העלאת הדירוג לישראל: סיבה למסיבה או מסיבה בלי סיבה?

בשבת לפנות בוקר, עת עם ישראל נם שנת ישרים, הגיעה בשורה מצוינת מסוכנות הדירוג S&P, לפיה דירוג החוב של ישראל הועלה מ-A פלוס ל-AA מינוס. למרות דירוג השיא, אני חייב לציין שאף קרוב משפחה לא התקשר אליי במהלך סוף השבוע נרגש, במטרה להבין טוב יותר את הידיעה הכלכלית ששודרה בכל מהדורות החדשות. בכיכרות ערי ישראל לא נראו במוצאי שבת אזרחים רוקדים כמו בעת שנטע ברזילי זכתה באירוויזיון. כך שלפחות אליבא דעם ישראל, מדובר באירוע שלא חורג ממדורי הכלכלה ואין מדובר בחג לאומי, למרות שלהבנתי מדובר בסיבה מעולה למסיבה.


למרות האדישות של הציבור הישראלי להעלאת דירוג החוב, מדובר בשיקוף מציאות כלכלי מדויק של חברת S&P, אשר הקדימה את סוכנויות הדירוג המקבילות. לא צריך להיות נביא כלכלי כדי להעריך שאם לא יקרה הבלתי צפוי, תבואנה צמד סוכנויות דירוג החוב האחרות בעקבותיה של S&P. באשר להעלאת דירוג נוספת לחוב הלאומי על ידי S&P לרמה של AA - הרי שרק הפחתה חדה נוספת של החוב תאפשר זאת לשיטת האנליסטים שחיברו את הדוח. למיטב הבנתי, מדובר בהתפתחות מאקרו כלכלית לא סבירה.


חברת הדירוג S&P אמנם הקדימה את מתחרותיה, אך לא את המשקיעים בשווקים הפיננסיים, אשר מתמחרים את ישראל בדירוג AA מינוס זה זמן רב, ולראיה גיוס החוב נקוב האירו של מדינת ישראל מקרן אסייתית בסוף יולי האחרון בריבית של 0.05%.


הנתונים החיוביים יאפשרו להגדיל השקעות
במסגרת ההלקאה העצמית היומיומית שלנו בכל האמור בלאקונות של המשק המקומי, אנו שוכחים לברך על ההישגים הכלכליים המרשימים של המשק הזה שכולנו חלק ממנו. עם שקם בבוקר עם בלוני תבערה, נח בצהריים עם האיום האיראני והולך לישון עם חוק הלאום, נוטה לשכוח שמדינה נורמלית מתבססת בראש ובראשונה על כלכלה טובה.


האנליסטים של S&P מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח בקצב ממוצע של 3.3% בארבע השנים שבין 2018 ל-2021, ומזכירים לנו כי כלכלתנו צמחה במונחים דולריים ב-50% מאז שנת 2010.


ב-S&P מציינים גם כי הגירעון הממשלתי התכווץ מרמה ממוצעת של 3.3% תוצר בשנים 2010-2014 לרמה של 2.2% בשנים 2015-2017. את זאת הם מייחסים לשילוב של מדיניות ממשלתית עם הכנסות חד פעמיות גבוהות ועלויות מימון נמוכות. יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל ירד ב-10% לרמה של 60.8% בין השנים 2010-2017. האנליסטים מציינים כי הצמיחה החזויה, בצוותא עם האחריות הפיסקאלית של ממשלת ישראל, יאפשרו לממשלה להפחית את יחס החוב-תוצר ל-57%. ב-S&P מפגינים אמון במשמעת הפיסקאלית של מדינת ישראל, ומעריכים כי התרופפות אשר תביא להידרדרות ביחס החוב-תוצר אינה סבירה. מדובר באמירות שלפני 20 שנה היו נשמעות כלקוחות מספרי מדע בדיוני בהתייחס למדיניות התקציבית של ישראל.


ערימת הנתונים והתחזיות הללו, פירושה הישיר הוא כי הצמיחה הכלכלית המהירה יחסית תאפשר לממשלת ישראל להתמודד טוב יותר עם הצורך להגדיל השקעות בתשתיות, בבריאות, וכן להגדיל באופן ניכר את תקציבי הרווחה. האוברדרפט הלאומי המכווץ יאפשר להתמודד טוב יותר תקציבית עם סיטואציה ביטחונית לאומית מאתגרת, מבלי שהחוסן הכלכלי הלאומי יתדרדר באופן משמעותי.


המשך המגמה החיובית תלוי בשווקים הגלובליים
בחברת הדירוג S&P מעריכים כי תנאי הבסיס של המשק הישראלי מצדיקים התחזקות הדרגתית מחודשת של השקל, בניגוד למגמת הפיחות במטבע מתחילת השנה. לשיטתם של האנליסטים, השקל ישוב וייסחר ברמה של 3.4 שקלים לדולר בשנים הבאות. יצואנים המתכננים לטווח ארוך אינם יכולים להתעלם מתחזית חד משמעית זו, הנשענת בין השאר על צפי לעודף רב שנתי של 3% בחשבון השוטף של ישראל.


העלאת הדירוג תומכת בתמחור החוב הלאומי של ישראל, ובעקיפין בתמחור נכסי הסיכון המקומיים, ואולם קשה לנו לראות נהירה של משקיעים זרים לזירה המקומית בעקבות הדירוג המצוין. המשך המגמה החיובית בשוק ההון המקומי, כפי שבאה לידי ביטוי בעליות החדות בבורסה אתמול (א'), תתקיים רק בסיטואציה של מגמה חיובית מיובאת מהשווקים הגלובליים.


פוטנציאל ירידה עתידי במרווח הסיכון של מדינת ישראל הינו מוגבל, לאור העובדה שהמרווח הנוכחי צנוע ומשקף במידה רבה את החדשות הטובות. מנגד, סביבת הריבית האפסית בישראל צפויה להסתיים בתחילת שנת 2019, והריבית במשק צפויה לעלות בהדרגה בשנים הקרובות, נוכח התייצבות חזויה של סביבת האינפלציה המקומית בתוך יעד האינפלציה הממשלתי. במציאות שכזו, למרות העלאת דירוג החוב, צפויות עלויות המימון של החוב הלאומי להתייקר בשנים הקרובות ולגרום לממשלת ישראל להתגעגע לעולם של מימון חוב ממשלתי ל-10 שנים בריבית של 2% בלבד.

https://www.globes.co.il/news/articl...did=1001248933