סקירה שבועית - מיטב דש

עיקרי הדברים:


*ניכרת היחלשות ביצוא הסחורות מישראל, נתון שמעיד על השפעת הקיפאון בסחר העולמי. גם היבוא מכל סוגיו נמצא בהאטה.


*מסקר אמון הצרכנים בישראל עולה שהמצב הפיננסי של הצרכנים ממשיך להשתפר.


*למרות שמדד מחירי הליבה CPI בארה"ב עלה לשיא העשור, סימנים רבים מעידים שהאינפלציה בארה"ב דווקא מאיטה, כך שהנתון לא צפוי להפריע להורדת ריבית ה-FED.

*המכירות הקמעונאיות בארה"ב מצביעות על מגמה חיובית בצריכה. אנו צופים שההשפעה השלילית של ההאטה במגזרים האחרים תמתן גם את הצריכה הפרטית.


*נתונים כלכליים חלשים נרשמו בסין ובאירופה.


*העלייה החדה בתשואות בשוק האג"ח העולמי נובעת מהבנה שה-ECB כבר לא "הכל יכול", מהמעבר הצפוי להרחבה במדיניות הפיסקאלית, מפרסום מדד המחירים בארה"ב, משיפור בחלק מהנתונים הכלכליים ומהתקרבות בין ארה"ב לסין.


*להערכתנו, במאזן בין האיומים להזדמנויות, האטרקטיביות של שוק האג"ח השתפרה.

*הנתונים על פעילות הזרים בשוק האג"ח והמט"ח המקומיים, כמו גם האינדיקאטורים האחרים, אינם מצביעים על כניסה משמעותית של כספי זרים לשוק האג"ח המקומי בעקבות הצטרפותה של ישראל למדד האג"ח הבינלאומי. לכן, יתכן והפוטנציאל החיובי של האירוע על שוק האג"ח המקומי עדיין לא מוצה.

מאקרו ישראל:


נתוני סחר החוץ נחלשים


* נתוני סחר החוץ מצביעים שישראל "נדבקה" בחולשה המאפיינת את התחום בעולם. קצב הצמיחה ביצוא הסחורות (12M/12M )ירד והפך לשלילי. לחיוב בולט יצוא הכימיקליים אשר צמח ב-12 החודשים האחרונים ב-%36 .לעומת זאת, ניכרת חולשה מהותית ביצוא התרופות, הרכיבים האלקטרוניים ובענף מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד רפואי.


* גם ביבוא ניכרת התמתנות בכל הרכיבים, כולל מוצרי צריכה, השקעה וחומרי גלם. בחינת היבוא של מוצרי צריכה מראה שהתמתנות מקיפה גם מוצרי צריכה שוטפת וגם מוצרי בני קיימא, כולל ולא כולל רכבים. החולשה ביבוא מוצרי צריכה עדיין לא באה לידי ביטוי באינדיקאטורים של הצריכה הפרטית.


לפי סקר אמון הצרכנים, המצב הפיננסי של הצרכנים ממשיך להשתפר


מדד הסנטימנט הצרכני בישראל עלה מעט בחודש אוגוסט ובסה"כ נותר ברמות הגבוהות של החודשים האחרונים. מהסקר עולה שהמצב הפיננסי של משקי בית ממשיך להיות איתן ואף משתפר. ממשיך לרדת אחוז משקי בית שענו בסקר שהם מסיימים את החודש בחובות. במצב זה, צריך להיות זעזוע באמת גדול כדי שהצריכה הפרטית תפגע בצורה משמעותית כתוצאה מאירוע כלשהו.

שווקים:


חמש סיבות לטלטלה בשוק האג"ח


שוקי האג"ח בעולם ובפרט האמריקאי עברו טלטלה שרק לעיתים רחוקות מתרחשת אפילו במניות. מדד האג"ח הארוכות בארה"ב (10 +שני) עלה בחודש אוגוסט בכ-12% ומתחילת ספטמבר הספיק לרדת כבר בכ-7% . מדד התנודתיות בשוק האג"ח האמריקאי (מדד MOVE ) עלה לרמה הגבוהה מאז דצמבר 2015.


מלבד התיקון אחרי העליות באוגוסט, חמישה גורמים עיקריים השפיעו על המהלך האחרון:


1 .הצעדים בהם נקט ה-ECB ,שהתקבלו תחילה בצורה חיובית ע"י השווקים, חידדו הבנה שהבנק מגיע למיצוי היכולת שלו כפי שהתבטא בהתחזקות האירו ועליית התשואות ובהתנגדות פנימית חזקה בתוך הוועדה המוניטארית.


