החלו השבועיים האחרונים של אוגוסט – התחושה היא שהשווקים והמשקיעים נמצאים בעמדת המתנה, אולם הפוליטיקה הגלובלית וקצב האירועים בשוק ההון מוכיחים אחרת. כפי שבקיצים קודמים אירועים משמעותיים התרחשו דווקא באוגוסט, גם השנה – הטלטלות לא מתחשבות בלוח החופשות.
בימים האחרונים, הפסימיות מתערבבת באופטימיות, כשעוד ועוד חדשות מהעולם נוחתות על שולחן המשקיעים. מהצד האופטימי, הידיעות על כך שצוותי משא ומתן בארצות הברית ובסין מנסים לסגור את הפערים בין שתי המדינות, וכי בנובמבר צפויים המנהיגים דונלד טראמפ מהצד האמריקאי ושי ג'ינפינג מהצד הסיני להיפגש, עזרו לוול סטריט לסגור את השבוע החולף בעליות.
מנגד, המשבר בטורקיה מחריף. לאחר שהלירה הטורקית הצליחה לעלות בכ-15% מול הדולר במשך שלושה ימים, היא שבה וצנחה עקב דחיית ערעורו של הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון, שעצור בטורקיה זה יותר משנה וחצי, וביקש להשתחרר ממעצר הבית. טראמפ וסגנו מייק פנס איימו בסנקציות כבדות על טורקיה אם לא ישוחרר הכומר, והלירה חזרה לרדת, כשהיא לוקחת איתה את שווקי המניות האירופיים, ומשפיעה גם על השווקים המתעוררים.
מכה נוספת ניחתה ביום שישי מצד חברת הדירוג S&P, שהורידה את דרגת האג"ח של טורקיה נמוך אף יותר מדרגת "זבל" – BB מינוס (כמו האג"ח של יוון), בעוד דירוג החוב במטבע של שלה ירד ל-B פלוס. תשואות האג"ח בשוק כבר תמחרו קודם לכן את עליית הסיכון בטורקיה.
בסך הכל, להערכתנו הסיפור הטורקי הוא פחות מהותי בראייה גלובלית, אבל קשה להתעלם מכך שמפריע לשווקים בעיקר באירופה ובשאר השווקים המתעוררים. אנחנו מעריכים שאיפשהו אחרי החגים העסק הזה יצטרך להתקדם לכיוון כלשהו, והשווקים יגיבו בהתאם.
בארה"ב, בחזית הנתונים הכלכליים, מדד ביטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ביולי היה 95.3 – לעומת 97.9 ביוני, ולעומת תחזית למדד של 98.1. תביעות האבטלה החדשות ירדו -212 אלף, לעומת תחזית ל-215 אלף. פריון העבודה של הרבעון השני גדל בקצב שנתי של -2.9% - הגבוה ביותר מאז 2015, ומעל לתחזיות הכלכלנים לעלייה של 2.5%. המכירות הקמעונאיות ביולי עלו ב-.0.5%, לעומת תחזית לעלייה של 0.2% - ובסך הכל, הנתונים מעידים כי הצמיחה נמשכת בקצב נאה.
באירופה, התמ"ג ברבעון השני עלה ב-0.4%, לעומת תחזית לעלייה של 0.3%; בבריטניה, מזג האוויר החם שלח את הבריטים לחנויות והמכירות הקמעונאיות עלו ב-0.7% ביולי, לעומת תחזית לעלייה של 0.2% בלבד; והאינפלציה במדינה עלתה ל-2.5%, מה שגרם לבנק הבריטי המרכזי להעלות את הריבית לרמה הגבוהה ביותר זה כעשור.
ביפן, עלה היצוא ביולי ב-3.9% - לעומת תחזית לעלייה של 6.3%. זאת, בעיקר בהשפעה של הירידה ביצוא הרכב לארה"ב.
הנפט איבד בסיכום שבועי 2.5% מערכו – שבוע שלישי ברציפות של ירידות שערים. ברקע, זינוק בהיקף המלאים בארצות הברית. נציין כי אופטימיות זהירה הביאה לעליות שערים בסוף השבוע בעקבות הדיווחים על שיחות בין ארה"ב לסין.
בישראל, מדד יולי נותר ללא שינוי, למרות תחזית לעלייה של 0.1%. האינפלציה של 12 החודשים האחרונים טיפסה ב-1.4% - שיא מאז תחילת 2014 (ללא אנרגיה, פירות וירקות – שיעור האינפלציה הוא 0.9%, לעומת 1.1% בחודש הקודם). התחזית היא כי ב-12 החודשים הקרובים תעלה האינפלציה ב-1.2%. לאחר פרסום המדד, ירדו ציפיות האינפלציה הקצרות מ-1.4% ל-1.3%. עוד פורסם השבוע, כי ברבעון השני של 2018 צמח התמ"ג ב-2%. בסך הכל הנתונים חיוביים, ואנו מצפים להמשך הצמיחה גם בחצי השני של השנה.
מה עושים השבוע ?
