המטבע שזינק ב-350% בשלושה חודשים: אתריום - הלהיט החדש של הספקולנטים

האתריום, בן דודו של הביטקוין, הוא לא רק מטבע וירטואלי שאפשר לרכוש באמצעותו סחורה, אלא גם חוזה חכם המאפשר לגייס הון ■ הבנקים מתעניינים בטכנולוגיה הזאת, מכיוון שהיא מאפשרת סליקה מיידית

קובץ מצורף 10150


המסחר במטבעות הוא מהתחומים התנודתיים והמסוכנים שקיימים בשוק ההון. ואולם יש ספקולנטים שאינם מסתפקים במערכת המטבעות המסורתית. אחד הלהיטים החמים כיום הוא המטבע הדיגיטלי אתריום (Ethereumm), בן דודו של המטבע ביטקוין, שגם הוא דיגיטלי: בשלושת החודשים האחרונים הניב הביטקוין תשואה של 28% — ואילו האתריום הגיע בתקופה זו לתשואה של 350%.


לשם השוואה, המטבע המסורתי שהניב את הרווח הגבוה ביותר בעולם אל מול הדולר בשלושת החודשים האחרונים היה הפסו המקסיקאי, 12.7%, והתשואה במדד קאק 40 הצרפתי היתה 4.5%.


"אתריום הוא התפתחות של הביטקוין, אך האפשרויות הגלומות בו, בין היתר האפשרויות הפיננסיות, רבות יותר", אומר בכיר בשוק ההון המתמחה במסחר במטבעות. "ביטקוין הוא מטבע וירטואלי. אתה נותן לי ביטקוין ומקבל סחורה. זה כמו כסף, אבל יש הבדל".


כסף הוא סוג של חוזה בינך לבין הממשלה באמצעות הבנק המרכזי של המדינה. כך מובטח ערכו. המדינה שולטת על הכסף באמצעות הדפסתו ובאמצעות הריבית שהיא קובעת. הבנקים ומערכות החוק והמשפט של המדינה מבטיחים שהעסקות באמצעות הכסף המסורתי אכן יתקיימו, ומטילות סנקציות במקרה של הפרה.


"לעומת זאת, הביטקוין הוא התחייבות בין המשתמשים — אנשים פרטיים או עסקים", הסביר הבכיר. "אין בנק מרכזי או מדינה שיערבו להתחייבות שהמטבע מייצג. ובכל זאת אפשר לשלם באמצעות הביטקוין ולקבל סחורה. לדוגמה, 260 אלף חנויות ביפן כבר מקבלות תשלום באמצעות ביטקוין. תושב טקסס מכר ב–2013 את מכונית הפורשה שלו תמורת 300 ביטקוין. שוויו של ביטקויון אחד הוא כיום כ–1,100 דולר".


המערכת המבטיחה שהכסף יעבור וההתחייבויות יתקיימו היא הבלוקצ'יין ("שרשרת בלוקים"). זהו מנגנון טכנולוגי שממלא את תפקיד הבנק המרכזי והבנקים — מספק רישום מהימן של הכסף המעורב בעסקות ומונע רמאויות. באמצעות נוסחה מתמטית וחתימה דיגיטלית מוצפן המידע בשרשרת של "חבילות", וכל ניסיון לשנות אותן, ולהיכנס באמצעות אתריומים מזויפים, תידחה על ידי המחשב.


האתריום, שהושק ב–2014 על ידי קהילת מתכנתים בפרויקט האתריום, הוא צעד אחד קדימה. הבכיר בשוק ההון: "אפשר להשתמש באתריום כמו בכסף כדי לרכוש סחורה, אבל הוא לא רק מטבע אלא גם חוזה חכם. בחוזה כזה אפשר להציב התניות שונות, כלומר לקבל סחורה רק אם התקיימו תנאים מסוימים.


"לדוגמה, אפשר להשתמש בו לגיוס הון. באתריום נקבע תנאי שאתה נותן לי הלוואה ומקבל איגרת חוב. עוד נקבע תנאי, שבכל שנה ב–31 בינואר תקבל את הריבית. המחשב, באמצעות הבלוקצ'יין, יעביר את הכסף במועד הנקוב".


כל הפעולות הפיננסיות בסלולר


יש שעשו כבר שימוש בטכנולוגיה של האתריום וגייסו כסף. כך, חברת קוסמוס האמריקאית גייסה הון בשבוע האחרון בדרך זו במקום באמצעות קרנות. החברה, שהכריזה כי הטכנולוגיה שלה מחברת בין רשתות בלוקצ'יין ולאפשר מעבר בין מטבעות וירטואליים, גייסה בתוך פחות מחצי שעה 17 מיליון דולר (בביטקוין ואתריום).


לטענתה של קוסמוס, הטכנולוגיה שלה מאפשרת לוותר על הבורסות. ואולם ניתן לבחון את האתריום גם בהקשר של מערכת הבנקאות.


"תאר לך שאתה מנפיק אג"ח על בסיס בלוקצ'יין ואתריום", אומר הבכיר. "מכיוון שזה חוזה חכם, אתה יכול להעביר את הבעלות על האג"ח תוך עשר דקות, בניגוד לסליקה שמבוצעת בתוך שלושה ימים, כפי שקורה כיום. משום כך הבנקים מתעניינים בטכנולוגיה הזאת, וביתרונות הכלכליים והתפעוליים שהיא יכולה לספק להם".


