סיפור עם מסר לערב פסח

שני קבצנים, יהודי ונוצרי קיבצו נדבות על ספסל בפארק.
כשהתקרב חג הפסח הזמינו יהודים טובים את הקבצן היהודי להתארח אצלם בערב החג.

אמר היהודי לחברו הנוצרי:
“בוא אלמד אותך קצת ממנהגי הפסח, ובערב החג תוכל להצטרף גם אתה לשולחן הסדר”.

והוא לימד אותו איך עושים קידוש ואיך נוטלים ידיים וכו’ וכו’.
כשהגיע ערב החג התארח כל אחד מהם בבית אחר.
רעב מאוד הסב הנוצרי לשולחן הסדר וציפה לארוחה עשירה של בשר ודגים ומיני מטעמים.
אך במקום זאת קראו איזה סיפור שלא נגמר, ונתנו לו כרפס במי מלח, חסה ומצה יבשה…
ואם כל זה לא מספיק, כשביטנו עדיין מקרקרת מרעב, נתנו לו מרור שכשהכניס אותו לפיו חשב שיתעלף מהטעם המר.

בכעס גדול קם מן השולחן ויצא מן הבית כשהוא צועק ומקלל את היהודים ש”לזה הם קוראים ארוחת חג!”.
הוא חזר רעב ומר נפש אל הספסל שבפארק ומצא אותו ריק.



חברו עדיין לא הגיע. בחצות הלילה הופיע היהודי, שבע וטוב לב.
“איך היה הסדר?” שאל אותו היהודי בשמחה.
סיפר לו הנוצרי בכעס גדול על תלאותיו ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו.
אמר לו היהודי: “שוטה אתה, אם היית נשאר רק עוד קצת היית אוכל טוב כל כך”!

לפעמים בחיים עלינו לאכול קצת מרור כדי לזכות בסעודה הגדולה. סבלנות… (הסיפור מאת רבי נחמן)

חג חירות טוב ומיטיב לכולנו, ניתן באהבה!


קובץ מצורף 10882