סקירה לשבוע 18.3.18

השבוע החולף היה בסימן דשדוש שלא לומר אדישות מוחלטת של השוק המקומי. היכן שאיים מדד המעוף לפרוץ, הגיעו שחקני המעוף במהירות ובלמו המגמה ואילו בצד התחתון ארה"ב פשוט איתנה מבכדי שיצא לפועל מהלך שלילי אמיתי.
במבט ראשון נדמה כי השוק מצא שיווי משקל, ולכן גם הערכנו יציבות בשבוע החולף, בין אם מדובר באמריקני ובין אם מדובר בישראלי. במבט מעמיק יותר נדמה כי המטוטלת נוטה לצד התחתון ורק מחכה לדחיפה שתאפשר מהלך יורד של 3-4%. יתכן ופאואל יתן הדחיפה בדמות העלאת ריבית – זה כבר מגולם לחלוטין בשוק אבל שתי אפשרויות מפחידות במיוחד את השוק. הראשונה, העלאת ריבית מפתיעה של 0.5% ולא 0.25%. על פניו לא אפשרות סבירה במיוחד ולחלוטין לא אפשרות שהשוק מגלם ועדין אם פאואל רוצה באחת להשיב את האמון בשוק ולחתוך את שרשרת ברננקי – יאלן הוא יכול לעשות זאת באחת. השניה, ההודעה הנלוית להחלטת הריבית. נדמה כי כבר שנים לא המתנו להודעה נלוית בכזה מתח שכן ברור כי לכל דבר שיאמר (או ימנע מלומר) תהא משמעות כבדה ובראש הדברים קצב העלאת הריבית. האם ישמור פאואל על צפי השוק לארבע העלאות או אולי אפילו יוסיף מילטנטיות להודעה? נדמה כי "משהו" מכל המוזכר לעיל סביר שיתרחש, ולכן השוק יאבד השבוע כ 2% ויותר לפני שיחל התאוששות שבועית אם בכלל.

היתרון של השוק המקומי, וכפועל יוצא במידה רבה אדישותו, נובעת משער הדולר שעדין מזנק כל אימת שהחוזה נופל – זכר לימים עברו שכרגע אינם רלונטיים עוד. רמת 3.48 מתבקשת במידה ונאבד גובה כצפוי אך מעבר לכך במקום שבנק ישראל ילבה המגמה אנו מקבלים מכירה של זרים ורכישה חוזרת של השקל לאור המנהג של וול סטריט לתקן במהירות את אשר היא מאבדת. איננו רואים גם מהלך דרמטי למי מהכיוונים ביורו/דולר ולכן במידה רבה ניתן להניח כי לפחות בטווח הקצר הרבה רעש צפוי ברצועת 3.4-3.5 אך ללא שבירה / פריצה.

באירופה חשוב לשים לב לאגח מדינה של כל (!) מדינות המערב. בשבוע החולף התעוררו באירופה ונזכרו שבעצם פער של 3% מול אג"ח ארה"ב הוא קצת לא רציונאלי וראינו התישרות העקום ועליה מקבילה ללא יוצא מן הכלל. ניחא יוון, ספרד ושות' אלא שכעת מדובר גם על גרמניה, בריטניה וצרפת ונדמה כי היבשת כולה מתכוננת להקטנת תכנית הרכישות של דראגי. עסקנו בכך בסקירה האחרונה, ולפחות בטווח המייד מגמה זו אינה קרובה למיצוי. ישנה פריצה של פער התשואות בין אגח אירופה (ממוצע) ובין אגח ארה"ב או יפן = ובשני המקרים מדובר על מהלכים חריגים שלא התרחשוו בשוק מאז 2008.

מהלך חריג נוסף שלא התרחש בשוק מאז 2008 הוא פער של 0.52 בין הלייבור ובין ריבית ההלוואות של הפד. זה נוגע בעיקר לסקטור הפיננסים אבל קשה להתעלם מכך שמדובר ברמה הגבוהה ביותר מזה עשור. על פניו, אם מביטים בנתוני הכלכלה היבשים, אין סיבה להבין מדוע הבנקים מתחילים לסגור את ברז האשראי ובפרט כשהאינפלציה מתחממת. במבט מעמיק יותר, ניתן להניח כי צמצם המאזן של הפד מכניס את הבנקים בארה"ב (ובבריטניה) לעמדת אי בהירות. יתרה מכך, בעוד בארה"ב הפד יכול לעצור את ההקטנה ואף (תאורטית) לבצע סיבוב פרסה הבנקים באירופה תלויים לחלוטין במהלכי הפד ואין להם יכולת השפעה של ממש. בגין סיבה זו ציינו לא פעם כי הסקטור הפיננסי בארה"ב עדיף לאין שיעור מול זה האירופאי ואילו כעת לא עוד מטוטלת יציבה כי אם נטיה של מניות המגזר באירופה לאבד גובה.

בתווך יש לזכור כי האופציות על ה VIX הנסחרות באפריל כבר מאותתות קפיצה אל מעבר לרמת 20%. זה הולך יד ביד עם תיקון אלים (ועדין מוגבל) ולכן אם בשבוע החולף הנחנו עליה בתחילת שבוע וירידה בהמשך הרי שכעת אנו רואים מגמת ירידה עם תיקונים יומיים אך עם סיכום שבועי שלילי למדי.

מניות ומגזרים
שורט על דויטשה בנק – בהמשך לאמור בסקירה, אחד הבנקים שזכו לעדנה על רקע פעילות ספקולטיבית לחלוטין וצפויים כעת לאבד גובה כחלק מירידה כללית במגזר היבשת.

ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !