סמיקונדוקטורים, או בעברית; 'מוליכים למחצה', הנקראים גם שבבים (צ'יפים), הם תעשייה שהחלה את דרכה בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, עם המצאת המעגל המשולב הראשון.
אומנם התחום החל לפני שנים רבות, אך רק בעשורים האחרונים, עם הקפיצה הטכנולוגית הגדולה, החלה תעשיית השבבים לצבור תאוצה וכיום נמצאת בשיא מבחינת היקף השימושים, ההתקדמות הטכנולוגית וכמובן, היקף מכירות ורווחיות החברות.
עד לא מזמן, השימוש העיקרי של השבבים היה לייצור מעבדי מחשבים, מה שהיווה את מקור ההכנסות העיקרי לחברות הסמיקונדוקטור, אך בעשור האחרון חל מפנה כך שאת השימוש העיקרי בשבבים ניצלו לתעשיית הסמארטפונים, הטאבלטים וכו'. כיום, הצמיחה נרשמת בזכות תחומים חדשניים כמו: רובוטים, מערכות בלוקצ'יין, IOT, בינה מלאכותית, טכנולוגיית ענן, רכבים אוטונומיים ועוד תחומי חדשנות שמתפתחים בשנים האחרונות בקצב מסחרר.
שנת 2017 – שנת שיא
התחומים החדשים הרבים הנשענים על תעשיית השבבים ממשיכים לצמוח, דבר הבא לידי ביטוי בתוצאות החברות בשנת 2017, שהייתה שנת שיא לתעשייה עם עלייה של 20.6% בשיעור הרווח, גידול עצום לתחום שאינו תחום צעיר, ולמעשה מדובר בחברות תעשייה ענקיות וותיקות. הרווח המצרפי של התעשייה עמד על 419 מיליארד$ בשנת 2017, שיא כל הזמנים והצפי הוא שהשנה יגדל עוד יותר. חלק ניכר מהצמיחה נבעה מתחום "שבבי הזיכרון", שהרווחים מהם צמחו ב- 60%, והם משמשים בעיקר את חברות ה"ענן", אך רוב סוגי השבבים הצביעו על גידול ברווח ביחס לשנת 2016.
מקור: World Semiconductor Trade Statistics
מבועת הדוט-קום ועד היום
בדומה לשאר ענפי הטכנולוגיה, גם תחום השבבים חווה עליות וירידות בעשרים השנים האחרונות, החל מהאופוריה של סוף שנות ה- 90 ועד התפכחות בועת ה'דוט-קום', דרך המשבר העולמי ב-2008 ועד השנתיים האחרונות שהאופטימיות חזרה לתחום הטכנולוגיה.
מקור: Bloomberg
במבט על 20 השנים האחרונות, ניתן לראות שמדד הנסד"ק (שמייצג את תחום הטכנולוגיה בכללותו) עלה יותר מאשר תחום השבבים. ניתן לראות שהפער המהותי ביניהם החל להיווצר עם התאוששות המשבר של 2008.בנוסף, נתון מדהים הוא שרק השנה מחירי מניות השבבים חזרו לרמתם טרם פיצוץ בועת הדוט-קום, בעוד שהנסדק עשה זאת כבר בשנת 2015.
מקור: Bloombergבגרף של 5 השנים האחרונות ניתן לראות את נקודת המפנה שהחלה באמצע שנת 2016 ונמשכת בעצם עד היום, ובכך ממחישה תקופה של ביצועים עודפים של מניות השבבים על פני ממוצע מניות הטכנולוגיה.
מדד השבבים (SOX) מול מדד הנסדק ב-2 שנים האחרונות
מקור: Bloomberg
בשנתיים האחרונות מניות השבבים מציגות ביצועים עודפים על פני ממוצע מניות הטכנולוגיה, דבר שמתבטא בכך שהשיגו כמעט תשואה כפולה, כ- 91% תשואה במניות השבבים אל מול תשואה של כ- 49% במדד הנסדק.
ניתן לומר בצורה פשטנית שהסיבות לעודף התשואה הן:
- תמחור עדיף של מניות השבבים.
- העובדה שהצמיחה בשנים האחרונות בענפי הטכנולוגיה הייתה בתחומים חדשים לחלוטין, ושהחברות בתחומים אלו הן עדיין צעירות ובשלבי התפתחות ולכן בעלות רווח נמוך או שלילי. אך כמעט כל התחומים החדשים הללו, משתמשים במוצרים שלהם בשבבים ולכן חברות השבבים נהנות גם מהגידול שתחומים אלו מביאים, אך בו זמנית מדובר בחברות ותיקות ורווחיות, שהגידול כן מתבטא אצלן בשורת הרווח.
