יצוא משמעותי של גז טבעי הכרחי ליציבות הענף

שוק הגז הטבעי ניצב בפני צומת דרכים מאתגר הצפוי להוביל לעידן חדש בענף, לרבות כניסה של שחקנים חדשים והגדלת ההיצע ומקורות אספקת הגז הטבעי, תוך שינוי כללי המשחק ויצירת תמהיל אינטרסים שונה בין שותפויות הגז
ערב הפעלתו המסחרית של מאגר "לוויתן", מדינת ישראל בדרכה להפוך למעצמת גז טבעי אזורית, לאחר משבר הדלקים שפקד וטלטל אותה ב-2012 על רקע הפסקת יבוא גז טבעי ממצרים עקב "האביב הערבי".


הימצאותם ופיתוחם של מאגרי הגז ("תמר", "לוויתן" ו"כריש-תנין") אפשרו למדינת ישראל עצמאות אנרגטית וכלכלית, תוך שינוי תמהיל הדלקים לייצור חשמל והפחתה משמעותית של השימוש במקורות אנרגיה מזהמים. משבר הגז היה הטריגר לפיתוח מואץ של מאגר "תמר", שהתחיל בהפקת גז טבעי במרץ 2013, וביסס את מעמדו המונופוליסטי כספק יחיד בשוק המקומי. מתווה הגז (2015) אילץ את נובל אנרג'י וקבוצת דלק להפחית או לאבד את שליטתם במאגרים "תמר" ו"כריש-תנין", אבל באותה עת איפשר יצוא מאסיבי ממאגר "לוויתן", קידם את פיתוחו וכן את פיתוח הענף כאחד.


ב-2018 צריכת הגז הטבעי הסתכמה בכ-11.0 BCM, לעומת כ-10.4 BCM בשנת 2017 - גידול של כ-6.3%, כאשר בין השנים 2019-2013 שיעור הגידול השנתי הממוצע עמד על כ-10%. השנה, ייתכן גידול נוסף בצריכת הגז הטבעי, כתלות במועד הפעלתו המסחרית של מאגר "לוויתן". הזינוק בביקוש ובצריכת הגז הטבעי במשק נבע בעיקר מרגולציה תומכת, שהובילה להעדפת גז טבעי על פני דלקים אחרים, וכן מהפעלתם המסחרית של יצרני חשמל פרטיים. ואולם, כיום שוק הגז הטבעי ניצב בפני צומת דרכים מאתגר, הצפוי להוביל לעידן חדש בענף, לרבות כניסה של שחקנים חדשים, הגדלת ההיצע ומקורות אספקת הגז הטבעי, תוך שינוי כללי המשחק ויצירת תמהיל אינטרסים שונה בין שותפויות הגז.


ההיצע צפוי לגדול ב-150% ב-2021
בהתאם ללוחות הזמנים של השותפויות, ההפעלה המסחרית של מאגר "לוויתן" ומאגר "כריש-תנין" צפויה לחול עד סוף 2019 ובמחצית הראשונה של 2021, בהתאמה. כלומר, החל ב-2021 צפויים לפעול במשק לפחות שלושה מאגרי גז עם יכולת הפקה שנתית של 27-24 BCM. המשמעות היא הגדלת ההיצע בכ-150% ביחס למצב כיום.


בעוד שבשנים האחרונות הענף התאפיין בעודף ביקוש מובהק, הרי שלאחר הפעלתם המסחרית של שלושה מאגרי גז, יתמודד הענף לראשונה עם מצב של עודף היצע בשוק המקומי, אשר בהתאם לתחזיות יכול להסתכם בכ-10 BCM בשנה. למעשה, אנו עדים לניצנים ראשונים של תחרות בענף הגז הטבעי, הבאים לידי ביטוי במחירים שנקבעו במאגר "כריש-תנין", הנמוכים באופן ניכר ביחס לחוזי מאגר "תמר" וביחס לחוזה החדש של חברת החשמל מול מאגר "לוויתן", הנמוך ביותר מ-20% מחוזה מאגר "תמר".


בשל כך, איתנותן הפיננסית של שותפויות הגז תלויה בהיקפי יצוא משמעותיים בשנים הקרובות, בדגש על מצרים, כאשר עיכוב או היעדר יצוא בהיקפים מאסיביים עלולים להוביל לקניבליזם ולמלחמת מחירים אגרסיבית בין המאגרים. כיום, היקף החוב הפיננסי בענף מסתכם בעשרות מיליארדי שקלים, ואף צפוי לגדול בעשרות אחוזים בשנים הקרובות, כאשר המשק כולו חשוף לענף הגז הטבעי - הן באופן ישיר והן באופן עקיף, באמצעות קרנות הפנסיה וחברות הביטוח.


ראוי לציין כי יצוא גז טבעי דורש תשתית פיזית וחוזית, הנדרשת ליצירת ודאות גבוהה יותר לשנים הקרובות. ברם, נכון להיום טרם הבשילו כלל התנאים הנדרשים ליצוא גז טבעי בכמויות מהותיות למדינות שכנות. בד בבד, יצוא למדינות שכנות טומן בחובו חשיפה לסיכונים גיאו-פוליטיים לא מבוטלים וחשיפה לסיכוני האשראי של אותן מדינות - ירדן מדורגת B1 באופק יציב, ומצרים מדורגת B2 באופק יציב.


הקמה והסדרה של תשתית פיזית, יבשתית וימית ליצוא גז, תמצב את ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית ותתמוך באינטרסים מדיניים וכלכלים כאחד. למדינת ישראל קיימים תמריצים נוספים לביסוס ושמירה על ענף הגז הטבעי יציב ואיתן, וזאת כתוצאה ממדיניות הפחתת הפליטות וזיהום האוויר באמצעות מעבר לשימוש בגז טבעי, גידול הכנסות המדינה מתמלוגי הגז ודחיפה משמעותית לצמיחת המשק.




שעת המבחן של משק הגז הטבעי תתחיל עם הפעלתו המסחרית של מאגר "לוויתן" (הצפויה עד סוף 2019) כתלות בהבשלת כלל התנאים ליצוא מאסיבי של גז טבעי, וכן ברצונם ויכולתם של הצדדים לשמור על יציבותו וקיומו של יצוא רציף וסדיר בהיקפים מהותיים לאורך השנים. בשל כך, על שותפויות הגז לנקוט מדיניות פיננסית הולמת, לרבות שמירה נאותה על גמישותן הפיננסית. במסגרת זאת, עליהן לשמור על רמת מינוף ועומסי פירעונות מתונים בשנים הקרובות, יתרות נזילות הולמות וחלוקות דיבידנדים מוגבלות, תוך שמירה על איזון בין האינטרסים של בעלי החוב ובעלי ההון, וכן להבטיח מנגנוני גידור וביטוחים הולמים (לרבות ביטוח סיכונים פוליטיים).


המקור