זה שהכלים המוניטאריים שברשות ה-ECB כבר לא ממש מועילים לכלכלה היה די ברור גם קודם. אולם, העובדה שהבנק מגיע לסיום דרכו גם במתן תמיכה בשווקים עלולה לערער בסיס עליו נשענים שוק המניות ושוק האג"ח האירופאי.


2 .היעדר אינפלציה שמאפשר לבנקים המרכזיים לעשות כל מה שבא להם הוא התנאי ההכרחי שתומך בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות. לכן, עליית מדד מחירי הליבה בארה"ב CPI לשיא העשור עלולה לשקף סיכון מאוד משמעותי לשווקים. אולם, כפי שהצגנו לעיל, מרבית האינדיקאטורים משקפים שהסיכוי לעליית האינפלציה נמוך.


שני האיומים לעיל עלולים להיות ממש חיוניים לשווקים, במידה ויתממשו. האיומים הבאים פחות קריטיים, אך גם להם הייתה כנראה תרומה לעלייה חדה בתשואות האג"ח:


3 .עם מיצוי היכולת של הבנקים המרכזיים, בפרט האירופאי, שרביט המדיניות הכלכלית עובר למדיניות הפיסקאלית. המדיניות המוניטארית תומכת בשוק האג"ח, לעומת זאת, המדיניות הפיסקאלית מטילה עליו עומס, במיוחד על האג"ח הארוכות.


4 .שיפור ביחסים בין ארה"ב וסין ובנתונים הכלכליים לאחרונה, כפי שנתפס ע"יהמשקיעים. אולם, זה שחלק מהנתונים מכים את התחזיות לא אומר בהכרח שהמצבהכלכלי משתפר, אלא שהתחזיות הונמכו. מרבית הנתונים מצביעים שהכלכלה העולמית, כולל האמריקאית ממשיכה להאט.


5 .לבסוף, שר האוצר האמריקאי דיבר בסוף השבוע על הנפקת אג"ח ל-50 שנה, מה שנתפס בשוק כאיום על החלק הארוך של עקום התשואות.

נראה שהזרים עדיין לא הגיבו לכניסה אפשרית של ישראל למדד האג"ח הבינלאומי:

שוק האג"ח המקומי די התנתק לאחרונה מעליית התשואות בארה"ב. כתוצאה מזה, הפער השלילי בין האג"ח ל-10 שנים התרחב (עוד לפני התגובה לעליית התשואות ביום שישי) לאחת הרמות הגבוהות בשנה האחרונה. יתכן וההתנתקות של האג"ח בישראל קשורה להצטרפות הצפויה למדד האג"ח הבינלאומי WGBI שאישורה עבר שלב נוסף לאחרונה.


נציין שלפי הנתונים שפרסם בנק ישראל, ברבעון השני יצא משוק האג"ח הממשלתי המקומי סך של כ- 1.7 מיליארד דולר של כספי המשקיעים הזרים, הסכום הרבעוני הגבוה ביותר מאז 2013 .


נזכיר, שההודעה הראשונית על הצטרפות של ישראל למדד האג"ח הבינלאומי התפרסמה בחודש אפריל. נראה, שלפחות בחודשים מאי ויוני, לא נרשמה נהירת כספי הזרים לשוק האג"ח המקומי בעקבות ההודעה.


אין עדיין נתונים על פעילות הזרים בשוק האג"ח המקומי בחודשים יולי-ספטמבר, אך ניתן לציין שמחזורי המסחר של הזרים בשוק המט"ח המקומי קטנו בחודשים אלו ב-%6 לעומת הממוצע היומי במחצית הראשונה של השנה, מה שעשוי אולי להצביע שגם בחודשים אלו לא התגברה פעילות הזרים בשוק האג"ח המקומי. גם מחזורי המסחר בשוק האג"ח המקומי גדלו בממוצע בחודשים יולי-אוגוסט בכ-%6 בלבד לעומת המחצית הראשונה של השנה. לאור התנודתיות שנרשמה באג"ח, לא מדובר בשינוי מיוחד.


שורה תחתונה: הנתונים על פעילות הזרים בשוק האג"ח והמט"ח המקומיים, כמו גם האינדיקאטורים האחרים, אינם מצביעים על כניסה משמעותית של כספי הזרים לשוק האג"ח המקומי בעקבות הצטרפותה של ישראל למדד האג"ח הבינלאומי. לכן, יתכן והפוטנציאל החיובי של האירוע על שוק האג"ח המקומי עדיין לא מוצה.

https://www.meitavtrade.co.il/?Categ...ArticleID=3033