למרות עליית התשואות, מוקדם מידי להאריך מח"מ

התשואות ל-10 שנים בארה"ב כבר עלו ל-3.2% והובילו לעליית התשואות הארוכות בכל העולם. בישראל ממתינים להודעת הריבית של בנק ישראל (ב') ולשאלה אם בהחלטה האחרונה שלה, צפויה קרנית פלוג להפתיע ולהעלות את הריבית

דונלד טראמפ אמנם לא כיכב בשבוע החולף בכותרות הכלכליות, אך גם בהיעדרו (היחסי), היה זה שבוע סוער. למעט סין וברזיל, מדדי המניות ברוב העולם רשמו ירידות, בהובלת הנאסד"ק והבורסה בהונג קונג. במקביל, נרשמה עליית תשואות בשוקי האג"ח בעולם בהובלת האג"ח הממשלתי האמריקאי, שם הגיעה התשואה ל-10 שנים לרמה של 3.24% והתשואה לשלוש שנים נוגעת ברמה של 3%. תשואת האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים נמצאת ברמה הגבוהה ביותר מאז 2011.

מה מייצר את חוסר השקט בשווקים? ראשית, הכלכלה האמריקאית צומחת בקצב הגבוה ביותר מזה שנים, עם צמיחה שאמורה לעבור את ה-3% ב-2018 – מה שאמור להשליך על קצב עליית הריבית. במקביל, אנו רואים אינפלציה שמתקרבת לרמה של 3% ושכר שממשיך לעלות באופן עקבי וכן רמת אבטלה שממשיכה לרדת – שני גורמים נוספים התומכים בהמשך עליית האינפלציה. רק בשבוע האחרון הודיעה אמזון על העלאה דרמתית של שכר המינימום לעובדיה בארה"ב ל-15 דולר לשעה, מה שכמובן בסופו של דבר יתגלגל גם הוא למחירים. בנוסף, מחירי הנפט נמצאים בשיא של ארבע שנים, וגם שאר חומרי הגלם מתייקרים. כלומר, הצמיחה הכלכלית מביאה לעליית מחירים ועליית ריבית – מהלך חיובי בסך הכל.

הלחצים להמשך עליית התשואות נובעים גם מהגירעונות התופחים של מדינות רבות. ארה"ב אמנם בכותרות, אך היא ממש לא המקום היחיד שבו נרשמת עלייה בגירעון הממשלתי. רמת החוב העולמית גדלה מאוד בעשור האחרון, כשההנחה היא שהחוב מחוץ לארה"ב בדולרים עלה משיעור של 9.5% מהתמ"ג הגלובלי לפני עשור לרמה של 14% כיום. עלייה בגירעון ובהיקף החוב, יוצרת חשש לגבי התשואות העתידיות. עליית הריבית הדולרית וההערכה כי לנוכח חוסנה של הכלכלה האמריקאית המגמה הזו לא תיעצר בקרוב, היא סיבה נוספת לדאגה שכן ברמות כאלה עשויה להיות פגיעה בתוצאות הכספיות של החברות, בפרט אלה הנושאות חוב גדול.

נתוני המקרו של השבוע האחרון בארה"ב רק חיזקו את התחושה שהכלכלה האמריקאית ממשיכה בכיוון חיובי. מדד מנהלי הרכש של התעשייה בספטמבר היה 59.8 נקודות, אמנם נמוך מבאוגוסט, אך קרוב לרמות שיא שלא נראו מתחילת שנות האלפיים. תוספת המשרות, עפ"י סקר ADP, הייתה 230 אלף, גבוה מהתחזית של 180 אלף. מדד מנהלי הרכש של השירותים היה 61.6 - הרבה מעל התחזיות, והרמה הגבוהה ביותר מאז ומעולם. אמנם שיעור תוספת העובדים בפועל היה 134 אלף - נמוך ב-50 אלף מהתחזיות; אך שיעור תוספת העובדים חודשיים אחורה עודכן כלפי מעלה, לרמה של 87 אלף.