ניתן לראות שלמרות הביצועים העודפים של מניות השבבים בשנתיים האחרונות, קיים עדיין פער תמחור יחסית גבוה בינן לבין מדד הנסד"ק.http://tih.co.il/Docs/table%203.PNG מקור: Bloomberg
שבבים- "חומר הגלם" של תעשיית הטכנולוגיה
ניתן לומר שכפי שחומרי גלם כמו מתכות או נפט הם אבן הבסיס של התעשייה המסורתית, כך השבבים הם חומר הגלם שם תעשייה הטכנולוגיה. אין כמעט מוצר חשמלי שאינו מכיל בתוכו שבבים מסוג כלשהו ולכן כשגדל הביקוש למוצרי הטכנולוגיה, יחד איתם גדל הביקוש לשבבים.
אם בעבר עיקר הביקוש לשבבים הגיעה ממוצרים טכנולוגיים "מסורתיים" כמו למשל טלוויזיות ולאחר מכן מחשבים, ובשנים האחרונות הסמארטפונים והטאבלטים העלו את הביקושים, אז בשנתיים האחרונות תחומים שלא היו קיימים עד לפני מספר שנים הם המובילים את הביקושים.
כיום עיקר הגידול בביקושים לשבבים מגיע מתחומים שלא היו קיימים עד לפני שנים אחדות כמו:
אינטרנט של הדברים (IOT), טכנולוגיית ענן, רובוטיקה, רכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין ועוד. תחומים כמו בינה מלאכותית ובלוקצ'יין למשל דורשים מעבדים חזקים יותר ממה שקיים ולכן חברות השבבים מייצרות דורות חדשים של שבבים שקטנים ויעילים יותר בשביל תחומים אלו. בשנת 2016 מכירות השבבים לפעילות של בינה מלאכותית הסתכמו בכ-6מיליארד$ והצפי הוא שעד שנת 2021, היקף המכירות יהיה 35 מיליארד$.
תחום האינטרנט של הדברים (IOT) גם כן מוביל לצמיחה גבוהה בתחום השבבים ובשנת 2016, היקף המכירות השבבים לתחום היה בהיקף של 15 מיליארד$ והצפי הוא שבשנת 2025, היקף המכירות יהיה 62 מיליארד$. בשביל טכנולוגיית הענן יש צורך "בשבבי זיכרון" יעילים יותר בשביל להגדיל את היקף האכסון מבלי לפתוח חוות שרתים נוספות וכו'.
קשה לחזות מה יהיה "המנוע" של תעשיית השבבים בעתיד מכיוון שאנחנו חיים בתקופה שבה בכל זמן קצר נולדת תעשייה חדשה שלא היה ניתן לחזות אותה עד לפני מספר שנים ולכן ניתן להניח שגם בעתיד ייוצרו תעשיות חדשות שיובילו להמשך גידול הביקוש לשבבים, נמצא שכך או כך, תעשיית השבבים תהיה מרכיב מרכזי כמעט בכל ענף טכנולוגי שיפרוץ.
בנוסף, כמשקיעים קשה לחזות אילו מבין הטכנולוגיות החדשות שנולדו, יהיו איתנו גם בעתיד ומי הטכנולוגיה "שתשנה את העולם" כמו למשל הסמארטפונים או האינטרנט, ומי יהיו כמו מדפסות התלת מימד, שהחלו כהבטחה ענקית למהפכה תעשייתית נוספת, אך לאחר שהזמן עבר התברר שהטכנולוגיה עוד לא כדאית כלכלית ולא ברור מתי תהפוך לכזו.
חברות השבבים ירוויחו בכל מקרה מהתקדמות תעשיות הטכנולוגיה. לא משנה אם הרובוטים או הבינה המלאכותית או דווקא הרכבים האוטונומיים יצליחו להפוך מחלום לתחום "מיינסטרים" רווחי ומי יישכח בראי ההיסטוריה, חברות השבבים ייצמחו עם הטכנולוגיות שיצליחו לפרוץ, כשחברות השבבים הינן כבר היום חברות רווחיות והדבר יגדיל את רווחיותן, לעומת החברות מאותו התחום שיפרוץ, שעוד ייקח להן שנים להפוך לחברות בשלות ורווחיות. ולכן סקטור השבבים מאפשר חשיפה מעניינת לכל תחומי החדשנות מבלי "להמר" על הטכנולוגיה שתצליח לפרוץ ובתמחור נוח ביחס לחברות הטכנולוגיה בכללותן.
אם נרצה, נוכל לומר שהשקעה בתעשיית השבבים, הינה, בפשטות, השקעה בעולם הטכנולוגיה על כל מרכיביו.
תכלית תעודות סל
