האם אנחנו בעידן הוורוד של הזהב השחור?

האם אנחנו בעידן הוורוד של הזהב השחור?


2018 היא בינתיים שנה מצוינת לשוק האנרגיה: סנטימנט המשקיעים השתנה לטובת החברות, ומחירי המניות מגיבים סוף סוף לעליית מחירי הנפט, שהחלה כבר ב-2016 ● עם זאת, מדובר בענף תנודתי שמושפע מהיבטים כלכליים, פיננסיים וגיאופוליטיים, והשקעה בו חייבת להיות מלווה במעקב צמוד אחר ההתרחשויות


מניות האנרגיה קיבלו את שנת 2018 במתנה. אחרי עיכוב של יותר משנה, סנטימנט המשקיעים השתנה לטובתן. כבר תקופה ארוכה שרוח השינויים נושבת לכיוון הנכון בשוק האנרגיה: הביקוש, ההיצע, השווקים, המיסוי של טראמפ, המאקרו והמיקרו, כולם יצרו פאזל מושלם לעליית מחירי "הזהב השחור" ונגזרותיו.


מחירי הנפט צייתו לחוקי המשחק של הביקוש וההיצע, ויצאו למסע התאוששות אי שם בינואר 2016, אולם למרבה ההפתעה ובניגוד לציפיות, עד תחילת 2018 הם לא הצליחו לסחוף אחריהם את "הנגזרת" המתבקשת - המניות של חברות האנרגיה לא ממש התרוממו, לא בארה"ב ולא באירופה.


S&P Select Sector Energy Index הוא מדד מניות שמייצג את 35 חברות האנרגיה המובילות בארה"ב. ענף האנרגיה הוא אחד מתוך 11 הענפים שמרכיבים את מדד הבנצ'מרק S&P 500.


בעבר התקיים קשר הדוק בין מחירי הנפט לביצועי מניות האנרגיה, אך הקשר הזה התרופף בשנתיים האחרונות, במידה כזו שהפער בין סחורת הבסיס (הנפט) לבין מניות הענף שמתפרנס מאותה הסחורה (ענף האנרגיה), גדל לממדים חריגים, שלא נרשמו בשני העשורים האחרונים. יש להדגיש כי לא כל החברות ב-S&P Select Sector Energy Index מגיבות באופן דומה לשינויים במחיר הנפט.




https://images.globes.co.il/Images/N...517T144020.png


שלושה סוגים של פעילות
תעשיית הנפט והגז מתחלקת לשלושה סוגי פעילות עיקריים: Upstream - חיפוש וקידוח;
midstream: אספקה, שיווק, אחסון; downstream: זיקוק ושיווק.


חברות החיפוש והקידוח, כמו נובל אנרג'י וקונוקו פיליפס (Conoco Phillips, Nobel Energy), מרוויחות מהתייקרות מחיר הנפט באופן ישיר, ואף מצליחות למנף כל עלייה - הודות למכפיל תפעולי גבוה. ענקיות האנרגיה המוכרות, כמו אקסון מובייל (Exxon Mobile) ושברון (Chevron) הן חברות שמשלבות את כל שרשרת הייצור, ולכן רגישותן למחירי האנרגיה יכולה להשתנות, בהתאם לתמהיל העסקי של החברה (upstream מול downstream).


גם תמהיל זה עשוי להשתנות לאורך זמן. בהתאם לכך, שולי הרווח של אקסון מובייל לדוגמה, עמדו על 2.6% בשנת 2016, ומחירי הנפט צנחו ל-43 דולר לחבית, וזינקו ל-5.7% בשנת 2017, כשמחיר הנפט חצה את מחיר ה-50 דולר לחבית.


כלומר פעילות ה-upstream הייתה הפעילות העסקית הדומיננטית בחברה, ונוצר מתאם חיובי בין מחיר הנפט לביצועי החברה. חברות הזיקוק, שעבורן הנפט הוא חומר גלם, אמורות להרוויח מהוזלת מחירי האנרגיה, לכן צפוי מתאם הפוך בין ביצועי חברות הזיקוק לבין מחיר הנפט, אך יש כמובן לשים לב שמשקלן במדד אינו גבוה. במבט על, ניתן לסכם כי חלק הארי של החברות נהנה בדרך כלל ממחירי הנפט הגבוהים.


הסקטור מתרחק מהבורסה ומהנפט
סקטור האנרגיה התנתק לא רק ממחיר הנפט, אלא גם משוק המניות. 2017 הייתה שנת המניות - מדד S&P 500 עלה בכ-20%, והנאסד"ק 100 נסק בכ-32%, אך זו לא הייתה שנה של כל המניות. המשקיעים הדירו את רגליהם מ-S&P Select Sector Energy Index, אף על פי שהנפט עלה ב-14.5%. התמונה מתחדדת במבט מהשפל של ינואר 2016 ועד היום: עלייה של 133% במחיר הנפט, אל מול עלייה של 28% בלבד במדד המניות.




סביר להניח, שהסיבה לביצועי החסר טמונה בהססנות המשקיעים. אחרי רכבות הרים תכופות וכואבות בשוק הסחורות, המשקיעים התקשו להחליט היכן נמצא שיווי משקל חדש. משימת החיזוי הפכה קשה במיוחד עם כניסתו של שחקן חדש לזירת האנרגיה - תעשיית פצלי השמן האמריקאית.