עם שיעור השתתפות בכוח העבודה שלא זז, האבטלה ירדה לשפל של 3.7% - הרמה הנמוכה ביותר מאז 1969. נוסיף לכך את שכר העבודה שעלה ב-2.8% - זהה לתחזיות ולא חריג, ונבין מדוע השוק מעניק סבירות של 76% לעליית ריבית נוספת בדצמבר 2018, ועוד שתי העלאות ב-2019 - לרמה של 3%.

https://www.harel-group.co.il/Publis...%207.10.18.PNG
לקראת ההחלטה האחרונה של פלוג

מחר (ב') צפויה החלטת הריבית האחרונה של קרנית פלוג כנגידת בנק ישראל. לפי שעה, עליית התשואות בישראל הייתה מתונה יותר מבעולם – מה שמשקף את ההערכה כי עליית הריבית בישראל תהיה איטית יותר. מנגד, בעוד שרוב החזאים העריכו עד כה כי ההחלטה האחרונה של פלוג תהיה שוב ללא שינוי, בשבוע האחרון התרבו ההערכות – בעיקר מצד משקיעים זרים – כי יס סיכוי לעליית ריבית החודש וגם המק"מ לחצי שנה מתמחר צפי לעליית ריבית בתקופה הקרובה.
להערכתנו, בהתחשב במצב המשק רמת הריבית נמוכה מדי, אך כל הסימנים מעידים כי לבנק ישראל יש סיבות נוספות להמתין עוד קצת לפני העלאתה. אחרי שני מדדים נמוכים מהצפוי ויחד עם חוזקו של השקל, האינפלציה בשנה הקרובה לא צפויה לעבור את רמת ה-1%. גם במידה של העלאה, תוואי עליית הריבית אמור להיות מתון – וכך גם עליית התשואות.

מה עושים השבוע ?

1. מניות – צפי לעונת דוחות חזקה ממשיך לתמוך בשוק המקומי ובחשיפה סלקטיבית יותר לשוק האמריקאי
החששות להמשך עליית התשואות והריבית הדולרית הובילו למימושים בשוקי האג"ח והמניות ברוב העולם בשבוע החולף. הנאסד"ק רשם את השבוע הגרוע ביותר שלו מזה כחצי שנה ו-S&P 500 ירד ב-1%. מדד המניות הכלל אירופי, סטוקס 600, צנח ב-1.8%.

עם זאת, המדדים עדיין משייטים קרוב לרמות השיא שלהם וסביבת המקרו הנוכחית ממשיכה לתמוך בהמשך צמיחת החברות, כל עוד עליית התשואות תהיה מוגבלת. עונת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי תיפתח בקרוב בארה"ב ולפחות לפי שעה היא צפויה להיות חזקה, בדומה לעונה הקודמת. לפי התחזית הנוכחית, החברות ידווחו על עלייה של קרוב ל-10% בהכנסות ומעל 20% ברווח לעומת עונת הדוחות המקבילה אשתקד. החברות האמריקאיות צפויות להראות עוד רבעון חזק, אך מעל זה מרחפת שאלת התמחור ולכן נראה כי לתחזיות 2019 יהיה משקל משמעותי. שוק המניות האמריקאי נראה אמנם מהמעניינים ביותר, אך גם רמות המחירים בו הן מהגבוהות ביותר.

מנגד, רמות התמחור במקומות אחרים בעולם, כולל אירופה ושווקים מתעוררים, נראות אטרקטיביות יותר, אך גם הבעיות שם מורכבות ביותר. חשיפה מסוימת למניות באירופה בעיתוי הנוכחי נראית כהחלטת השקעה לא רעה, אך ייתכן שייקח זמן עד שהמשקיע יקצור את פירותיה.

