חג הסוכות

בס"ד

כאשר ניטול את ארבעת המינים [שו"ע סימן תרמה ואילך] בחג הסוכות, בתפילת ההלל [שו"ע סימן תרמד] נאמר את הפסוק הבא: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" [תהלים קי"ח כד]

"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"- אמר ר' אבין: אין אנו יודעים במה לשמוח, אם בהקב"ה אם ביום, בא שלמה ופירש:"נגילה ונשמחה בך"- בהקב"ה- "בך"- בישועתך, בך בתורתך, בך ביראתך [שיר השירים רבה א', א', ג'].

אין אנו יודעים על מה לשמוח, על הזמן הגורם לאירוע? על העיתוי המוצלח? על המקרה המזדמן והמזל הטוב? או על המקור שמעל לזמן, מעל למקרים ולאירועים?

מקרה מזדמן אין מה לשמוח, שכן הוא מקרה. כשם שהוא מוצלח יכול גם להיות לרעה. אך אם השמחה היא בה', בתורה- אזי השמחה היא אמיתית, היא מושלמת. יש על מה לשמוח. המטרה של האירועים היא כולה טובה. המאמין תמיד שמח, כי יש לו תמיד במי לבטוח.

"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה השמחה מימיו" [מסכת סוכה דף נא עמ' ב].

ואף כאן יש לתמוה, לשמחה מה זו עושה? עומד האיכר בפתח – בעונת גשמים רעב או שובע? בשנה גשומה השמחה מובנת.
אך לפני העונה?? הרי ליבו מלא חרדה. האם הזורעים בדמעה ברינה יקצרו?

אולם היא הנותנת! הפנייה לה' בתפילות החג ובקרבנותיו, התלות ברחמי שמיים, מפיגה את החששות ונוסכת תקווה ואמונה. ייתכן שהשנה תהיה בצורה חלילה,אך הכול בידי שמים ובידינו לשנות את הדברים. "אם בחקותי תלכו, ונתתי גשמים בעתם". בתפילה לה', במעשה השאיבה מהשילוח כדי לנסך את המים על המזבח. ובמעשה השאיבה יש גם שאיבה מרוח הקודש. ההתעלות הרוחנית והמוחלטת בה'. ומכאן השמחה הגדולה שכמוה לא הייתה.

השנה, אין אנו נוטלים את 4 המינים משום שחג הסוכות חל בשבת.
חכמים גזרו כן, משום טלטול. למעשה, אנו מוצאים כאן התנגשות בין "יום טוב" לבין "יום השבת". ונשאלת השאלה מהו החילוק בין יום טוב לבין השבת?

ביאור מרתק מצאתי של ה"משך חכמה" [רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק בעל ה"אור שמח" על הרמב"ם] וכך הוא כותב"
"הנה המועדים האחרים הם רק על יחס הבורא לאומה הישראלית: פסח- עצרת סוכות עצרת..ר"ה, כיפורים שמתכפר עוונם ואינם שייכים אל זר רק אל האומה הישראלית. דהינו, כל החגים המועדים- זה יחס הקב"ה אלינו: ענני כבוד- יציאת מצרים, מתן תורה, סליחה ביום הכיפורים. אין קשר לגוי למועדים האלה.

לא כן שבת- שהיא שייכת אל כולם. שהספירה לשבת היא אותו דבר. שבת היא אוניברסאלית. ספירת הימים היא לכל העולם. ובכל זאת נתנה לישראל וזה שאמרו: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה".
כי אין זה רק מתנה טובה, כי אין יחס מאל האומה אל כל הנמצאים.

זה מבדיל אותנו מכל האומות. ! השבת נתנה רק לעם ישראל!

את מועדי יום טוב עם ישראל קובע- בהתאם ללבנה." אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אתם במועדם".

" אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, ריבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות? אמר להם אני ואתם מסכימים על מה שישראל גומרים ומעברים את השנה, שנאמר[תהלים נז] "אקרא לאלוקים עליון לאל גומר עלי. וכן הוא אומר [ויקרא כג], אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אּתם במועדם, במילה אותם חסרה האות ו', כדי לרמוז ולומר לנו "אַתֶּם", אתם צריכים לקבוע את המועד. בין בזמנם בין שלא בזמנם. זוהי אם כן קדושה שבאה מלמטה למעלה.[מדרש רבה שמות פ' טו]

אולם השבת היא באה מלמעלה למטה. ועל כן, קדושת קודמת. כשאנו "מוותרים" על מצוות 4 המינים בשבת, אנו למעשה מכריזים: הקב"ה שלך [השבת] קודמת לשלנו[ארבעת המינים]!

שבת שלום וחג שמח!
אודי כהן
חבר "תנועת תורה אחרי צבא"
ובית המדרש בחולון.