בקרוב תשלמו יותר על הפנסיה.

המצב כיום: אילו מסלולים קיימים בשוק?
כיום קרנות הפנסיה מציעות מספר מסלולי השקעה לכספי הפנסיה. אם לא בחרתם מסלול באופן אקטיבי, אז תצטרפו באופן אוטומטי למסלול ה"מודל הצ’יליאני", שבו אחוז המניות יפחת לאורך השנים ככל שאתם מתקרבים לגיל פרישה. בנוסף, בכל קרן קיימים מסלולים נוספים, חלקם אגרסיביים יותר ממסלול ברירת המחדל, חלקם דפנסיביים יותר. כך, חוסך שמעוניין לקחת סיכון גבוה יותר או נמוך יותר מברירת המחדל הקבועה בחוק, יכול לעשות זאת.
במקביל, החוסך משלם דמי ניהול לקרן הפנסיה עבור ניהול ההשקעות. דמי הניהול נגבים מכל הפקדה חודשית וכן מהיתרה הצבורה, והם מוגבלים בתקרה. כיום, קיימות בשוק שתי סוגי קרנות פנסיה: קרנות "נבחרות" - שהן אמורות להיות הקרנות ה"זולות יותר" עבור החוסך מכיוון שהם נקבעו במכרז שערכה המדינה, וקרנות פנסיה "רגילות" - בהן דמי הניהול נגבים לאחר מו"מ שביצע איתן הלקוח.
בנוסף, אם לקרן היו הוצאות על ביצוע השקעות "מיוחדות", למשל - העברת ההשקעה לגוף שמתמחה בסוג השקעות ספציפי זה, היא רשאית לגבות מהחוסכים את העלויות האלו, שנקראות "עלויות ישירות". כיום, הגביה של העלויות האלו מוגבלת לתקרה של 0.25%, כשהרעיון העיקרי שעומד בבסיס השינוי המוצע הוא להסיר את התקרה מעל הוצאות אלו, ולאפשר לקרנות הפנסיה לגלגל לחוסכים את מלוא ההוצאות.


השינוי הראשון: פילוח מסלולי ברירת המחדל
כאמור, מטרת הרפורמה היא מתן ההיתר לגבות מהחוסכים עלויות ישירות ללא הגבלה, מה שמשפיע על מסלולי ברירת המחדל. לכן, לפי הרפורמה, בתחילת כל שנה כל קרן תצטרך לפרסם כמה היא תגבה באותה שנה מהחוסך.
בנוסף, אופן ניהול ההשקעות במסלולים הללו ישתנה. מסלולי ברירת המחדל בהם רמת הסיכון הולכת ופוחתת עד לגיל הפרישה יהפכו להיות מפולחים יותר על מנת להגיע לרמת דיוק גבוהה בהתאמת הסיכון עבור החוסך. כלומר, אם כיום יש מסלולים שהם עד גיל 50 ומעל גיל 50, המסלולים החדשים יהיו בטווחים של חמש שנים זה מזה, כך שכל חמש שנים מסלול ההשקעות יותאם לאופק הפרישה של החוסך.
ההיגיון מאחורי המהלך הוא שההון של חוסך בן 30 לא ינוהל כמו ההון של חוסך בן 47, והפילוח יאפשר להעלות את רמת הסיכון אצל החוסכים הצעירים יותר. על כן, כל מי שבוחר להישאר במסלולים האלו, צריך להיות ער מעתה לא רק אם התשואה היא המיטבית לעומת דמי הניהול שהוא בחר לשלם, אלא גם אם עלות ההשקעות ה"מיוחדות" בקרן שלו מובילה לאותה תוצאה אטרקטיבית - בכל שנה וביחס לגופים אחרים.


