רק 17% מהעובדים בחל"ת באוגוסט מעריכים שיחזרו

כיצד ייראה שוק העבודה בישראל בתקופת ההתאוששות שתבוא לאחר הסגר השני? מוקדם עדיין לחזות זאת, כשעדיין לא התברר כמה עמוק המשבר בו, וכמה עוד תשקע רמת התעסוקה. עם זאת, הניסיון שנצבר בחודשים האחרונים מאפשר לשרטט כמה כיוונים אפשריים — ורובם אינם מבשרים טובות.


1. עוד לפני הסגר השני — ההתאוששות היתה חלשה
כארבעה חודשים של התאוששות חלקית בשוק העבודה — בין שני הסגרים שהוטלו בישראל בעת משבר הקורונה — היו רחוקים מלהספיק כדי להחזיר את המצב לקדמותו. מספר המועסקים בפועל באוגוסט האחרון — עוד לפני הסגר הנוכחי — היה נמוך בכ–320 אלף מבתקופה שלפני המשבר, לפי ניתוח שפירסם אתמול אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.


https://img.haarets.co.il/img/1.9208...=232&width=350


2. מספר העובדים בחל"ת עדיין מזנק


גל ההוצאה לחל"ת, שהתחדש עם תחילת הסגר השני, נמשך עדיין — גם אם בקצב פוחת. בכל יום עבודה, מדווח שיעור התעסוקה על מספר חמש-ספרתי של דורשי עבודה חדשים (ראו תרשים). מ–17 בספטמבר, נרשמו 208 אלף דורשי עבודה. רובם (151 אלף) הם "לקוחות חוזרים" של שירות התעסוקה, שנרשמו בפעם השנייה לפחות מאז תחילת המשבר במארס. במקביל, נמשך טפטוף של דיווחים על חזרה לעבודה — אבל הוא אינו משמעותי בהשוואה לדיווחים המסיביים על יציאה לחל"ת.
המידע של שירות התעסוקה אינו תואם את נתוני האבטלה הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), וכך מקבלי ההחלטות מוצאים עצמם שוב במבוכה, ללא יכולת לדעת כמה מובטלים יש כיום בישראל. עם זאת, אם לא תחול הרעה דרמטית נוספת, המצב כנראה לא יתקרב לתהום שבה היה מצוי שוק העבודה באפריל. אז — לפי הגדרות משרד האוצר — היו 1.56 מיליון מובטלים בישראל (במספר זה נכללים גם מאות אלפי עובדים במגזר הציבורי, שנשלחו לחופשה כפויה — מהשליש האחרון של מארס עד תחילת מאי).


3. חל"ת זה זמני? כבר לא בטוח


אנשיה של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, סיימו בימים האחרונים לנתח את נתוני התעסוקה של אוגוסט. בשבועות הספורים שחלפו מאז אוגוסט, אבד חלק מהרלוונטיות של הנתונים — בגלל ההרעה החדה בתעסוקה במשק מאז אמצע ספטמבר. למרות זאת, במשרד האוצר סבורים כי אפשר ללמוד מהם משהו על משך ההתאוששות הצפוי מהסגר הנוכחי ועל מאפייני העובדים הצפויים להיפגע בו.
הניתוח החדש של משרד האוצר מחזק את החשש להיווצרות אבטלה ממושכת. אמנם, מבין העובדים שהוצאו לחל"ת בשיא המשבר, הרוב חזרו לעבודה עד אוגוסט. עם זאת, לא רק שחלקם הוצאו שוב לחל"ת בספטמבר — אלא שגם מבין מי שהיו בחל"ת באוגוסט, רק 17% דיווחו כי הם חושבים שיחזרו לעבוד אצל אותו מעסיק. במאי — 37% מהעובדים בחל"ת חשבו כך. שיעורם של הסבורים כי יחזרו אל שורות המעסיק שהוציא אותם לחל"ת, היה באוגוסט גבוה יחסית בענפי האמנות, הבידור והפנאי (27%), המסחר (25%), התחבורה, האחסנה והדואר (24%) והבינוי (23%) — ונמוך במיוחד בענפים כמו חינוך (12%), ושירותי אירוח ואוכל (12%).


