מה גורם לצעירים בני 40-30 לנסח צוואה כבר עכשיו

משהו עובר בשנים האחרונות על בני השלושים והארבעים בישראל. יותר ויותר אנשים כותבים כיום צוואה. מה שהיה פעם נחלתם של בני 65 ומעלה או של צעירים מהאלפיון העליון, הופך בשנים האחרונות לחלק מהתכנון ארוך הטווח של קבוצות ממעמד הביניים: משפחות אלטרנטיביות, שהחוק לא תמיד מכיר בהן, מנצלות את הצוואה כדי להבהיר עניינים. זוגות בהליכי גירושים - בעיקר בשלב שאחרי הפרידה ולפני הגט הרשמי - ממהרים לוודא שגם אחרי המוות, הגרוש לא ייהנה מרכוש. הייטקיסטים אחרי אקזיט או לפני רילוקיישן מבינים שיש להם כמה פינות לסגור כדי לישון בשקט, ואנשים שחוו אסון במעגלים הקרובים - או שחוו תאונה שגרמה להם לראות את המוות מול העיניים - מפנימים שהחיים שבירים, והולכים גם הם לעשות סדר.

אין אומנם נתונים רשמיים על היקף התופעה, אבל התחושה בלא מעט משרדי עורכי דין היא שמדובר בתופעה שמתחזקת דווקא בקרב הדור שמתקשה הרבה יותר מהוריו לקנות דירה ולהשקיע בנכסים משמעותיים. "כמו שהסדר ממון הוא כיום דבר שכיח, אבל פעם אנשים היו מבטלים חתונה בגללו, כך קורה עכשיו עם צוואות", אומרת עו"ד שירי לינד, אחראית תחום ניהול הון אישי ולקוחות פרטיים במשרד פירון. "מתחילה אותה התעוררות לגביהן. לא בגלל שאנשים צעירים התחילו לחשוב יותר על המוות, אלא כי הם רוצים לשמור על הרכוש שבכל זאת הצליחו לצבור ולהכתיב מי בדיוק יגע בו, בלי להשאיר דבר ליד המקרה.

"אני לא מדברת כאן על בני המשפחות עם הכסף הגדול, שתמיד כתבו צוואות, אלא על מעמד הביניים פלוס. זה דור הרבה יותר קשוח מהוריו, שלא מאמין בשיתוף, אולי בגלל שהגב הכלכלי שלו פחות חזק מזה שהיה לדורות שלפניו. הכול מאוד שכלתני ופרקטי".

דוגמאות?

"רואים את הקשיחות הזו גם בהסכמי הממון - האבא יאמר על כלתו, 'אוקיי, אז היא לא תקבל רכוש משפחתי, אבל אחרי שנתיים-שלוש או אחרי הילד הראשון, אפשר יהיה להעביר חצי מהדירה על שמה. בכל זאת, היא תהיה האמא של הנכדים שלי'. והבן שלו, זה שיתחתן עם אותה בחורה, יגיד - הדירה שלי. עד המוות היא לא תיגע בה. ואם הוא מוריש לה את הדירה, הוא ידרוש שבן הזוג החדש, אם יהיה לה כזה בעתיד, יהיה חייב לחתום על כתב ויתור בנוגע לזכויותיו בדירה".

כשזה נוגע לצוואה, לכל דור יש את הקטנוניות שמאפיינת אותו. "הצעירים יותר ענייניים ופרקטיים. בגלל שהילדים שלהם קטנים, אין אצלם את ההתחשבנויות עם הילדים שמאפיינות את הגיל המבוגר שאומר - אני לא אוריש לו כי הוא לא בא לבקר או לא התקשר להגיד חג שמח", אומרת עו"ד רויטל כ"ץ ממשרד הרצוג פוקס נאמן, שמתמחה בייעוץ וניהול עיזבונות, צוואות והסכמי ממון. "החשיבה לגבי הילדים מתייחסת לעניינים תכליתיים כמו באיזה גיל יקבלו את הכסף ומי ישמור להם עליו עד אז. זה הרבה יותר קל כשהכול רחוק ותיאורטי, כי מה אכפת לנו לומר שהילד לא יקבל את הכסף לפני גיל 25, כשאני ממילא מתכנן למות רק בגיל 120 והילד יהיה אז כבר בן 85.

https://www.globes.co.il/news/articl...did=1001254491