סקירה לשבוע 16.8.20

השבוע החולף היה בסימן דשדוש מקומי והמשך עליה מעבר לים. הקירבה ל 1400 נשמרה בהדיקות ועל אף שברביעי ראינו פוטנציאל פריצה הרי שזה התמוגג ביום המחרת אף ללא קשר לנעשה בוול סטריט.
לכאורה היום (ראשון) התמונה מאוד חיובית עם זינוק של כ 1.5% ואוירה חיובית על רקע נרמול היחסים עם איחוד האמירויות. זה טבעי שהבורסה, בדגש על מניות הבנקים, תגיב בהתלהבות אבל חשוב לציין כי ההיסטוריה מלמדת כי אירוע קיצוני חיובי / שלילי אינו מחזיק מים ובמהירות אנו שבים מלוא המהלך הראשוני. כך לדוגמה במלחמת לבנון השניה שתפסה השוק בהפתעה המדדים החזירו הנפילה תוך ימים בודדים וכך גם בעקבות ההתפתחות המדינית החיובית.
למען הסר ספק אין שום משמעות ברמה קצרת הטווח לשוק ההון כל שכן למניה כזו או אחרת. שגיאה לסבור כי הדבר יזניק את "מניות המלחמה" שכן מלכתחילה אלביט מערכות ודומותיה קיימו זה מכבר קשר מסחר גם אם דרך גופים שלישיים. זה כמובן יכול להתרחב למדינות ערביות נוספות אבל ננסח זאת כך – במידה והחוזים היו מאבדים למעלה מאחוז אזי גם העליה של היום היתה מתפוגגת.

העליה הזו חיובית למרבית השוק אך שלילית לשחקני המעוף. עבורנו נוח הדשדוש האינסופי בסביבות 1350-1400. הנחת העבודה ממילא היתה כי וול סטריט תעצור לקחת אויר (מה שלא קרה) ולכן זינוק מקומי במנותק מהנעשה מעבר לים הוא כאב ראש לא קטן: היה וארה"ב תמשיך לקבוע שיאים מדי חודש נראה כאן יותר ויותר מעורבות מקומית של הכותבים. היום זה בלט (ציינו ב PRO טרם המסחר כי אנו מצפים לסגירה סביב 1435) ועדין זו דחיפה מורלית משמעותית למעוף.
בתווך מצויים נתוני התמ"ג עם צניחה של 28.7% ברבעון השני וירידה של 7.8% בתוצר. איש לא מופתע מהנתונים להוציא משרד האוצר ובנק ישראל. כבר ציינו שהערכות של שני אלה אופטימיות בצורה מופרכת ואכן המספרים גבוהים ב 30% ביחס להערכה המוקדמת. יחד עם זאת הנתונים עצמם אינם מפתיעים והדבר כבר מגולם בשוק. השאלה המרכזית היא מה קורה ברבעון הנוכחי – התייצבות ואף ירידה של 4-5% בתמ"ג היא נתון מבורך. מעבר לכך, ולפחות כרגע אין זה הכיוון, והכלכלה המקומית צפויה להידרדר שוב במה שיבוא לידי ביטוי אף בשוק ההון.

רמז לעניין ניתן לראות בדולר/שקל כששוב אנו פוגשים הרמה הקריטית היא 3.4 ₪/ דולר. אין ספק שזה תואם את סביבות 1.18 בצמד המוביל אבל האופציות הרחוקות כבר מגלמות סביבות 3.45 כלומר חולשה מקומית ודי כי נזכיר שארה"ב לרגע לא מפסיקה להדפיס. הנחתנו שבנק ישראל לא יתן לצמד לרדת מתחת ל 3.38 גם אם זה אומר קניות חסרות תקדים אבל אם טראמפ יחליט על עוד תכנית שיק לכל אזרח (וזו בעיקר שאלה של מתי) אזי בנק ישראל לא יוכל באמת להשפיע. למרות הדברים הללו, הערכה היא ש "מתישהו" היא עניין שיקפיץ שער הדולר – מצב בטחוני, בחירות או נסיגה במחירי הנדלן ולכן היעד עודנו סביבות 3.5 כשלב ראשון.
בזהב ראינו השבוע הירידות החדות מזה שנים. הרבה הסברים ביחס לחוסן וול סטריט וכדומה בעוד שבפועל היה כאן לונג סקוויז משמעותי שהחל בשיקגו והגיע במהירות לפאניקה מצד הציבור. הצפי של רבים, והכוונה היא בעיקר לסוחרים נטולי בטחונות, היה כי עם פריצת 2000$ נראה ראלי דרמטי. זה אולי היה מתרחש אבל כשוול סטריט קבעה שיא חדש על דרך הניפוץ רבים העדיפו לממש רווח של 30% במתכת ומשם היתה קצרה הדרך. ראיה לכך שמדובר בעניין טכני היה אפס השפעה על מחירי הנפט ועל אף שעידן הקורלציה ההדוקה תם מזמן עדין מדובר על חוסר השפעה קיצוני.

