הבנק שהונו העצמי עלול להתכווץ במאות מיליונים
שוק המט"ח הישראלי נמצא בטלטלה. מתחילת אוקטובר 2020 ועד ליום חמישי בשעות הבוקר צנח הדולר בכ-10% מול השקל – כחלק מהעוצמה שמגלה המטבע הישראלי זו תקופה ארוכה. ואולם, ביום חמישי בשעות אחר הצהרים חל שינוי כיוון, לאחר שבנק ישראל הודיע על תוכנית רכישות חדשה לשוק המט"ח, שבמסגרתה ירכוש כ-30 מיליארד דולר ב-2021.
תוכנית הרכישות נועדה להחליש את השקל – ולסייע בעיקר ליצואנים הישראלים. בעקבות הודעת הבנק הדולר קפץ בתוך ימים ספורים בכ-6%. כעת, ערכו של הדולר נמוך ב-4.7% ביחס לערכו בתחילת אוקטובר 2020. למרות התוכנית החדשה, הכלכלנים סבורים כי הכוחות לייסוף השקל חזקים – כך שהחולשה בדולר עשויה להתחדש.
לשינויים בשערי חליפין יש השפעות על מגזרים רבים במשק, גם על הבנקים. "ככלל, הבנקים מעדיפים להקטין ככל האפשר את החשיפה למט"ח, ומרבית הפעילות שלהם בתחום (מתן הלוואות, קבלת פיקדונות וניירות ערך) מגודרת, כך שלשינויים בשערי המטבע חשיפה שולית" - כותב אלון גלזר, סמנכ"ל ואנליסט בנקים וביטוח של לידר שוקי הון בסקירה השבועית שהוציא ללקוחותיו.
עוד נכתב בסקירה כי "עיקר החשיפה הקיימת, כפי שעולה משיחות עם הנהלות הבנקים, היא של ההון הקיים לפעילויות בחו"ל. כלומר אין לבנקים חשיפה בבסיס ההצמדה, כאשר ירידה (או עלייה) של הדולר משפיעה בעיקר על תרגום ההון מהמטבע הזר לשקל ועל תרגום לשקלים של הרווחים השוטפים".
גלזר מצרף לסקירה ניתוח שמראה מה תהיה ההשפעה של ירידה של 10% בשער הדולר על ההון של הבנקים. הממצא המרכזי הוא שההשפעה המהותית ביותר תהיה על בנק דיסקונט . דיסקונט מחזיק בדיסקונט ניו יורק, הבנק הישראלי עם הפעילות הגדולה ביותר בחו"ל.
לפי הניתוח של גלזר, ירידה של 10% בשער הדולר תגרע 403 מיליון שקל מההון העצמי של דיסקונט, שעמד נכון לסוף ספטמבר 2020 על 19.16 מיליארד שקל, כלומר קיטון של כ-2%. ההשפעה הגדולה מיוחסת למשקל הגבוה יחסית של דיסקונט ניו יורק בפעילות של קבוצת דיסקונט, המוערך בכ-15%-20% .
עבור בנק הפועלים , ירידה של 10% במחיר הדולר תוסיף 107 מיליון שקל להון עצמי. בבנק הבינלאומי היא תגדיל את ההון ב-14 מיליון שקל. בנק לאומי , המחזיק ב-85% מלאומי ארה"ב, לא צפוי להיות מושפע בצורה מהותית. "ההשפעה של הטלטלה בשוק המט"ח על הבנקים אינה דרמטית - עם זאת, בבחירה בין פיחות לייסוף בשקל, נראה שלבנקים עדיף פיחות (כלומר דולר חזק)", הודגש בסקירה.
בלידר שוקי הון מדגישים שהבנקים מושפעים משער הדולר גם דרך האינפלציה. לדברי גלזר, "הייסוף בשקל בשנה החולפת היה אחד הגורמים שתרם לאינפלציה השלילית בשל השפעת שער המט"ח על שוויים של מוצרים מיובאים. לבנקים עודף נכסים צמודי מדד, ולפיכך השפעה נוספת שיש לפיחות או ייסוף היא השינוי במדד המחירים לצרכן. בניגוד להשפעת סעיפי המט"ח, כאן ההשפעה קשורה ישירות לדו"ח רווח והפסד.
"הייסוף שנרשם בחודשים האחרונים פוגע בבנקים, ואילו השינוי במגמה, שכבר הביא לעלייה בתחזיות האינפלציה הוא חיובי לבנקים. בנק מזרחי טפחות הוא הבנק שיותר מושפע מאחרים כתוצאה משינוי במדד המחירים לצרכן. עלייה או ירידה של כ-1% עשויה לתרום או לפגוע בתוצאות הבנק ב-180 מיליון שקל ברוטו (6%-7% מהרווח השנתי). ביתר הבנקים ההשפעה נמוכה יותר".
לגבי ההשפעה על עמלות ורווחים מתיקי נוסטרו (השקעות עצמיות) של הבנקים, אומר גלזר: "למדנו בעבר שתנודתיות רבה בשוק המט"ח תורמת לרווחי הבנקים. זאת, בעיקר בשל הפעילות הערה בחדרי העסקות. כך שבהחלט ייתכן שהתנודתיות בשוק בשבועות האחרונים, שמתבטאת בנפילות בשער הדולר והתיקון שבא אחריו, יתרמו נקודתית לגידול קל ברווחים מעמלות מט"ח ברבעון הראשון של 2021. חשוב אבל להדגיש שמדובר בתרומה מינורית יחסית".
דהמרקר
