיא, המחזור הכלכלי יתהפך — וייווצרו הזדמנויות להעלות הקצאות לנכסי סיכון. אנחנו שומרים על עמדה זהירה בכניסה ל–2023, ומעדיפים נכסי איכות בכל סוגי הנכסים.
בארה"ב, עלייה בשיעורי הריבית תלווה במיתון סביר בסוף 2022, שיימשך לתוך 2023. חוסנו של שוק העבודה האמריקאי יהיה המפתח לקצב השינוי במדיניות המוניטרית בארה"ב.
באירופה, המחירים עדיין מונעים בעיקר על ידי מחירי האנרגיה. לניתוק ממקורות האנרגיה של רוסיה יש השלכות כלכליות וגיאו־פוליטיות עמוקות. הרבה תלוי כעת בעוצמת החורף בחצי הכדור הצפוני, ובמלאי הגז.
סין מהווה בעינינו מקור פוטנציאלי לצמיחה בשנה הבאה. היצוא שלה נותר מרכיב חיוני בשרשרת האספקה העולמית ואנחנו רואים שהרשויות משנות בהדרגה את אסטרטגיית ההתמודדות עם הקורונה, כדי לפתוח מחדש את הכלכלה. בכל מצב, התאוששות של מגזר הנדל"ן הסיני תהיה תנאי מוקדם להתרחבות כלכלית.
עם זאת, דפוסי הסחר הבינלאומיים ממשיכים להתפתח בעולם מפוצל יותר, ותאגידים פועלים להגברת הגמישות של שרשראות האספקה שלהם.
הסיכונים העיקריים לצמיחה עולמית נותרו מדיניות מוניטרית מגבילה מדי, שתייקר עוד יותר את עלויות הדיור הגבוהות בכלכלות המפותחות. המלחמה באוקראינה עדיין יכולה להסב נזק נוסף לשוקי האנרגיה, בפרט באירופה. כל עיכוב נוסף בפתיחה מחדש של הכלכלה הסינית יכביד על הצמיחה העולמית, ובשלב זה לא ניתן לשלול מתיחות גיאו־פוליטית נוספת סביב טייוואן. אלה הדברים שהמשקיעים בשווקים חייבים לדעת לקראת 2023 המתקרבת.
1. בינתיים, שמרו על תת־משקל בנכסי סיכון. התנאים המקרו־כלכליים מצדיקים התמקדות בנכסים שיכולים להתמודד טוב יותר עם השפעות של צמיחה חלשה יותר או ריבית גבוהה יותר. המשמעות היא החזקת מניות איכותיות, אג"ח ממשלתיות ואשראי בדירוג השקעה. כדאי לשמור על עודף משקל במזומן, כדי להיות מוכנים להשקיע ברגע שמופיעה הזדמנות אטרקטיבית.
2. חפשו אסטרטגיות השקעה א־סימטריות. אסטרטגיות באופציות, כמו מרווחי PUT על מדדי מניות, יכולות להגן על תיקים מפני ירידות משמעותיות.
3. גוונו באמצעות השקעות אלטרנטיביות. מכיוון שתנאי השוק יישארו מאתגרים יחסית, אנחנו ממשיכים להעדיף השקעות אלטרנטיביות. תיקי השקעות נוטים להפיק תועלת מפיזור ביצועים בין סוגי נכסים ואזורים. מוצרי השקעה שנועדו לספק גידור בתקופות קיצוניות בשווקים, אמורים להרוויח מסביבה הפכפכה עם מתאם מוגבל לשווקים הציבוריים.
4. אשראי עם תשואה גבוהה יהיה אטרקטיבי יותר. ככל שסנטימנט המשקיעים ישתפר, התיאבון לנכסי סיכון יגדל. ברגע שמרווחי האשראי עם תשואה גבוהה יתמחרו מיתון בצורה מלאה והריביות יתייצבו — מגזר זה יהיה אטרקטיבי יותר מאג"ח בדירוג השקעה ואג"ח ריבוניות.
5. הזדמנויות בשווקים מתעוררים. לאחר שינוי במדיניות הבנק הפדרלי, אנחנו מצפים שהנכסים בשווקים המתעוררים יתאוששו. עם זאת, יש צורך בשינוי בסנטימנט ובדינמיקת הצמיחה. אם זרזים אלה יתממשו, אנו מעריכים שמניות בשווקים מתעוררים יציגו ביצועים טובים יותר בהשוואה לשווקים המפותחים, והחוב בשווקים אלה — שנקוב במטבע המקומי — ייראה אטרקטיבי יותר ויותר.


