הרפורמה של סלינגר בביטוחי הבריאות נכשלה; מה הלאה?

איך אפשר "לאלץ" את הציבור לשלם פחות? זה בדיוק העניין: אותו לא צריך "לאלץ", צריך לאלץ את חברות הביטוח


הרפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים של דורית סלינגר ורשות שוק ההון באוצר נכשלה. ביום שלישי, כשפרסמתי את תמונת המצב של הרפורמה, שנה וחצי לאחר היוולדה, הייתי סלחני ושאלתי מה לא עובד. אבל מאז קיבלתי שפע של תגובות מפעילים בענף הביטוח, שקברו את הרפורמה הזאת. חלקם, ברובם סוכני ביטוח, טענו שהחסרונות של הפוליסות שהוצעו על ידי האוצר לא באו לידי ביטוי במאמר (ראו תגובה של אחד מהם במסגרת), אחרים חושבים שהפוליסה היא בסך הכול טובה, אבל כדי לקבל את ההנחה המצופה צריך לעבור כמה חברות ביטוח במהלך תקופת הביטוח (אם אתם צעירים יחסית) והעניין הזה לא הוסבר כלל.


כך או אחרת, הניסיון להתערב בשוק הביטוחים הפרטיים לא צלח, וסביר להניח שנמשיך לראות בו עודפים עצומים - עודפים שעמדו בשנה שעברה על 1.3 מיליארד שקל. לכן צריך לחשוב על כיוון אחר לגמרי, על התערבות רגולטורית אחרת, פשוטה יותר, הרבה פחות מורכבת מגיבוש פוליסה אחידה, כי בסופו של דבר סלינגר לא הביאה בחשבון דבר מאוד בסיסי: הציבור מתקשה להתמצא בסבך הפוליסות. לרוב הוא שומע "בריאות", נכנס לחרדה ונוטה לשלם מחירים גבוהים בפוליסות הפרטיות.

איך עושים זאת?
הסברתי בעבר את המושג הביטוחי loss ratio שפירושו שיעור הנזקים - היחס שבין תביעות ששולמו בפועל לבין דמי הביטוח ששולמו. זה היחס בין מה שאתם מצליחים להוציא מחברות הביטוח תמורת חוות הדעת שאתם מקבלים ממומחים, ניתוחים וכדומה לבין התשלומים שאתם מעבירים לחברות הביטוח. ככל שהיחס הזה גבוה יותר, ניצלתם יותר את הביטוח והשארתם בידי החברות רווח נמוך יותר, ולהיפך: ככל שהיחס נמוך יותר, לא ניצלתם מספיק את הביטוח והשארתם בידי חברות הביטוח רווח גדול. בביטוחים הפרטיים היחס הזה עומד על 42% בלבד, כלומר הניצול נמוך מאוד והרווחים, בהתאם, גבוהים מאוד. מה שרגולציה צריכה לעשות הוא דבר פשוט, שקיים בעולם: להעלות את היחס הזה לאזור ה-60%-70% ולקבוע נוסחה שאם חברת הביטוח לא עומדת בה, הפרמיות קדימה יורדות באופן אוטומטי. זו למעשה תקרה שעובדת באופן אוטומטי לטובת הצרכן, בלי שהוא צריך להסתבך בבחירת פוליסה כזו או אחרת. זה המנגנון הטוב ביותר, היעיל ביותר והפשוט ביותר שייטיב עם הצרכנים. זו לא בושה להודות בטעות, ולא צריך לחכות עוד זמן מה כדי לבדוק אם הרפורמה בכל זאת תעבוד. קרוב לוודאי שזה כבר לא יקרה. גרירת טעויות לא תועיל לאיש. זה הזמ ן לתקן אותן.

גלובס