המצב כיום במזרח התיכון מזכיר בצורה מסוימת את המצב אצלנו בזמן מלחמת העולם השנייה, כשגם היהודים וגם הערבים הפסיקו את פעולות הלחימה שלהם על עצמאות מול הבריטים ואף התגייסו לצבא הבריטי, על מנת לא להיתפס כגורם שפוגע במאמץ של מדינות הברית מול גרמניה הנאצית. כשהמלחמה נגמרה, כל צד חזר לפעילותו הצבאית על מנת להשיג את מטרותיו.
עד לפני שנים ספורות, כל השחקנים במזרח התיכון הפעילו את השפעתם בסוריה, על מנת להגן על האינטרסים שלהם במדינה, ובשביל ש"הצד השני" לא ישיג שום תועלת. מאז הכניסה של הרוסים למערכה, ושיתוף הפעולה שלהם עם איראן וחיזבאללה השיעיות בחיסול דעא"ש, השחקניות הסוניות הורידו את תמיכתן בקבוצות היריבות (לפחות באופן רשמי) בשביל לא להיתפס ככאלה שתומכות בדעא"ש או לכל הפחות פוגעות בסיכוי להביס אותו.נראה שהידיעות האחרונות על תבוסתו של דעא"ש וחיסול המאחז האחרון שלו בסוריה, נתנו את האות לפתיחת המאבק על ההשפעה במדינות הלבנט, בין השיעים לסונים. וכידוע, מאבק בעולם הערבי משפיע מאוד על מחירי הנפט, בגלל היקף ההפקה המשמעותי באזור.
אפשר לומר "שהרוח החלה להשתנות" מאז ביקורו של טראמפ באזור בסוף חודש מאי. צריך לזכור שבדיעבד, נאום אובמה בקהיר הוא זה שהחל את ה"אביב הערבי" - שהלחימה בסוריה היא אחת הזירות שקשורות לו. אבל המשמעות של נשיאות אובמה במזרח התיכון הייתה בעיקר ירידה במעמדו של הגוש הסוני כבעל ברית אמריקאי, והתקרבות לעולם השיעי ששיאו היה הסכם הגרעין עם איראן. טראמפ הצהיר (וגם נראה שאכן עושה) ש"יחזיר עטרה ליושנה" וישיב את הברית האמריקאית-סונית למסלולה.ניתן לראות את ביקור טראמפ בסעודיה מתבטא גם במחירי הנפט, כשנקודת השפל של מחיר הנפט היה בערך באותו הזמן, אז עמד המחיר על 44$ לחבית נפט מסוג ברנט (הנפט של המזרח התיכון) ומאז עלה ברציפות עד למחיר של כ- 64$ (נכון לכתיבת שורות אלו) עליה של כ-45% בחודשים בודדים.
מאז ביקורו של טראמפ קרו במזח התיכון כמה אירועים שלא נראה שהיו קורים אלמלא סעודיה הייתה מרגישה שארה"ב מאחוריה, והם אלו שמלבים את האש באזור. זה התחיל מהחרם הסוני על קטאר, שהינה חלק מנסיכויות המפרץ, אך באופן מסורתי היא לא בוחרת צד ו"רוקדת על שתי החתונות" במובן שיש לה יחסים טובים עם הגוש הסוני, אך גם עם הגוש השיעי. נראה שהגוש הסוני הרגיש בנוח להטיל עליה חרם ומצור כלכלי, במטרה שתבחר צד, דבר שההשלכה שלו הייתה בעצם עליית מדרגה בעימות.בתקופה האחרונה אנחנו רואים עוד עליית מדרגה שמתרחשת במקביל לסיום הלחימה מול דעא"ש. זה התחיל מירי טיל בליסטי מהחות'ים בתימן (שיעים שנתמכים על ידי איראן בגלוי) לעבר שדה התעופה בריאד, המשיך בבריחה/חטיפה של ראש ממשלת לבנון לסעודיה, התפטרותו והאשמה שלו את איראן וחיזבאללה ככאלה שמנסות להשתלט על לבנון ולזרוע מלחמת אחים. התבססות איראן וחיזבאללה בסוריה, דבר שהעלה תגובות חריפות מצד ישראל והמדינות הסוניות. אין ספק שגם שינוי השלטון בסעודיה והעברתו ליורש העצר הצעיר והפעלתן, מתסיסה את השטח, ונראה שבניגוד לקודמיו הוא מעוניין לסיים אחת ולתמיד את העימות ולא לגרור אותו כפי שהיה עד כה.
ההשפעה של המצב במזרח התיכון מתבטאת בראש ובראשונה במחירי הנפט, שלא היו ברמת מחיר כזו יותר משנתיים, ולמעשה לא היו ברמה כזו מאז הנפילה הגדולה במחירי הנפט. עוד השפעה היא הפער במחיר שנוצר בין מחיר הנפט מסוג ברנט לבין הנפט האמריקאי ה-WTI, שעומד כיום על- 7$, גבוה מאוד גם ברמה היסטורית, כשלדוגמה, בתחילת השנה הפער היה 3$ בלבד.כרגע נראה שהסיכוי לעליית מדרגה בעימות גבוה מאשר רגיעה וחשוב להבין שאין צד שחזק באופן מהותי מהשני, דבר שבמקרה של פריצת עימות יוביל לעימות ארוך ויביא לפגיעה לאורך זמן בתפוקת הנפט.
לדעתנו, המרוויחה הגדולה מעימות שכזה היא בעיקר רוסיה, שעיקר הכלכלה שלה נשענת על מחירי הנפט (ועוד מסוג ברנט) כשמאז תחילת עליית המחיר בזהב השחור, שוק המניות הרוסי בשקלול עם השינוי ברובל, כפי שמשתקף במדד RDXUSD - עלה ב-22%. במקביל לכך, כמובן שכל סקטור הנפט והגז צפוי ליהנות מהמשך עליית מחירי הנפט, במקרה שאכן יפרוץ עימות.
מקור- תכלית תעודות סל