רבים ממי שהיו בחל"ת באוגוסט, היו מחוץ למעגל העבודה ברציפות מאז מארס או אפריל — ועלולים להישאר שם עוד תקופה ארוכה, על רקע ההחרפה במשבר וגם הודות להתחייבות הממשלתית לשלם דמי אבטלה עד יוני 2021 לפחות. בעקבות המשבר, אמרו באחרונה שירות התעסוקה, נדרשת תשומת לב מיוחדת לגורלם של מובטלים כאלה, "שיתקשו במיוחד לשוב לעבודה אחרי הסגר השני, עקב הפגיעה במעסיקים ועקב השהות הארוכה מחוץ לשוק העבודה".


4. החלשים נשארו מחוץ לשוק העבודה


במקרים רבים, הפגיעה הכלכלית של משבר הקורונה היתה קשה במיוחד בחלשים. נפגעו במיוחד ענפים שהשכר הממוצע בהם נמוך (כמו מסעדות ובתי מלון), ובתוך כל ענף — עובדים ששכרם נמוך.


באוגוסט, המועסקים במשק קיבלו שכר של כ–12.9 אלף שקל לחודש בממוצע (גובה השכר נכון ל–2018). לעומת זאת, מובטלי הקורונה — אלה שלא עבדו באוגוסט — הם כאלה ששכרם הממוצע ב–2018 היה נמוך בכשליש מכך — כ–8,800 שקל בלבד. בתוך קבוצת מובטלי הקורונה, שכרם בעבר של העובדים בחל"ת היה גבוה משמעותית מזה של "הבלתי־מועסקים" לפי הגדרת הלמ"ס (למשל מפוטרים) — 9,600 שקל בחודש לעומת 8,000 שקל בחודש.


הניתוח החדש של אגף הכלכלן הראשי, מגלה כי כ–70% מפערי השכר בין המועסקים לעובדים בחל"ת, נובעים מהיקף המשרה. מספר שעות העבודה השבועי הממוצע של העובדים בחל"ת, היה נמוך בכ–19% מזה של העובדים שנותרו מועסקים באוגוסט.


5. פגיעה קשה בערביות ובחרדים


המשבר מחסל חלק גדול מההתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות בתעסוקה בקרב חרדים וערבים. שיעור האבטלה הכולל במשק (לרבות עובדים בחל"ת) היה 9.8% באוגוסט, אבל אבטלה גבוהה יותר נמדדה בקרב נשים ערביות (10.6%), נשים חרדיות (13.1%) וגברים חרדים (14.4%).


פגיעת המשבר בנשים הערביות ובגברים החרדים משמעותית, נוכח שיעורי התעסוקה הנמוכים ממילא בקבוצות אלה. שיעור התעסוקה (אם מתייחסים לעובדים בחל"ת כאל לא־מועסקים) צלל בין פברואר לאוגוסט מ–29% ל–24% בקרב הנשים הערביות, ומ–41% ל–37% בקרב הגברים החרדים. בכלל המשק, לעומת זאת, שיעור התעסוקה צלל ב–4.8 נקודות האחוז בין פברואר לאוגוסט — מ–60.9% ל–56.1% — אבל הוא נותר יותר מכפול מבקרב הנשים הערביות. באפריל, בשיא המשבר בשוק העבודה עד כה, היה שיעור התעסוקה הכללי 40.3% בלבד.


6. יש קצת תקווה בייאוש


שביב של תקווה אפשר אולי למצוא דווקא בנתוני משרד האוצר על קבוצת ה"מתייאשים" - כמה עשרות אלפי אנשים שפוטרו מאז מארס, או שמקום העבודה שלהם נסגר באותה תקופה, ואינם מחפשים עבודה. כשליש מהם דיווחו באוגוסט כי הם היו רוצים לחזור לעבודה, אם היו מוצאים עבודה המתאימה להם.


לקבוצה זו נוספים עוד כ–18 אלף איש "מתייאשים" מסוג נוסף — מי שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות שאינן קשורות במשבר הקורונה, או לא עבדו בעבר, וכעת הם מעוניינים לעבוד, אבל אינם מחפשים עבודה בגלל המשבר. התמריץ הנמוך של המתייאשים משני הסוגים לחזור לעבודה קשור כנראה בשכרם בעת שעוד עבדו, שהיה רק 6,550 שקל בחודש בממוצע.

מקור