גיא מני: מנהל השקעות ראשי, מיטב
1. האינפלציה בארה"ב תרד והעלאות הריבית ייעצרו. שיא האינפלציה בארה"ב ובאירופה כבר מאחורינו, והיא צפויה לרדת — תחילה לסביבות 4%–5%, ובהמשך לשיעור נמוך יותר. בישראל האינפלציה צפויה להמשיך לטפס מעט לשיא, ולרדת ב–2023.
אחרי שנה שאופיינה בהעלאות ריבית תכופות וחדות, במחצית הראשונה של 2023 — אולי כבר ברבעון הראשון — העלאות הריבית ייעצרו בארה"ב, וזו תישאר ברמה גבוהה לאורך השנה. לאחר מכן, כשהבנקים המרכזיים יקבלו ביטחון בכך שהאינפלציה תרד, הם יתחילו להוריד את הריבית.
2. הכלכלות ייחלשו. עד כה ראינו כלכלה אמריקאית חזקה ובמקביל ביצועים גרועים של הבורסות, שהקדימו בחצי שנה־שנה את הכלכלה בציפייה להאטה בצמיחה ולמיתון קל. עתה הכלכלה אמורה להיחלש, תוך עלייה משמעותית של כמה אחוזים בשיעורי האבטלה.
3. השנה של אפיק האג"ח. השקעה באג"ח כיום מניבה תשואה לפדיון ברמה גבוהה, שהמשקיעים לא ראו תקופה ארוכה. להערכתנו, אחרי שהריבית הפדרלית תעלה לרמת שיא, התשואות לפדיון יתחילו לרדת באיגרות עם מח"מים ארוכים, ומחירי האג"ח עצמן, כנייר ערך פיננסי, יעלו — מה שייצר רווחי הון למשקיעים שיחליטו לבחור בהן.
לכן, אנחנו רואים הזדמנות השקעה באג"ח הארוכות, הן הקונצרניות והן הממשלתיות. יותר מאשר באג"ח צמודות־המדד, שעד לאחרונה הציגו ביצועים טובים.
4. המגזרים שנפגעו יחזרו להוביל. אנחנו מעריכים שב–2023 המדדים בארה"ב, בעיקר אלה שמוטים למניות צמיחה, כמו במגזר הטכנולוגיה, וכן לחברות ממגזרים נוספים שנפגעו, כמו מוצרי צריכה לא חיוניים, יחזרו להיות שוב המובילים.
הבורסות מקדימות את הכלכלות — גם בירידות וגם בעליות. כך, דווקא בזמן שבכלכלה הריאלית המצב יהיה קשה יותר ונהיה עדים לפיטורים, נראה עליות במניות של חברות מהסוגים שהוזכרו. כמו כן, ביצועי המניות בארה"ב צפויים להיות טובים יותר מאשר בישראל ובאירופה. תמונת המראה תהיה ירידה במניות האנרגיה ובמחירי הסחורות, כשהאינפלציה תתחיל לרדת.
5. הדולר ייחלש. המטבע האמריקאי צפוי להיחלש בעיקר אחרי שהריבית בארה"ב תעלה לרמת שיא. הדולר כבר התחיל לרדת, כי השווקים צופים קדימה. הדולר ייחלש מול השקל, מול היורו — וגם מול מטבעות אחרים בשווקים מתעוררים.


אביבית מנה קליל: מנכ"לית אופנהיימר ישראל
1. המלחמה באוקראינה - המלחמה השפיעה לרעה על עלויות האנרגיה של הצרכנים והעסקים באירופה, ומסתמן שלפחות בחורף הקרוב מדינות היבשת עומדות באתגר — מצבורי הגז הטבעי שלהן מלאים. עם זאת, המלחמה עדיין משפיעה על מחירי הסחורות החקלאיות והמזון — למשל, חיטה, שעורה וביצים, שאוקראינה ורוסיה הן ספקיות גדולות שלהן.
המדינות המתפתחות סובלות מהתייקרות הסחורות האלו, למשל מצרים, וגם המדינות המפותחות משלמות יותר. אם תהיה התפתחות חיובית בין רוסיה לאוקראינה, מחירי הסחורות עתידים לרדת.