השינוי השני: הקמת אשכולות השקעה
לצד ניהול ההשקעות תלויות הגיל, יוקמו מספר אשכולות השקעה מיוחדים, בהם לא יהיה ניתן לגבות עלויות ישירות. יתרה מכך, אם כיום דמי הניהול הם תלויי מיקוח, אך במבנה אחיד, באשכולות אלו יהיה גם מבנה שונה לדמי הניהול.
האשכול הראשון שמוצע בטיוטת החוזר הוא דמי ניהול משתנים. כפי שצוין, כיום דמי הניהול בקרנות הפנסיה נגבים מההפקדה החודשית ומהסכום הצבור בלבד. רשות שוק ההון מעוניינת להחזיר לחיים מודל שהיה קיים בשוק הביטוח בשנות ה-90 - דמי הניהול המשתנים. הקרן תוכל לגבות דמי ניהול מהתשואה שהיא השיגה עבורכם, בשנים בהן התשואה הייתה חיובית. כך למשל, בביטוחי המנהלים הישנים, דמי הניהול היו 0.6% מהצבירה ועוד 15% מהרווח השנתי הריאלי.
כעת, לפי טיוטת החוזר, קרנות הפנסיה תוכלנה גם כן לגבות דמי ניהול משתנים, אך כאמור, לא תגבה בנוסף הוצאות על השקעות מיוחדות. גובה דמי הניהול המשתנים שהרשות תתיר לקרן פנסיה לגבות עדיין לא ידוע בשלב זה.
המודל השני לגביית דמי הניהול הוא אשכול סחיר. ההשקעה באשכול הזה תהיה רק בנכסים הסחירים באופן אקטיבי, כלומר הגוף המנהל בוחר באיזה נכס להשקיע וכמה, אך לא יפנה כסף ל"השקעות מיוחדות". בדרך זו, החוסכים במסלול זה ישלמו דמי ניהול מהפקדה ומצבירה, אבל לא יישאו בהוצאות ישירות. בתוך האשכול הזה יהיו מספר מסלולי השקעה - אגרסיביים יותר ופחות, ובשילוב המסלולים האלו החוסך יגיע לרמת הסיכון הרצויה לו, כשרמת הסיכון לא תפחת עם הזמן כמו במסלולים תלויי הגיל.
אשכול נוסף שמוצע בטיוטת החוזר הוא אשכול פסיבי. באשכול זה ניהול ההשקעות יעקוב אחרי מדדים סחירים בלבד, ויציע לעוקבים את תשואת המדד, תמורת דמי ניהול, וללא עלויות "השקעות מיוחדות". גם כאן יהיו מסלולים שונים ברמות סיכון שונות, ששילוב שלהם יוביל את החוסך לרמת הסיכון שהוא מעוניין בה. מכיוון שעלות ניהול השקעות פסיביות נמוך מעלות ניהול השקעות אקטיביות, מעניין יהיה לראות האם דמי הניהול שיציעו הקרנות באשכול זה יהיו נמוכים יותר ביחס לאשכולות אחרים.


https://res.cloudinary.com/globes/im...%94_vlyzcm.png


לצד האשכולות האלו יפעלו אשכולות מתמחים, כמו השקעות הלכה המותאמים להלכה יהודית, השקעות הלכה המותאמים לשריעה, השקעות סביבתיות לפי יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם ו-IRA לניהול אישי.
חשוב לציין שבתוך כל אשכול יהיו לחוסך מסלולים ספציפיים לפי רמת סיכון שאותה הוא בוחר לעצמו: מסלולי אג"ח, מסלולי מניות וכדומה. חשוב לשים לב שהרפורמה דורשת מהחוסך קבלת החלטות נוספות. אם עד כה החוסך היה מחליט על רמת סיכון בה הוא מעוניין, ועל הגוף שינהל לו את ההשקעות על פי קריטריונים כמו תשואה ודמי ניהול - כעת עליו להחליט גם על האשכול בו הוא מעוניין להיות שישפיע על מודל ניהול הכסף, העלויות שלו לניהול הכסף ועל התשואה\.

השינוי השלישי: הפחתת סיכון לשנתיים בלבד
שינוי נוסף במסגרת טיוטת החוזר הוא הגבלת תקופת ההשקעה במסלול השקעה כספי, כלומר השקעה ללא סיכון. העברת הכספים למסלולים אלו תהיה למשך שנתיים בלבד, ולאחר מכן - אם החוסך לא יבצע החלטה אקטיבית שוב - הם יועברו למסלול מותאם גיל פרישה. מטרת השינוי היא למנוע מצבי משבר בהם חוסכים רבים מעבירים את כספיהם למסלולים שאינם מושפעים משוק ההון, שוכחים להחזירם בטווח הארוך, וכך פוגעים לעצמם בתשואה.


הבעיות ברפורמה: הסוגיות שטרם קיבלו מענה
על הנייר, הרפורמה שצפויה לצאת לדרך בשנה הבאה, מעניקה אפשרויות בחירה נוספות לחוסכים. אולם, מרכיב העלויות משתנה בטווח זמן קצר יחסית (מידי שנה), מה שמקשה על השיקולים לטווח הארוך.
בנוסף, העולם הפנסיוני הוא עולם מורכב, וגם כיום, כשהאפשרויות הבחירה יותר מצומצמות, החוסכים מתקשים לקבל את ההחלטות, וההסתמכות העיקרית היא על ערוץ ההפצה המרכזי בתחום - המשווקים הפנסיוניים. נסיונות של רשות של ההון לחולל שינוי בתחום ערוצי ההפצה, ובכלל זה קידום רפורמת הסוכן האובייקטיבי, כלומר סוכן שמקבל תגמול זהה מהגופים ללא קשר להמלצה שלו - לא הצליחו עד כה. במצב כזה, הגדלת קבלת ההחלטות שנדרשת מהלקוחות, לא בהכרח משחקת לטובתם אלא עשויה להיות מלכודת לאלו שמתוחכמים פחות.


גלובס