כל מי שכספי הפנסיה שלו מושקעים בשוק האמריקאי צריך לדאוג

החולשה של מניית הרשת החברתית שנפלה בשבוע שעבר בכ-20% ביום מסחר אחד, מחדדת את המציאות הנוכחית בשוק ההון האמריקאי ● העליות בשנה האחרונה התרכזו יותר ויותר בפחות ופחות מניות, וזה צריך להדאיג את כל מי שכספי הפנסיה שלו מושקעים בשוק הזה

בשבוע שעבר נפל מחיר המניה של פייסבוק בכ-20%. בתוך שעתיים איבדה החברה שווי שוק של כ-120 מיליארד דולר, יותר מאשר רוב החברות הציבוריות יהיו שוות אי פעם. מדובר בשווי שהוא בערך התמ"ג של אוקראינה, כוויית או מרוקו, ושל עוד כמאה עשרים מדינות אחרות.
פייסבוק לא הייתה לבד. גם נטפליקס, עמיתתה של פייסבוק למניות הפאאנג (FAANG - פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל), ירדה ב-10%. וטוויטר, שטכנית אינה נמנית עם חברות הפאאנג אך מוכרת כמוהן, צנחה גם היא ב-20%. שאר מניות הפאאנג נותרו כמעט ללא שינוי, למרות דוחות כספיים סבירים.
החולשה הזו של פייסבוק, שטכנית נפלה בן-יום לשוק דובי, אינה חסרת חשיבות. כמו בשלבים האחרונים של שוק שורי העליות בו התרכזו בשנה האחרונה יותר ויותר במספר קטן והולך של מניות. יתר על כן, לגידול הנמשך בשווי השוק של המניות האלו, בגין הגידול במחירן, יש השפעה של ממש על המדדים.
קודם לנפילות היה שווי השוק המשותף של מניות הפאאנג כ-4 טריליון דולר, כמעט מחצית מכל שווי השוק של מדד הנאסד"ק. חמש חברות הפאאנג הן גם הגדולות במדד 500 S&P, ובזכותן עלה המדד הזה במחצית הראשונה של שנת 2018. בנטרול עליות הפאאנג, היה המדד יורד בתקופה האמורה. בכל מהלך השנים האחרונות, בזמן שמניות רבות החלו להיחלש, חמש המניות האלו סיפקו באופן קבוע ומתמשך תחושה של ביטחון ועליות קבועות למשקיעים. עובדה זו הביאה תעודות סל רבות (ETF’s) להחזיק כמות גדולה של המניות האלו. בשנת 2010 היו מניות הפאאנג בין 15 ההחזקות הגדולות של כ-62 תעודות סל. היום הנתון הזה עומד על כ-605 קרנות.
המדד המקובל להערכת מחיר מניה מכונה מכפיל רווח (Price Earnings Ratio, P/E). המכפיל מבטא כמה דולרים המשקיעים מוכנים להשקיע ברכישת מניה כדי לקבל דולר אחד של רווחי החברה. אם למשל חברה נסחרת במכפיל 20, פירושו שמשקיעים מוכנים לשלם 20 דולר כדי לקבל דולר אחד של רווחים.
המכפיל שהמשקיעים מוכנים לשלם משתנה כמובן. הוא תלוי מאוד בחברה ובעיקר בציפיות להגדלת רווחיה בעתיד. אם הציפיות הן לגידול משמעותי ברווחים, המשקיעים מוכנים לשלם היום יותר על חשבון גידול עתידי זה.
אך המכפיל תלוי גם בגורמים חיצוניים, ובעיקר בשערי הריבית. זאת הואיל וריבית, קרי השקעה באיגרות חוב, היא השקעה אלטרנטיבית לרכישת מניות. לפיכך, אם הריבית על איגרת החוב היא למשל 5%, הרי שהיא מקבילה למכפיל 20, שכן גם היא השקעה של 20 דולר שתניב דולר אחד בריבית, וזאת ללא הסיכון ובהבטחת תשלום. במילים פשוטות, צריך סיבה מאוד טובה לרכוש מניות במכפיל גבוה יותר ממה שהריבית בשוק איגרות החוב יכולה להבטיח.
בשוק שורי, כשהמשקיעים באופוריה, המחירים עולים, קרי המכפילים גבוהים יותר. בשוק דובי, כשהמחירים יורדים, ובדרך כלל גם רווחיות החברות יורדת, המכפילים יורדים. הממוצע הרב שנתי של המכפילים הוא באזור 15-18, והם מקבילים למחיר הרב שנתי של הכסף (הריבית), קרי 5% עד 7%.
לפני הנפילה של השבוע שעבר נסחרו מניות הפאאנג במכפילי שיא. אמזון נסחרה במכפיל של מעל 220, נטפליקס כמעט 250, גוגל מעל 50, פייסבוק 35, ורק אפל נסחרה במכפיל סביר של 18.
פייסבוק כנראה לא מושלמת
השווקים תמחרו את פייסבוק למושלמות, כאילו הייתה איזה פלא טכנולוגי שישנה את העולם. דע עקא במציאות פייסבוק אינה יותר מפלטפורמה בידורית, קומבינציה מתוחכמת של עיתון דיגיטלי, תוכנת טקסטים ופורומים לדיונים. ככזו היא חשופה לאופנות ולטעמים משתנים, וככזו היא גם חשופה לזמן ולעניין שיש למשתמשים לחזור אליה. ובשני השווקים הרווחיים ביותר שלה העניין הזה הצטמצם משמעותית. בארה"ב הגידול במשתמשים היה אפס, ובאירופה הוא אף ירד ב-1%. אפילו באסיה, שבה ההכנסה למשתמש היא כ-10% מזו שבארה"ב, הגידול בכמות המשתמשים צנח דרמטית. ובהתאם דיברה תחזית הרווח של החברה על "ירידה משמעותית בגידול בהכנסות".


https://www.globes.co.il/news/articl...48590&fid=1225