2. התאמת תחזיות החברות למצב המקרו - צריך לבדוק שהחברות ריאליות בתחזיות שלהן, לגבי ההתמודדות עם האינפלציה וגם עם סביבה של מיתון; לוודא שהן משקפות, למשל בשיחות ועידה עם אנליסטים, את מה שהן פוגשות בשטח. לא הייתי משקיעה כיום בחברה שלא מתייחסת לעולם הריאלי ולפעילות שלה בתוכו.
חברות רבות הכריזו על התייעלות ועל האצת המעבר מהפסד לרווח. יש לבחון כל צעד בתוכנית שלהן, מדי רבעון, ולראות מהו הפער בין ההכרזות לביצועים, ואם יש התקדמות לתזרים מזומנים חיובי, ובהמשך לרווח נקי.
לגבי עדכון נוסף של התחזיות, צריך להביע אפס סבלנות — למרות חוסר הוודאות. לדעתי, חברות היו צריכות לתת תחזיות לחומרה, ועד כה היתה לכך סבלנות, כי כולן מסביב פיטרו עובדים והנמיכו תחזיות. אבל בנקודת הזמן הנוכחית, הורדה נוספת של התחזית משקפת בעיה של ההנהלה בקריאת השוק, והמשקיעים צריכים להתייחס לזה בכובד ראש. חברות שלא יתנהלו כמצופה מהן, ייתקלו בתגובה קשה.
3. חשיפת החברות לשוק האירופי - הצמיחה במכירות לאירופה תהיה מאותגרת, והיבשת צפויה להיכנס למיתון. אם 20% לפחות מההכנסות מגיעות מלקוחות באירופה, יש לבדוק טוב עוד יותר את ביצועי החברות.
4. מצוקה תזרימית - חברות ששורפות מזומנים עלולות להיקלע למחסור בהם — בשעה שיש קושי בהנפקות וגיוס כספים מהציבור, וגם בנטילת הלוואות הריביות גבוהות יותר. הדבר מהווה סכנה גדולה לחברות שמגיעות לתקופה הזו עם קופת מזומנים שקצב השריפה שלהם לא מאפשר לה לשרוד שנה — ויש כאלה, גם ישראליות שנסחרות בוול סטריט.
5. קרנות שמחכות לממש - מומלץ לבחון באילו חברות ציבוריות קרנות הון סיכון מחזיקות ב–10% ויותר. ייתכן שרבות מהן מתקרבות לסוף חייהן, ולכן צריכות לממש נכסים לקראת ההחזר למשקיעים שלהן, שמהם גייסו כסף לפני כמה שנים בעת השקת הקרן.
בתשקיף החברה או בדו"ח הרבעוני ניתן למצוא את ההחזקות של קרנות הון סיכון שהיו משקיעות מוקדמות. עם זאת, ייתכן שגם למשקיעים המחזיקים נתח משמעותי בחברה יהיו כלים לחכות להתאוששות השוק — כך שלא יופעל עליהם לחץ למכירה במחירים נמוכים.


לאיזו תשואה מצפים המשקיעים?
המשקיעים מצפים לתשואה שנתית ממוצעת של 11.37% בתום 5 השנים הבאות, לעומת תשואה של 11.31% שלה ציפו ב–2021 - כך עולה מסקר שערכה פירמת שרודרס הבריטית בקרב 23 אלף משקיעים מ–33 מדינות.
העלייה, של 0.06 נקודת אחוז, היא הקטנה ביותר שנרשמה מאז הסקר ב–2018. קצב הצמיחה הממוצע של ציפיות המשקיעים מאז 2017 הוא 0.23%, ועם העלייה באינפלציה ובריבית - ציפיות התשואה של המשקיעים גדלות בקצב איטי יותר מבעבר, כותבים בשרודרס.
"קיימת סכנה שהאופטימיות של המשקיעים לגבי תשואות עתידיות מבוססת על הניסיון שלהם מהשנים האחרונות, שבהן האינפלציה היתה בשליטה ועלות ההלוואות בשפל", אומרת לסלי־אן מורגן, ראשת חטיבת המולטי־אסט בשרודרס. "כעת אנו עוברים לשלב חדש והרבה יותר מאתגר".
אין לראות בנאמר ייעוץ השקעות.


דה-מרקר