קורונה ופרישה לפנסיה

במשבר הקורונה חלק מהעסקים - כמו חברות בתחומי התעופה, האופנה והמסעדנות - נפגעו ישירות, וחלק נפגעו בצורה עקיפה, כך שהיקף הפגיעה עדיין לא ידוע. ענף הביטוח הוא אחד הנפגעים העקיפים. כדי לנסות להבין עד כמה השפיע המשבר על הענף, כינסנו לפאנל טלפוני את דני נוה, יו"ר כלל ביטוח; אבי בן נון, סמנכ"ל בחברת הדירוג מידרוג; אורי קרן, מנכ"ל ושותף בחברת מור גמל; ד"ר עידו קאליר מהקריה האקדמית אונו; ואמנון גור, בעל סוכנות להסדרים פנסיוניים.
נוה: "היתה פעילות ערה יותר, בעיקר במעבר בין מסלולים, ועלייה מסוימת בשיעור הפדיונות. בסך הכל, אין פאניקה. אני מקווה שכך זה יישאר כדי שלא יהיו טעויות שיהיה קשה לתקן".
קרן: "בקרנות הנאמנות, השוק בישראל התנהל בלחץ מסיבי, היו פדיונות שיא בזמן קצר. בניהול תיקים, לא היו לקוחות שביקשו למכור. בחיסכון ארוך טווח, לא ראינו פדיונות, ומעבר בין מסלולים ראינו בהיקף קטן".

מי שיוצא לפנסיה השנה נפגע. אין מקום לפצות אותו?
קאליר: "מי שקרוב לפרישה וייאלץ להתחיל למשוך קצבה, או לא ימצא עבודה וימשוך חלק ניכר מהפיצויים - צריך לקבל תמיכה מהממשלה כדי שלא ייאלץ לקבע את הפנסיה שלו ברמה נמוכה. לכן צריך לתת לו הלוואת גישור עד שהחיסכון יתאושש".

בינתיים נראה שמי שיצא בתחילת המשבר - צדק.
קרן: "השאלה אם הוא יחזור בזמן. הרוב יצאו לאחר הירידות החדות, ומאז השפל השוק החזיר חצי מהנזק. הקופות הכלליות יורדות, ואם אני צריך לנחש בהינתן איך שהשוק נראה כיום - אני חושב שבממוצע צפויה ירידה חד-ספרתית במסלולים הכלליים. הרבה מאורך הרוח של הציבור תלוי בשאלות כמו אם יש לו ערוץ הפצה או יועץ או אם הוא עובד לבד, כי חשוב לא לעשות שינויים מהבטן. העולם הדיגיטלי והיכולת לעשות שינויים בתיק לבד - פוגעים בהם, כי קשה להם לעצור את עצמם וקשה להם להכיל את אובדן הכספים".
קאליר: "הבורסה בישראל ירדה ב-27%, האמריקאית רק ב-23% - ועוד היתה עלייה של 6% בדולר (-0.25% 3.627), כך שיש קיזוז מסוים. האג"ח הקונצרניות איבדו 8%, האג"ח הממשלתיות הארוכות יותר, שבהן מחזיקים המוסדיים, ירדו ב-4%. צריך לזכור שקרנות הפנסיה מחזיקות ב-30% אג"ח מיועדות - וזה עוגן מרכזי בימים אלה. אני מעריך שביטוחי המנהלים יסיימו את הרבעון בירידה של 15% ביחס ל-31 בדצמבר; קרנות ההשתלמות הכלליות יירדו ב-12%; ורוב קרנות הפנסיה, יהיו בפחות מ-10% ירידה. קשה, אבל לא נורא. עכשיו השאלה היא מה ינצח - השכל או ההיסטריה, ואת מה תתדלק ההנהגה, כי הירידות בשווקים קטנות מאלה שהיו ב-2008, ואף קטנות מאלה שהיו ב-2001. אבל מדדי הפחד גדולים מאי פעם, כולל בשיא המשבר של 2008".

מניות חברות הביטוח ירדו בכ-50% מתחילת מארס. אילו תחומי פעילות נפגעו במיוחד, והאם יש חברת ביטוח שנמצאת בסכנה?
בן נון: "בשנים האחרונות יש תרחיש קיצון מתגלגל בענף הביטוח. מצד אחד הריבית ירדה, ומצד שני עומס רגולטורי גדול. משבר הקורונה הגדיל את סיכון האשראי של חברות הביטוח. זה משבר חריף יותר מ-2008 כי הוא ריאלי והמשק הושבת, מה שיפגע גם בצמיחה וגם בשוק ההון. אנחנו צופים כי ענף הביטוח ידווח על הפסדים משמעותיים ברבעון הראשון של 2020, וככל שהמשבר יימשך לתוך הרבעון השני וימשיך לפגוע בכלכלה הריאלית - נראה פגיעה מסוימת גם ברווחיות החיתומית.
"כנגזרת מכך, צפויה שחיקה בהון העצמי, ביחס כושר הפירעון בטווח הקצר ובגמישות הפיננסית. רווחיות החברות צפויה להיפגע הן באופן ישיר מירידת רווחי ההשקעה בגין התשואות בתיקי הנוסטרו, והן באופן עקיף דרך דמי הניהול של מוצרי החיסכון (ביטוחי מנהלים, פנסיה וגמל), כאשר ההשפעה הנגזרת הגבוהה ביותר תהיה דרך אי-גבייה של דמי ניהול משתנים בתקופה הקרובה. עם זאת, אנו מעריכים בשלב זה כי ההשפעה החיתומית של התפרצות הנגיף תהיה מוגבלת ולא תגרום להפסדים ביטוחיים משמעותיים".

