[COLOR=var(--primary-text)]אחד השירים
שחרוטים היטב
בזיכרוני
מימי ביה"ס היסודי
הוא ללא ספק
השיר הבא אני מוצא
את עצמי לא פעם
במהלך חיי מזמזם ומפזם
אותו בלי שום קשר למאורעות
אבל הוא מלווה אותי יותר
מהמנון התקווה
ואלה הם מילות השיר
כאן בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כול התקוות
כאן נחייה
וכאן ניצור
חיי חופש חיי דרור
והנה מגיעים ימים חשוכים על מדינת ישראל
ויום יום שעה שעה נלקחים מאתנו
חיי החופש וחיי הדרור שנשבענו
במהלך החיים ליצור אותם
פה בארץ חמדת אבות
אין מצב שתבוא
"מגיפה" ותהה הקשה ביותר
שתיקח ממני את החופש להחליט על גופי
שהוא המקור הראשוני לעצמאותי
כי מה שנעשה בישראל בימים החשוכים האלה
הוא לא חופש! לא דרור!!
ולא עצמאות!
הוא רמיסה טוטלית
של כול זכויות הפרט
איך אמר יוסף טרומפלדור
" טוב למות בעד ארצנו"
אז "מנחם" אומר לך
שמעדיף למות על עצמאות הגוף שלי
[/COLOR]
