1 קבצים מצורפים)
"יד נעלמה": הקרב על השקל - והשיטה החדשה של בנק ישראל נגד הספקולנטים
בשבועות האחרונים התחיל בנק ישראל להתמודד עם ספקולנטים באמצעות רכישת דולרים באופן מתוחכם יותר ובשעות מאוחרות, שבהן המחזורים נמוכים ■ "אתה רואה את זה לעתים בימי שישי, מחזורי המסחר יורדים ובעלי העניין מתחילים להוריד את שער השקל"
"שים לב. יש לך תמונה חיה עכשיו און־ליין על מה שאני מדבר עליו. יום שישי, יוצאים נתונים חיוביים על הכלכלה בארה"ב. הדולר מזנק בכל העולם, ופה יד נעלמה מחלישה את הדולר ודואגת שלפחות עד יום המסחר הבא הוא ייפתח ברמה נמוכה יותר. אז יש ספקולנטים או אין ספקולנטים?"
המועד הוא יום שישי אחר הצהריים באפריל, והדובר הוא ר', ישראלי הפעיל בשוק המט"ח בישראל. ר' הוא אחד מישראלים רבים שעוקבים כבר תקופה ארוכה אחרי התנהגותו של שער הדולר־שקל בהשתאות. אחת לכמה ימים או שבועות הוא רואה כיצד התרחשות מאקרו־כלכלית כמו זאת שתוארה לעיל גורמת להתחזקות הדולר מול כל סל המטבעות מלבד מטבע אחד — השקל הישראלי.
התופעה הזאת נהפכה מוחשית בשנה האחרונה. אם בסך הכל התחזק השקל בעשור האחרון בכ–30% מול סל המטבעות העולמי, רק בשנה האחרונה הוא התחזק בכ–10%.
הדבר בולט עוד יותר מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב בנובמבר. בחודשים שחלפו מאז 9 בנובמבר, הדולר התחזק מול היורו בכ–2%, מול היואן הסיני ב–1.6%, מול הין היפני ב–5%%, ומול מטבעות רבים אחרים — אבל נחלש מול השקל. ב–9 בנובמבר היה דולר אחד שווה 3.8 שקלים, כיום הוא שווה כ–3.6 שקלים.
המגמה הזאת מציתה ויכוח ותיק בין הטוענים כי השינויים הם תוצר של תנועות של ספקולנטים, לעומת אחרים שגורסים כי מצבו של השקל משקף פשוט את עוצמת המשק הישראלי, והגירעון הנמוך והעודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל הם שאחראים לתופעה.
בנק ישראל השלים עם קיום הספקולנטים
כשמדובר בשוק המט"ח, צריך לקחת בעירבון מוגבל כל עמדה המושמעת על ידי האנשים הפעילים בו. מאחורי כל סוחר שמתלונן על חוזקו של השקל מסתתרת תקווה להרוויח מכך שהשקל ייחלש. מאחורי כל ברוקר שמכריז כי תיאוריות הקונספירציה על בעלי אינטרסים המחזיקים את הדולר למטה הן הזויות, מסתתר חשש שמישהו ינסה להגביל את פעילותו.
קובץ מצורף 10192
בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת בנושא בסוף מארס שמה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, סוף לוויכוח הזה, כשהצהירה כי רכישות המט"ח שמבצע בנק ישראל מקשות על הספקולנטים, וכי העלאות הריבית בארה"ב צפויות לפעול להפחתת תנועות ההון לטווח קצר לישראל. פלוג אמרה כי מתחילת השנה רכשו אזרחים זרים שקלים בשווי 4.5 מיליארד דולר. ניתן, אם כך, להשלים עם העובדה שלפחות חלק מהתחזקות השקל נובע משחקנים שמעוניינים לגזור מכך רווחי הון מהירים.
ההשלמה הזאת עם קיום הספקולנטים עשויה להיות הסיבה לשינוי במדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל בשבועות האחרונים, שאליה שמו לב חלק מהשחקנים בשוק המט"ח. במקום לרכוש מט"ח בכמויות גדולות בשעות הבוקר, התחיל בנק ישראל לשחק את המשחק של הסוחרים, ולבצע רכישות באופן מתוחכם יותר בשעות מאוחרות, שבהן המחזורים נמוכים. בדרך זו יכול הבנק לחסוך כסף, למנוע מאלה העומדים מולו למכור לו דולרים ביוקר ולהשיג את ההשפעה על השער תוך שימוש בפחות דולרים.
"בנק ישראל קנה בעשור האחרון 80 מיליארד דולר. זה סכום גדול יותר מכל העודף שיש לנו בחשבון השוטף", אומר על כך יוסי פרנק, הבעלים של חברת ניהול הסיכונים אנרג'י פייננס. "כך שהטיעון שלפיו יש בישראל עודף אינהרנטי בחשבון השוטף שגורם לייסוף לא תופס. אם כך, או שיש לחפש את הסיבות לייסוף במקום אחר, או שבנק ישראל לא קונה נכון.
