שימו לב, אם משכתם כסף מפוליסות חסכון בתחילת המשבר יכול להיות שעשיתם טעות

הירידות החדות שנרשמו בשוק ההון בחודש האחרון הדגישו הבדל חשוב נוסף בין פוליסות החיסכון לבין מוצרי השקעה אחרים. ההבדל — מועד פדיון הכספים — הוא מהותי פחות בימים כתיקונם, אבל בחודש האחרון נהפך לקריטי במיוחד. מועד הפדיון מתייחס לזמן שחולף מהרגע שמגישים לחברת הביטוח את הבקשה לפדות את הפוליסה ועד לקבלת הכסף לחשבון הבנק.


פוליסת חיסכון היא מכשיר השקעה שמציעות חברות הביטוח לטווח הבינוני־ארוך, שנהנה מניהול ההשקעות של ביטוחי המנהלים, כך שאף שהפוליסה משקיעה גם בנכסים שאינם נזילים, היא נשארת נזילה. מלבד הנכסים הסחירים, כמו מניות ואג"ח, הפוליסה מושקעת גם בנכסים לא נזילים כמו נדל"ן ותשתיות.

https://images.haarets.co.il/image/f...1277944622.png


מוצר שדומה לקופת גמל
ניתן להפקיד בפוליסה סכום חד־פעמי או חודשי, שמתחיל בכמה מאות שקלים. מוצר חיסכון לטווח בינוני־ארוך נוסף, שמרבים להשוות בינו לבין פוליסות החיסכון, הוא קופת גמל להשקעה, שמציע לחוסכים הטבות מס במידה שלא מושכים את הכסף עד גיל פרישה, אך הוא מוגבל להפקדה של כ–70 אלף שקל בשנה.


בשנים האחרונות פוליסות החיסכון תפסו תאוצה בקרב הציבור, כשלפי ההערכות, הסכום הכולל המנוהל בהן מגיע לכדי 80–100 מיליארד שקל. זאת להבדיל מקופות גמל להשקעה, שנכון לסוף 2018 צברו 7 מיליארד שקל בלבד.


המשבר הנוכחי הדגיש את החשיבות של מועד הפדיון בהשוואה בין שני המוצרים הללו. בקופות גמל להשקעה, בדומה לקרנות השתלמות נזילות, החוק מחייב לבצע את הפדיון בתוך ארבעה ימי עסקים.


גם אם חל עיכוב ובאותו זמן אירעה ירידה נוספת בשוק ההון, מי שיספוג את ההפרש הכספי הוא בית ההשקעות או חברת הביטוח — והלקוח יקבל את סכום הכסף שהיה צבור בקופה ביום העסקים הרביעי.


לעומת זאת, בפוליסות החיסכון, החוק מתיר לחברות הביטוח פרק זמן של 30 יום בין הגשת הבקשה למשיכת הכספים ועד להעברתם — וכך גם מצוין בלשון הפוליסה.


פוליסות החיסכון כבר עוררו ביקורת בעבר
בחודש האחרון, שבו מדד תל אביב 35 ירד בשיעור של 20%, פרק הזמן הזה הוא קריטי, כך שייתכן שלקוח ביקש למשוך את הכסף וראה לנגד עיניו סכום מסוים, יראה בחשבון הבנק שלו 10% פחות. אמנם חברות הביטוח משתדלות לבצע את הפרוצדורה מהר יותר, אבל הן לא חייבות להזדרז.


פוליסות החיסכון עוררו בעבר ביקורת מצד אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, שסברו כי הפוליסות אינן שקופות מספיק עבור ציבור המשקיעים — בפרט כאשר משווים אותן למוצרי השקעה אחרים, כמו קופות גמל להשקעה וקרנות נאמנות.


"פוליסות החיסכון הן חור שחור. אי־אפשר לקבל את הנתונים על האחזקות בפוליסות או על הנכסים המוחזקים", אמרה בעבר שרון אופיר־שטרית, מנהלת מחלקת קרנות נאמנות ברשות ניירות ערך.


ואכן בעוד שבמוצרים המקבילים ניתן לראות את פירוט מדיניות ההשקעה עד לרמת המניה הבודדת, לפחות אחת לתקופה, בפוליסות זה לא אפשרי. חוסר השקיפות בולטת גם בנוגע לתשואות. בעוד שבמוצרים פנסיוניים אחרים ניתן להשוות בקלות יחסית את התשואות דרך אתרי האינטרנט של משרד האוצר (גמל נט או פנסיה נט), בדיקת התשואות של פוליסות החיסכון דורשת חיפוש מעמיק באתר האינטרנט של כל אחת מהחברות.

דהמרקר