גם השוק המקומי נכלל במסגרת של השווקים שנהנים מרמות תמחור נוחות יותר. יחד עם הצפי לשיפור ברווחיות של מרבית החברות ברבעון השלישי, אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה משמעותית לשוק זה.
https://www.harel-group.co.il/Publis...%207.10.18.PNG
2. אג"ח – זה לא הזמן להאריך מח"מ
עליית התשואות בישראל הייתה אמנם נמוכה מעליית התשואות העולמית שנרשמה בימים האחרונים, אך לפי שעה נראה כי רוב הגורמים עדיין לא תומכים בהארכת מח"מ. עלייה בגירעונות ובהיקפי החובות של המדינות, המשך לחצי שכר, המשך עליית מכסים במסגרת מאבקי הסחר ועליית מחירי הנפט – כל אלה אינם מעודדים השקעה במח"מ ארוך. העקום השטוח בארה"ב אינו מספק פיצוי הולם על הארכת המח"מ ולהערכתנו כל אלה אינם תומכים גם במח"מ ארוך בשוק המקומי.

לאור זאת, אנו ממשיכים להמליץ על תיק אג"ח המוגבל במח"מ ובמקרים מסוימים העדפה של אג"ח קונצרני בדירוגים גבוהים על פני אג"ח ממשלתי. המרווחים על איגרות חוב קונצרניות לא נפתחים בכל רמות הדירוג, מה שמצביע על כך שהשוק לא צופה כרגע הרעה משמעותית ביכולת ההחזר של החברות ורואה בתשואה השוטפת – שנהפכת אטרקטיבית מאוד - פיצוי הולם לסיכון.

עם זאת, חשוב לציין כי עליית הריבית בכל העולם המפותח (ארה"ב וגם ישראל) עדיין לא צפויה להיות אגרסיבית, כך שקצב עליית התשואות לא צפוי להערכתנו להימשך בקצב שראינו בימים האחרונים – אלא להיות מתון בצורה משמעותית, כך שהתשואה השוטפת אמורה לפצות במקרים רבים על זחילת התשואה.

https://www.harel-group.co.il/Publis...%207.10.18.PNG
3. תיק השקעות - חשיפה לדולר מהווה הגנה לתיק ההשקעות
עליית התשואות של הימים האחרונים לא תפסה אותנו בהפתעה. בהתחשב בחוסנה של הכלכלה האמריקאית, שבא לידי ביטוי גם בהעלאת מחירים ובהיערכות לדוחות כספיים חזקים ברבעון החולף, היו אמורים להוביל לעליית תשואות. זו הסיבה המרכזית להמלצה שלנו בחודשים האחרונים לשמור על מח"מ קצר – לא רק משיקולי עליית תשואות אלא גם במטרה להקטין את התנודתיות של תיק ההשקעות.

המלצה אחרת מהתקופה האחרונה הייתה להגדיל חשיפה מט"חית, בעיקר לדולר, הן באמצעות קרנות כספיות דולריות והן באמצעות מכשירים אחרים כמו מדד התל בונד דולר, וזאת כדי ליהנות מהריבית הדולרית השוטפת הגבוהה ובנוסף ליהנות מהגנה על התיק במקרה של זעזועים בשוק ההון העולמי. נתוני החשבון השוטף האחרונים מצביעים על מעבר מעודף במאזן המסחרי לגירעון – מה שעשוי להחליש את עוצמתו של השקל ולפיכך תומך בהמשך החשיפה לדולר.

אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה מנייתית קרובה למלאה ומפוזרת, לנוכח חוסר היכולת לתזמן את השוק. במיוחד לקראת עונת הדו"חות ממשיכים להמליץ על חשיפה גבוהה לישראל וחשיפה מפוזרת למניות בארה"ב, עם הטיה לסקטורים מוטי צמיחה עתידית.

https://www.harel-group.co.il/financ...t07-10-18.aspx