"אתה רואה את זה לעתים ביום שישי. מחזורי המסחר יורדים ובעלי העניין מתחילים להוריד את השער של השקל. אפשר לראות את זה בימי פקיעת האופציות. פקיעת האופציות מתרחשת תמיד ביום שלישי האחרון של החודש — שיש אחריו יום רביעי המשתייך לאותו החודש. בשלושה מועדי פקיעת האופציות האחרונים — בינואר, פברואר ומארס — ראינו איך השקל התחזק ב–1.5%, ואז כותבי האופציות מרוויחים. מי שמפסידים מההימור הם או היבואנים שמגנים על עצמם מפני פיחות, באמצעות רכישת אופציות המגלמות פיחות כזה, או גורמים שפשוט מאמינים שיקרה ההפך והדולר ייחלש".
מי עומד מאחורי התחזקות השקל?
זהות השחקנים שיש להם אינטרס בייסוף השקל אינה ידועה. שחקנים רבים בשוק העריכו כי הגופים האלה הם בנקים גדולים דוגמת ג'יי פי מורגן או גולדמן סאקס, שמאחורי פעילותם עומדות לעתים קרנות גידור זרות גדולות.
לדברי פרנק, "יש כמה גופים חזקים שמשחקים את המשחק הזה — הגופים שאחראיים על מכונות המסחר האוטומטיות, עושי השוק, הבנקים הגדולים — ואין להם התנגדות. כשבנק ישראל מתערב בצורה נאיבית, הם מוכרים לו ביוקר את הדולרים שלהם, הדולר מתחזק באופן זמני — ועד הערב כבר יש מי שידאג שהוא יירד חזרה. כמעט בכל לילה אתה רואה ירידה של אגורה בדולר, ובסופי שבוע מורידים את הדולר ב–2 אגורות. השוק הישראלי הוא קטן. כל מה שאתה צריך הוא כמה מיליארדים בודדים כדי להזיז את השקל. התופעות האלה נהיו השנה בוטות לעומת שנים קודמות. בזמן האחרון התחילו בבנק ישראל לקנות דולרים גם בערב. וגם מבנקים זרים. כרגע הזרים עומדים על הגדר. הם גילגלו הלאה את הפוזיציות שלהם מאפריל למאי".
"אם אני גוף שכותב אופציות CALL בבורסה על שער דולר גבוה יותר מהשער הנוכחי, ומוכר אותן למי שמאמין שהדולר יעלה, בזמן שאני אישית יודע שהדולר לא יעלה, אז כל עוד בנק ישראל אנמי — שזה מה שהיה עד לפני כמה שבועות — אני מרוויח", אומר ר'.
קיימים גם לחצים לא ספקולטיביים על שער הדולר. הפעילים בשוק, לדוגמה, יודעים שבאופן מסורתי, בסופו ובתחילתו של החודש, קיימות חברות היי־טק הממירות לשקלים את המט"ח שבו שולם להן בעבור מוצריהן, וכך מחזקות את השקל. אם עסקת מובילאיי תתממש, יש סיכוי טוב שהמס בעבור הרכישה יתקבל בדולרים. בסופו של דבר, מדובר בשוק משוכלל.
מעבר לכך, יש כמובן מהלך עניינים של מסחר תקין שיכול לגרום לבלימת התחזקותו של הדולר. כך למשל, חברות ענק היושבות על ארסנל נרחב של דולרים, כמו טבע, ישראמקו או אינטל, עשויות לזהות הודעה חיובית מארה"ב שמביאה לחיזוק הדולר — ולמהר לנצל את ההזדמנות כדי למכור חלק מהדולרים שברשותן, ובכך לרסן את העלייה של הדולר.
כפי שהגדיר זאת ברוקר מרכזי בשוק הישראלי, "הבנקים הגדולים מוכרים אופציות, שהן מעין ביטוח. על כל מטבע יש מי שמוכר ביטוחים. לא רק על השקל. כמו שהמוכר מעדיף שהמטבע לא יזוז — זה שקנה את הביטוח רוצה שהמטבע כן יזוז. זה טיבו מסחר תקין. אף אחד לא 'מחזיק את הדולר'. גם מי שמוכר ביטוחים, מחיר הפרמיה שהוא גובה כל כך נמוך שאין פה אינטרס גדול. בסופו של דבר, בנק ישראל משחק ברכישות הדולרים מול שחקניות כמו יצואניות הגז — והוא עושה את העבודה. אף אחד לא מנסה לשבור אותו. מצב השקל משקף את העובדה שאנחנו חיים במדינה צומחת, שבה יש יותר יצוא מיבוא, וגורמים נוספים. שים היום את חבית הנפט בשער של 90 דולר, בטל את מאגר תמר — והסיפור מתהפך. חברת חשמל תצטרך להוציא יותר דולרים, והדולר יתחזק".
עם זאת, גם בנק ישראל מכיר בפעילותם של כוחות ספקולטיביים בשוק. אם כך, מלבד מדיניות מתוחכמת יותר של התערבות בשוק המט"ח, יש צעדים נוספים שניתן לבצע. מיסוי תנועות הון לטווח קצר ירסן את הגורמים האלה. גם הכרזה על כך שהמס על עסקה כמו עסקת מובילאיי יתקבל בדולרים ולא בשקלים עשויה להשפיע על השוק.
the marker