יש הצדקה לירידה של 50%-40% בשווי של חברות הביטוח?
נוה: "חלק משמעותי מהרווחיות של חברות הביטוח הוא חשבון הנוסטרו. במובן הזה, הנפילות בשווקים יצרו הפסדים. אבל עוד לפני המשבר החברות נסחרו במכפיל נמוך וללא הצדקה. חברות הביטוח לא נפגעו כמו חברות מתחומי התעופה או הנפט, ובמובן הזה הירידה בשווי השוק של חברות הביטוח לא ממש תואמת את המצב הכלכלי".
קרן: "אנחנו רואים סקטורים רבים שהם בעין הסערה, והביטוח הוא אחד מהם. ביום שנראה שבעלי חברות הביטוח קונים בשוק, זה ישנה את התפישה".
בן נון: "יש עוד דברים ברמה הביטוחית שמשפיעים על השווי - כמו הרווחיות החיתומית שהיא לא טובה, ומודל ההפצה שנפגע עכשיו ומייצר עלויות נוספות - ולכן הוא מקזז פחות את הירידות בשווקים. ההקלה הרגולטורית עוזרת, אם נתעלם מתקופת המעבר, קשה עדיין לחלק דיווידנד והמהירות שבה נשחק הדיווידנד גם מוסיפה לחץ על המניות. אבל אנחנו עשויים לראות תיקונים וירידה בלחץ על המניות".

יש מי שמושך את הפנסיה שלו?
קאליר: "כמו בכל משבר, כשהאבק ישקע נראה שהעניים יותר עניים והעשירים יותר עשירים. נראה פער בין מי שמשך ומי שנשאר. בקרנות ברירת המחדל - של אנשים מעשירונים נמוכים יותר - יש משיכות של התגמולים, ולא רק של הפיצויים, והם ישלמו מס של 35%. אין מי ששומר עליהם. יש אנשים שמשכו את הכספים וגרמו לעצמם נזק גדול".

הממשלה צריכה להתערב?
קאליר: "10 שנים יושבת על שולחן הרשות (רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; א"ש) הצעה להגביל את משיכת פיצויי הפיטורים למשיכה קצבתית. כלומר שלא ניתן יהיה לקבל את הכסף בסכום אחד אלא בקצבה. הרוב עוד לא הגיע לנקודת המשיכה הזאת, השוק יגיב עוד חודשיים. הממשלה צריכה להתערב כדי שאנשים לא יפגעו בעצמם. יש אשליה שזה כספי מעסיק, אבל זה כסף של המוטב. כספי הפיצויים נועדו לעתיד, ולכן אם יש משיכה קצבתית זה מגן על מי שמשך".
נוה: "זה נכון שאסור למשוך כספי פיצויים, אבל הממשלה צריכה לתת מענה אגרסיבי ודרמטי יותר לעסקים ולשכירים שפוטרו".
גור: "יש גבול לחדירת הממשלה לחשבון הבנק. גם ככה כפו על הציבור חיסכון לפנסיה. מאות אלפי האנשים שבחל"ת חיים באי-ודאות נוראית, ותפקיד המדינה הוא להרגיע אותם. המדינה צריכה לוודא שיישמר להם רצף ביטוחי, לשמור להם על אובדן כושר עבודה. המדינה צריכה להוציא תקנה שכל הכיסויים בפוליסות אובדן כושר עבודה וכדומה - יישמרו באופן מלא עד סוף המשבר".

אולי זה המקום של חברות הביטוח לפתור את זה?
נוה: "אנחנו בפני משבר שאורכו אינו ידוע. אם הממשלה רוצה שנחזור לצמיחה במשק, זה רק אם תהיה הרחבה מוניטרית דרמטית לגבי השכירים והעצמאים. אם היא לא תעשה כלום, נישאר במיתון עמוק וקשה".
קרן: "האנושות לא מתה, העולם יתגבר על המשבר. ההסתברות למשבר תעסוקתי גדול היא נמוכה. ניתן להתמודד עם המחלה עם סגר אזרחי של ארבעה-שישה שבועות".

מה צריך לקרות כדי שנצא מהמשבר הפיננסי?
בן נון: "בניגוד למשבר של 2008, הפעם דרגות החופש של הבנקים המרכזיים נמוכות יותר. אין את כלי הריבית. לכן, נותרנו רק עם הזרמות ונזילות. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים הוא זה שבעיקר יסבול מהמשבר הזה, וחדלות הפירעון בו תגדל. לא בטוח שמי שיצא לחל"ת יחזור לעבודה שלו. תהיה חייבת להיות התערבות פיסקלית. המדינות ייכנסו למיתון, וגם בישראל תהיה האטה חריפה ומיתון".
גור: "שמירת הכיסוי הביטוחי של העובדים צריכה להימשך. אין קשר בין השווקים לחזרה לפעילות מלאה".
קרן: "תפקיד הממשלה, מעבר לטיפול במשבר הבריאותי, הוא להפעיל תוכנית אגרסיבית ומהירה הרבה יותר, אנחנו עדיין גוררים רגליים. הממשלה עסוקה בהפחדת הציבור, זה לא תורם כלום, רק גורם לאנשים להגיב מהבטן".

מקור הכתבה: דהמרקר