ארה"ב אתגרה את סדרי העולם הישנים, ומנגד, היצרניות הוותיקות ניהלו קרב עיקש על מיקומן בשרשרת הייצור. עודפי ההיצע גדלו והתכווצו לסירוגין, ומטוטלת המחירים "הכתה" פעם בשוורים ופעם בדובים. הפרישה האמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן הכריעה את הכף. לפחות לעת עתה.


התזמון המצוין של טראמפ
התזמון של הנשיא טראמפ לא יכול היה להיות טוב יותר. בנקודת זמן זו מפלס האי-ודאות בשווקים היה גבוה ממילא על רקע מלחמת הסחר, מדינות אופ"ק הקטינו את תפוקתן, ונצואלה וחברות פצלי השמן האמריקאיות הגבילו את הייצור והמלאים הידללו. במקביל, הביקוש העולמי שמר על כוחו נוכח ההתאוששות בכוח הקנייה של הצרכנים, הן במערב והן בשווקים המתעוררים.


איום הטלת הסנקציות נגד ספקית הנפט השלישית בגודלה באופ"ק היה הגורם המכריע, שהקפיץ את שוק האנרגיה ממצב של "חם" למצב של "חם מאוד" עד "רותח". עד מהרה "תרחיש האימים" של 100 דולר לחבית חזר לכותרות.


המשקיעים בחרו צד, וסגמנט מניות האנרגיה הפך ל"פייבוריט" חדש-ישן, שמאז מזין את העליות במדד S&P 500 בכל יום מסחר חיובי. מתחילת השנה, הביצועים של S&P Select Sector Energy Index לעומת S&P 500 עומדים על 7% לעומת 2%, לטובת האנרגיה.


לא רק ש"הכוכבים הסתדרו" לטובת מניות האנרגיה במשחק הגיאופוליטי, אלא גם בימים אלו חברות הענף קוצרות את פירות ההתייעלות העסקית שאימצו בעתות "הצנע" של 2014-2015.


עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2018 איששה את הערכות האנליסטים ואף התעלתה עליהן: רווחי חברות האנרגיה רשמו נסיקה מטאורית של 92%. עד סוף שנת 2018 צופים האנליסטים גידול שנתי של 80% עד 100% ברווח למניה.


לפני מספר שנים נאלץ הענף להתאים את עצמו לסביבת מחירים נמוכה. התאמות אלו כללו: צמצום מצבת העובדים, החזר חובות ומכירת חלק מהנכסים. צעדים אלו תורמים כיום משמעותית לרווחיות הענף. היום, כשמחיר החבית עומד על 60 דולר, החברות מצליחות להרוויח יותר מאשר הרוויחו בתקופות של 100 דולר לחבית. האתגר הבא הוא להבטיח לעצמן איתנות פיננסית גם ב-50 דולר לחבית.




נמנעות בינתיים מצעדי התרחבות
עליית מחירי הנפט, והמשמעת שכפו על עצמן החברות בכל הקשור בהשקעות פיזיות, עתידות לחזק את מאזני החברות. בניגוד למנהגי העבר, החברות נמנעות כעת מצעדי התרחבות, ובמקום זאת מעדיפות לשפר את תזרימי המזומנים. מטרה נוספת היא לתגמל את בעלי המניות על-ידי חלוקת דיבידנדים ורכישות עצמיות (בייבקים). הקונצנזוס צופה גידול של 5% בדיבידנד למניה ב-2018, זאת אחרי גידול אפסי בשנה שעברה. פעילות הרכישות העצמיות עומדת על כ-7 מיליארד דולר מתחילת השנה, כפול מהיקף העסקאות שבוצעו בתקופה המקבילה אשתקד.


קשה להתנבא מה יקרה בשוק האנרגיה בשנים הבאות. מגמות משתנות במהירות והן רגישות לשורה ארוכה של פרמטרים כשחלקם הגדול בעלי אופי פוליטי-מדיני, כמו האירועים האחרונים במזרח התיכון. נוסף על כך, שיפורים טכנולוגיים משפיעים על עלויות הייצור, והם מתרחשים בקצב אקספוננציאלי.


לא ניתן לצפות מהיכן יבוא השינוי הבא בשוק האנרגיה: מהוזלת עלויות ההפקה המסורתיות, מהתייעלות בתעשיית פצלי שמן או אולי ממעבר לשימוש ברכב חשמלי. ענף האנרגיה משלב היבטים כלכליים לצד היבטים פיננסיים. תכונות אלו הופכות אותו תנודתי, אך לצד הסיכונים הוא צפוי לטמון בחובו גם הזדמנויות.


כל עוד האי-ודאות הגיאופוליטית נשארת ב"טורים גבוהים", השקעה במניות ענף האנרגיה מצריכה מעקב צמוד אחר ההתפתחויות בכל הגזרות: בשוק הסחורות, בשוק המניות ובזירה הפוליטית. זה בדיוק מה שהופך את הענף לכל כך מעניין.

http://www.globes.co.il/news/article...did=1001236678