מהי אינפלציה ואיך היא משפיעה על הכיס של כולנו?

אנחנו שומעים את המילה הזאת סביבנו כל הזמן – לא רק בהקשרים כלכליים – וכלכלנים לעתים מזהירים מפניה אבל מהי בכלל אינפלציה? אחד המושגים החשובים ביותר בכלכלה הוא גם אחד הפשוטים שבהם להבנה. אז בואו נעשה סדר.

מהי אינפלציה?
אינפלציה (באנגלית Inflation) בהגדרה היא הקצב שבו המחירים עולים. בשנות ה-90 נסיעה באוטובוס עירוני עלתה פחות משקל אחד והיום אותה נסיעה בדיוק עולה 5.90 שקלים. למה? התשובה היא אינפלציה – תהליך של ירידה מתמשכת בערך המטבע. כשאומרים שפעם הדברים היו זולים יותר, מתכוונים למעשה לאינפלציה: עם אותו סכום כסף בדיוק, פעם יכולנו לקנות יותר ממה שאנחנו יכולים היום.

איך מודדים את האינפלציה?
בכל 15 לחודש, בשעה 18:30 בדיוק, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את השינוי במדד המחירים לצרכן – שהוא למעשה האינפלציה. המדד מבוסס על מה שהלמ"ס הגדירה כסל צריכה ממוצע של משפחה בישראל. הסל הזה מורכב ממאות מוצרים ושירותים: דיור, מזון, תקשורת, תחבורה, הנעלה והלבשה ועוד. המוצרים בסל נמצאים במעקב שבועי של המדינה, והלמ"ס מחשבת באופן כללי האם סל הצריכה הבסיסי התייקר או הוזל. שינויי מחירים גדולים – כמו מהפכת הסלולר לפני כמה שנים – יכולים להשפיע בצורה משמעותית על האינפלציה בישראל. גם למחירי הנדל"ן המאמירים יש השפעה לא קטנה.

איך האינפלציה משפיעה על הכיס שלי?
"אם האינפלציה גבוהה מדי והשכר שלי לא משתנה, ככל שעובר הזמן אני יכול לקנות פחות מוצרים ורמת החיים שלי נפגעת", מסביר אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות. "פעם השכר היה צמוד לאינפלציה אבל היום זה כמעט לא קיים, ולכן אם פתאום יש אינפלציה אנשים יכולים לקנות פחות ולוקח זמן עד שהשכר משלים את הפער". במילים אחרות: המשכורות שלנו נשחקות וכוח הקנייה שלנו יורד.

"אם האינפלציה גבוהה, בנק ישראל מנסה לחנוק אותה ומעלה את הריבית", מסביר גרינפלד. "העלאת הריבית הופכת את הפיקדונות ליותר אטרקטיביים, כי אנשים מעדיפים לקנות פחות ולהשאיר את הכסף לצבור תשואה בבנק ולהרוויח מהריבית. המצב הזה מקרר את המשק". כיום אנחנו נמצאים במצב של ריבית אפסית ולכן לא משתלם לאנשים להחזיק את הכסף שלהם בעו"ש או בפיקדונות.

איך האינפלציה משפיעה על המשכנתה?
האינפלציה משפיעה על חיינו דרך מוצרים וחוזים שצמודים למדד – כלומר, צמודים לאינפלציה. לדברי גרינפלד, "בדרך כלל יש חלק מסוים במשכנתה שצמוד למדד המחירים לצרכן ולכן אם האינפלציה גבוהה גם החלק הזה במשכנתה שלי יגדל ואני אשלם יותר. וגם להיפך: אם החיסכון שלי צמוד למדד ויש אינפלציה אז אקבל תשואה גבוהה יותר".

למה המדינה מעודדת אינפלציה?
אינפלציה משמעותה עליית מחירים – אז למה המדינה חושבת שזה דבר בריא? במדינות המערב הבנקים המרכזיים הגדירו לעצמם יעד אינפלציה שנתי של כ-2%. "אנחנו רוצים שהמשק יצמח, שהפעילות הכלכלית תלך ותשתפר כל הזמן ושאנשים יקנו יותר", מסביר גרינפלד. "כשהכלכלה נעה קדימה המחירים עולים באופן טבעי כי האוכלוסייה גדלה, מייצרים יותר והביקוש למוצרים שונים עולה. כל עוד השכר עולה יחד עם קצב עליית המחירים אז רמת החיים נשארת אותו הדבר והמצב בריא".

מתי האינפלציה יכולה לפגוע בנו?
אינפלציה שלילית (הוזלת מחירים), או אפילו אפסית (במקרה שבו אין שינוי במחירים), היא לא בריאה למשק. אנשים יעדיפו לא לקנות אלא לשמור על הכסף בבנק מפני שהערך שלו הולך ועולה. מכאן עלול להתחיל כדור שלג: הבנק המרכזי לרוב ימהר לקבוע ריבית נמוכה – כדי לעודד את הציבור לצרוך ולקנות יותר – מה שיעלה את מחירי הדירות ויוריד את התשואות על החסכונות.

לדברי גרינפלד, "הלמ"ס לא יכול לשנות כל חודש את סל הצריכה הממוצע שאנחנו קונים, ולמעשה הסל מתעדכן רק פעם בשנתיים. אם נכוון לאינפלציה של 0% בפועל תהיה ירידת מחירים ולא הקפאה של המחירים וירידת מחירים מצמצמת את הפעילות של המשק. למשל, אם נראה שהמחירים יורדים אז נחכה עוד שנה עם קניית המכונית".

מה מצב האינפלציה בישראל ביחס לעולם?
בהשוואה לכלכלות גדולות כמו ארה"ב או גרמניה, האינפלציה בישראל תזזיתית יותר. לדברי גרינפלד, "בשנים האחרונות האינפלציה בישראל הייתה נמוכה ואפילו שלילית בגלל כמה גורמים: השקל התחזק וגרם להוזלה של מרבית המוצרים המיובאים. גם רפורמות בתחום המזון צמצמו את פערי המחירים בישראל לעומת אירופה. במקביל, התחרות במשק גברה בעקבות התווספות שחקנים חדשים לשוק הקמעונאות שצברו לא מעט כוח והורידו את המחירים, במקביל לעליית כוחו של המסחר ברשת. אבל זה לא בהכרח יישאר כך, אנחנו משק קטן שבנוי על יבוא-ויצוא ומושפע מאוד משער החליפין. מדינות אחרות משפיעות עלינו יותר ממה שאנחנו משפיעים עליהן ולכן האינפלציה פה יותר תנודתית".

https://finance.psagot.co.il/savings...6%D7%99%D7%94/