1. מניות - ארה"ב וישראל עדיפות
כאמור, בסוף השבוע פורסמו ידיעות על פגישה קרובה של טראמפ ונשיא סין ואלו עזרו לשוק האמריקאי להתאושש ולסגור בעליות. הדאו ג'ונס עלה ב-1.4% בסיכום השבוע, ואילו S&P 500 הוסיף 0.6%. עם זאת, הנאסד"ק ירד ב-0.3%.
באירופה נראו הדברים אחרת, עקב הקריסה הטורקית שהשפיעה על השווקים וגררה מטה בעיקר את מדדי הבנקים וההייטק. מדד המניות הכלל אירופי, סטוקס 600, השלים שבוע שלילי שלישי – עם ירידה של 1.2%.
בישראל איבד מדד ת"א-35 כאחוז ומדד ת"א SME-60 השיל 2% מערכו. מנגד, מדד ת"א 90 עלה ב-0.5% ומדד ת"א בנקים הוסיף 1%.
ברקע, דוחות טובים של הבנקים המעידים על שיפור ויעילות תפעולית גבוהה יותר. למרות נושאים משפטיים בארה"ב שמעיבים על הפועלים ומזרחי, ראינו תוצאות טובות שמוכיחות שהסקטור ממשיך לצמוח. בשבועיים הקרובים ימשיכו להתפרסם הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות בישראל מה שעשוי להשפיע על השוק.
בשורה התחתונה, שוק המניות האמריקאי יציב וחזק, ועיקר הנזק מפרשת טורקיה נגרם בשווקים המתעוררים. על רקע התנודתיות הגדולה בשווקי העולם, שוק המניות בישראל נראה מצוין, עם תמחור מעניין ויכולת צמיחה.
אנו ממשיכים להמליץ על פיזור גלובאלי רחב ומזהים לא מעט סקטורים מעניינים של חברות שמפתחות מוצרים ושירותים שבעתיד ייהנו ממשקל גבוה בכלכלה העולמית כגון: סייבר, פינטק, בינה מלאכותית, מסחר אינטרנטי ועוד. לאור התנודתיות הגבוהה של "הסקטורים החדשים" והקושי לזהות עדיפות של סקטור אחד על פני השני, יש עדיפות לחשיפה מפוזרת ככל הניתן.
2. אג"ח – דגש על אג"חים הנסחרים במדד התל בונד דולר
האפיק הקונצרני בישראל מעניין להשקעה לאור עליית המרווחים באפיק מתחילת השנה, לצד ירידת סיכון האשראי כפי שהתבטא בהעלאת הדירוג של ישראל לרמה של AA- .
אנו ממשיכים לשלב איגרות חוב קונצרניות ישראליות צמודות דולר, שלהערכתנו מעניינות בתקופה זו גם ביחס לחלופות מקבילות בחו"ל, ולראיה מדד תל בונד דולר שנסחר כיום בתשואה לפדיון דולרית גבוהה של כ 5.3%, רשם מאז הושק בתחילת יולי 2018 תשואה של 2.7%, הגבוהה משמעותית מיתר מדדי האג"ח.
בשורה התחתונה, מלבד מדד התל בונד דולר שמתפקד טוב, גם סקטור הצמודים ממשיך להיות חזק יחסית ביחס לאיגרות החוב השקליות הנסחרות בבורסה.
להערכתנו, בנק' הזמן הנוכחית לא כדאי להאריך מח"מ או להגדיל סיכוני אשראי בתיקי הלקוחות, במיוחד כל עוד התשואה השוטפת באג"ח מדורג גבוה ובמח"מ של כשנתיים מעניינת.
3. תיק השקעות – עקום האג"ח שטוח והעלאות ריבית הפד כבר מתומחרות
הנתונים מצביעים על כך שלמרות הכותרות סביב מלחמת הסחר והמשבר בטורקיה, המצב הכלכלי בשווקים טוב ואנחנו נמצאים בסביבה התומכת בהשקעה בשוקי המניות והאג"ח.
ישנה וודאות כמעט מלאה בשווקים לגבי העלאת ריבית הפד בספטמבר והעלאת ריבית נוספת בדצמבר כך שצפוי שנעמוד על ריבית של 2.5% בסוף השנה בארה"ב – בתרחיש כזה אין עדיפות לאג"ח בריבית משתנה בחו"ל, על פני אג"ח חו"ל בריבית קבועה.
בנוסף, עקום האג"ח האמריקאי יחסית שטוח – ולכן גם אין סיבה להאריך מח"מ.
להערכתנו, המשבר בטורקיה לא צפוי להשפיע על ארה"ב או ישראל, ובכל מקרה, לא יוכל להישאר באותו מצב לאורך זמן, ובמוקדם או במאוחר תהיה שם הכרעה, השאלה רק לאיזה כיוון. אנו מעריכים כי ההכרעה תהיה באזור אוקטובר. בינתיים, ארה"ב וישראל ממשיכות לתפקד מצוין ומומלצות להשקעה, אך לא כך הדבר לגבי יתר השווקים המתעוררים.
https://www.harel-group.co.il/financ...t19-08-18.aspx