בדומה לישראל כך גם באירופה קבלנו שבוע של נתונים גרועים במיוחד אך מוכרים זה מכבר. התכווצות הגוש היתה ברורה ובפרט הנפילה החדה מכולן של כלכלת בריטניה ב 20% ברבעון השני (ישראל יכולה לקנא). ברור מאליו שמדינה סגורה כלכלתה מצטמקת אבל אם עסקנו באוצר ובנק ישראל ראוי לחדד כי בעוד הכלכלה הבריטית התכווצה ב 20.4% הצפי המקורי עמד על 20.5% . כשמתיישרים ופוגעים בצפי ניתן גם לפעול בהתאם ולכן חבילות הסיוע של האיחוד מאוד ממוקדות ומותאמות למדינה. 25% מיליארד יורו שקיבלה איטליה השבוע נבנו מרצף כתובות ומדדים ברורים שניתן לגזור מהם הן התאוששות, הן נסיגה ובעיקר מה הלאה. בישראל בנק ישראל הודיע על תכנית רכישות קונצרניות ב 15 מיליארד אך חודשיים מאוחר יותר רכש רק 600 מליון ואיש אינו בדיוק במה וכמה.

ביחס לחיסון הרוסי כמובן שלא ניתן להתיחס מהבחינה הרפואית היות ואין לנו ההבנה הראויה (או למישהו) אך נציין כי ככל שהחיסון הרוסי מוצלח כך מדובר על בשורה שלילית לארה"ב. זו קודם כל פגיעה בתעשית הביומד לה הופנו משאבים רבים והמגזר כולו בנסיקה ושנית ההבנה כי המירוץ לחיסון יוריד הילוך + האמריקנים יהיו בין האחרונים לקבלו. זוהי פגיעה תדמיתית קשה בשבוע בו דוקא טראמפ סגר הפער מול ביידן ב 1% (8.2% הפרש בסקרים האחרונים) במה שהוא מבחינתו השבוע הטוב ביותר השנה. להערכתנו זו הסיבה המרכזית לעליות בניו יורק שמשוועת לכהונה שניה של נשיא המניות ולא אף סיבה אחרת. זו גם הסיבה שאיש לא חושב עדין לממש למרות שישנה תמימות דעים ביחס למחירי הבלון.
השוני הפעם מבועות אחרות הוא בפומביות. טסלה עושה ספליט; כנ"ל אפל וענקיות נוספות. ההסבר של כולן, מבלי לחשוש לרגע, הוא נגישות לרובין הוד או במלים כלכליות לכל המשקיעים החדשים שמתדלקים את השוק האמריקני. אם בעבר ברקשייר היתה במחיר 100 אלף דולר אזי כיום גם 400$ למניה הוא מחיר בעייתי על אף האפשרות לסחור בחלקי מניה, ולמעשה היכולת של חברות לבצע ספליטים מחדד כי הן רוכבות על הגל הפופוליסטי.
מה חסר לנו בשביל להתיחס למחירים הנוכחיים כשפויים בקושי? BUYBACK. אין אף חברה גדולה שהודיעה על רכישה חוזרת של מניותיה וחשוב מכך של אגחיה למרות הורדת הריבית. מדובר על עניין די נדיר ברצף היפוכים בהם גם הימים השליליים הופכים חיש קל לירוקים ועדין החברות מהוססות. אל מול זה רואים זליגה של בעלי עניין מחוץ לשוק ולכן הערכות השליליות עודן עימנו אם כי בטווח הקצר קשה למצוא קטליזטור לגל יורד אמיתי ואף לא תיקון שמעבר לאחוזים בודדים.

מניות ומגזרים
באטם – המלצת קניה ! המוסדיים לא ממש ידעו איך לאכול את החברה עד החודש האחרון. כן בדיקות קורונה אבל בדיליי בניגוד למובטח; נוסטרו נוח אבל עם אפס תשואה וכן הלאה. בתקופה האחרונה אנו רואים ירידה מהגדר והיקפי מסחר הרבה יותר משמעותיים ובהתאם האטרקטיביות עולה באופן ניכר.

ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !