היכן לשים את הכסף לאחר שהריבית עלתה שוב

החלטת בנק ישראל מיום שני להעלות את הריבית ב־0.5% תורגמה באופן מיידי להעלאה של מאות שקלים עבור נוטלי המשכנתאות. בצד השני של המתרס, העלאת הריבית דווקא טובה למשקי הבית שמחפשים אפיק סולידי לחסכונות שלהם.
לאחר יותר מעשור של ריביות אפסיות שהציעו הבנקים בפיקדונות, המוצר שהפך לכמעט לא רלוונטי, יחד עם שורה של מוצרים צמודים לריבית הבנק המרכזי ועל כן הם עולים או יורדים בהתאם לריבית בנק ישראל - מרימים את הראש. הם מושכים אליהם עוד ועוד לקוחות, בעיקר בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים.
עד כמה מרימים את הראש? הבנקים שהעלו את הריבית הממוצעת על פיקדונות לשנה בריבית קבועה מ־0.27% בלבד בחודש אפריל, טרם העלאת הריבית הראשונה, ל־3% בחודש אוקטובר, הצליחו לגייס רק בחודשיים האחרונים יותר מ־103 מיליארד שקל מהציבור. לשם השוואה, סך הפיקדונות החדשים בחודשים מרץ ואפריל עמד על כ־45 מיליארד שקל בלבד.
בד־בבד, קרנות הנאמנות הכספיות, שמבחינת אופי הפעילות שלהן דומות יותר לפיקדונות הבנקאיים מאשר לקרנות נאמנות מנוהלות או כאלה העוקבות אחרי מדדים או סקטור מסוים (קרנות סל), הגדילו פי שלושה את היקף הנכסים שהן מנהלות - מ־16.5 מיליארד שקל ליותר מ־41 מיליארד שקל.
אל שני המוצרים האלה ניתן להוסיף סוג נוסף של קרנות נאמנות, אלה המתמחות באג"ח מדינה. הן אומנם תנודתיות יותר מאשר פיקדונות הבנקים או הקרנות הכספיות, אך גם עשויות להניב תשואה גבוהה יותר - ולא יספגו ירידות אוטומטית בתשואה ככל שריבית בנק ישראל תרד. על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל ותחזיות האנליסטים בשוק, הריבית עוד תעלה לסביבות 3.5%־3.75%. אולם, בקיץ הבא היא צפויה להתחיל לרדת, ובהתאם ירדו גם הריביות בפיקדונות הצמודים.
יתרון משמעותי שיש לשני המוצרים האחרונים, השקעה דרך קרנות נאמנות כספיות או לחילופין באג"ח, הוא הנזילות שלהן לעומת הפיקדונות הבנקאיים. בקרנות הנאמנות ניתן לתת פקודת מכירה כשחישוב השווי יתבצע על פי שווי האג"ח ביום המסחר הנתון (שיכול לשקף מחיר גבוה או נמוך ביחס למחיר בו נקנתה האיגרת). התשואה, כמובן, לא תהיה זהה לזו שהובטחה לפדיון בתום התקופה, אך היא לא תכלול קנס כפי שגובים הבנקים בעת סגירת הפיקדון לפני המועד עליו סוכם מראש.


מי מציע את הריביות הטובות ביותר?
בדומה להלוואות ולמשכנתאות, גם בפיקדונות הבנקאיים הלקוח יכול לבחור באיזה מסלול הוא רוצה להפקיד את כספו. הבנקים מציעים מסלולים בריבית קבועה שגם היא, למרות שמה, מחושבת בהתאם לריבית של בנק ישראל, או מסלול בריבית משתנה - מסלול הפריים (ריבית בנק ישראל, בתוספת 1.5% והפחתת המרווח הפיננסי שבוחר הבנק להעניק ללקוחותיו).
מאז החלה ריבית בנק ישראל לעלות, הבנקים העלו כאמור את הריבית הקבועה. ביום שני, מיד לאחר הודעת נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על העלאת ריבית נוספת, הודיע בנק דיסקונט כי הוא מעלה שוב את הריבית על הפיקדונות לתקופה של שנה בריבית קבועה - וזו תעמוד על 3.75%.
בה בעת, הבנק יעניק ריבית על פיקדון לשנה בריבית משתנה, שתהיה זהה לשיעור הריבית בנק ישראל: 3.25% ותתעדכן בהתאם לשינויי הריבית העתידיים של בנק ישראל. נציין, כי מי שמציע את הריבית הגבוהה ביותר במסלול הריבית המשתנה הוא וואן זירו שהציע עוד לפני העלאת הריבית האחרונה ריבית של 3.4%, וזו צפויה לעלות ל־3.9% כעת.
עם זאת, מדובר בפיקדון לתקופה של שלושה חודשים עד שנה, ומי שצריך את הכסף בזמינות גבוהה יותר - יקבל ריביות נמוכות בהרבה יותר על פיקדון יומי או חודשי. הריבית לפיקדון בנקאי שייסגר לתקופה של עד שלושה חודשים, בה מופקדים מרבית כספי הציבור, עומדת על 1.05% בלבד.
בקרנות הכספיות, התשואה בכל חודש נעה סביב ריבית בנק ישראל, בדומה לפיקדונות, אך גבוהה בכ־0.1%־0.2%. זאת, מאחר שהן מחזיקות במח"מ (משך חיים ממוצע) של עד 90 יום, ויכולות לשלב מק"מים קצת יותר ארוכים, וכן לקנות אג"ח קצרות מאוד של בנקים, שמוסיפות שברי אחוז נוספים.


קרנות דולריות גייסו השנה מאות מיליונים
קרנות כספיות דולריות מציעות תשואה גלומה אף גבוהה יותר, שנעה סביב 4.5%, מכיוון שהריבית בארה"ב גבוהה יותר - והן כבר גייסו השנה מאות מיליוני דולרים מלקוחות ישראלים.
במוצר החיסכון השלישי, קרנות נאמנות המשקיעות באג"ח ממשלתי, לקוח שיסגור את הכסף לתקופה של שלוש שנים עשוי לקבל תשואה של 3.2%, דומה מאוד לריבית הנוכחית. אולם, היתרון במוצר זה על פני שני המוצרים צמודי הריבית האחרים הוא שהריבית הזו מובטחת, גם אם בנק ישראל יחליט בעוד כמה חודשים להוריד את הריבית. אופציה נוספת היא קרן נאמנות המשקיעה באג"ח מדינה צמוד מדד שמגן על הלקוח מפני עליית האינפלציה, ואלה מציעות במח"מ של שלוש שנים תשואה בגובה המדד + 0.5%. כלומר, תשואה שיכולה להגן מפני שחיקת הכסף בסביבה אינפלציונית.
יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לני"ע, מסביר כי להשקעה בקרנות הללו יתרון נוסף: "המשקיע יוכל ליהנות מעבר לתשואה לפדיון שגלומה באגרות החוב גם מרווחים על ההון. אם השוק יחשוב שהריבית תרד מ־3.25% כיום ל־2%, המשקיע יוכל להרוויח את הריבית השנתית בגובה של 3% ובתוספת של רווחי הון בגובה 3%־4% נוספים - ולהגיע אפילו לתשואה של 7%".


הרווחתם? יפה. כמה מס תשלמו על כך?
סוגיה משמעותית שיכולה להשפיע על ההחלטה היכן לחסוך את הכסף היא שאלת המיסוי בסופו של הליך ההשקעה. בעוד שבפיקדונות הבנקאים מדובר על מס של 15% על הרווח הנומינלי, הן הקרנות הכספיות והן הקרנות שמשקיעות באג"ח מחייבות תשלום של 25% על המס הריאלי בלבד.
ציפיות האינפלציה הממוצעות של החזאים ל־12 החודשים הקרובים מעריכות כי האינפלציה בישראל תעמוד על 3%, כך שבמידה והאינפלציה בשנה הקרובה אכן תעמוד בתחזיות אלה, המשקיע יהיה חייב במס רק בגין רווח עודף של מעל 3%. לכן, השקעה באג"ח מדינה דרך הקרנות עדיפה בהיבט הזה גם על פני השקעה ישירה באג"ח באופן ישיר, כיוון שהשקעה ישירה מחויבת גם היא בתשלום מס של 15% על הרווח הנומינלי.


גלובס