בנוסף, האתריום יאפשר לבצע את כל הפעולות הבנקאיות באמצעות מכשירי הסלולר. לכן, במדינות שונות, למשל באפריקה, שבהן מערכת הבנקאות אינה מפותחת או שאין לה פרישה רחבה, ניתן יהיה לנהל את הפעילות הפיננסית של משקי הבית באמצעות מכשירים סלולריים וללא צורך בכרטיסי אשראי. "בסופו של דבר יש כיום ליותר אנשים מכשירי סלולר מאשר חשבונות בנק".


ייתכנו לכך השלכות גם בתחום המשפטי. "למשל, במקרה של הלוואה, באמצעות ההתניות באתריום אפשר יהיה להשאיר בצד סכום שיכסה את ההתחייבויות. אם הכרית הזאת יורדת מתחת לרף מסוים, המחשב יפדה את האיגרת ויחזיר את הכסף לכל המלווים. כלומר, במקרה של פשיטת רגל הפדיון יהיה מיידי ללא דיונים בבית משפט", ציין הבכיר בשוק ההון.


אפשרות אחרת שהאתריום מספק היא סיוע ליצירת קהילות וירטואליות, שהמשתמשים יוכלו להתקבל אליהן ולהשתתף בפעילותן רק אם יעמדו בהתניות מסוימות.


למשל, חברת התוכנה מץ' פול האמריקאית יצרה אתר שידוכים, וגייסה הון באמצעות אתריום. "זה דומה קצת לפייסבוק אבל יש כאן תנאי סף, אומר הבכיר. "האתריום מאפשר לדרוש כי אלה הרוצים להצטרף לקהילה יהיו בעלי נתונים אישיים מסוימים. באמצעות אלגוריתמים שונים ומידע הנאסף ממקורות רבים, האתריום יוכל להבטיח כי רק מי שעונה על הקריטריונים שנקבעו יוכל להיכנס לחדר, כלומר לאתר. במקביל הוא גובה את הכסף תמורת השימוש. ניתן להשתמש בכך לקהילות שונות, למשל למחפשי עבודה".


כר פורה לספקולציות


מעבר לאפשרויות הרבות של הטכנולוגיה, מה שמעורר עניין באתריום הוא התנודתיות שלו והיכולת להרוויח כסף כתוצאה מהמסחר. חשוב להבהיר כי מדובר בהשקעה שהסיכון בה גבוה מאוד. מטבע שהניב תשואה של 350% בשלושה חודשים יכול להוביל למחיקת כל ההשקעה. מכיוון שהמסחר במטבעות נעשה תוך לקחת ההלוואות, ההפסד יכול להיות גבוה יותר מההון הראשוני שהושקע.


מה שקורץ למנהלי המסחר הוא העובדה שהוזכרה לעיל כי כיום יש יותר בעלי טלפונים סלולריים מאשר בעלי חשבון בנק. כלומר, ניתן לפנות לכל ספקולנט בכל רגע ובכל זמן ובמסחר סביב השעון.


"תראה איך מתבצע המסחר בבורסות של המטבעות הווירטואליים", אמר הבכיר בשוק ההון. "הבורסות האלה מנוהלות על ידי אנשים שמחזיקים ביתרות מטבע וירטואלי, המכונים כורים (ראו תיבה). כ–70% מהביטקוין מוחזקים על ידי אנשים מעטים. אתה סוחר דרך מערכת מסחר אינטרנטית. מכניס פרטי כרטיס אשראי ומתחיל לסחור. הפשטות של זה מושכת הרבה מאד ספקולנטים שגם לא תמיד מודעים לכל הסיכונים. המרווחים בין הקנייה למכירה גדולים מאוד, והעמלות יכולות להגיע לרמה של 3% בכניסה וביציאה".


התנודתיות הרבה והסיכוי לרווח גבוה הביאה את קרנות הגידור לפעול בתחום. "יש קרנות גידור מתחת לרדאר. הן משתתפות בהנפקות של מטבעות חדשים, ואחרי כמה חודשים מממשות", אמר הבכיר.


האם זה בלוף או מטבע העתיד?


"שאלה טובה. אין לי מושג. ברור שיש פה יתרונות טכנולוגיים, אבל ייקח לזה עוד הרבה זמן כדי להחליף את המטבעות המסורתיים".


מה זה בלוקצ'יין


טכנולוגיית בלוקצ'יין ("שרשרת בלוקים") היא פרי פיתוחו של מתכנת אלמוני (ואולי מתכנתת, או קבוצת אנשים). ייתכן שזהו אותו אדם שפיתח את הביטקוין וכבר הספיק להיתפס לפני כשנה, קרייג רייט האוסטרלי, שהיה ידוע בשם הקוד "סאטושי נקאמוטו". יש לא מעט גורמים בעולם המטילים ספק אם רייט הוא אכן מפתח הביטקוין. מכל, מקום, רייט (או גורם אחר) ביקש לפתח גרסה דיגיטלית של כסף, שניתן יהיה להשתמש בו כדי לבצע עסקות עמית־לעמית (P2P), ללא צורך בגורם חיצוני כלשהו.


נחיצותו של גורם שלישי כזה בעסקות הנעשות במטבעות מסורתיים נובעת מכך שבכל עסקה צריך להיות מעורב גוף כלשהו שכל הצדדים המשתתפים בעסקה נותנים בו אמון. בעסקות מזומן, הגוף הזה הוא הבנק המרכזי של המדינה, שערב לערכם של שטרות הכסף והמטבעות. בעסקות גדולות יותר אלה הבנקים שמנהלים את ספרי הרישומים שבהם נכתב בידי מי מצוי סכום כסף מסוים בכל רגע נתון, ושבהם נרשמות גם כל הפעולות שמבוצעות בכסף.


במערכות תשלומים דיגיטליות בשיטת עמית לעמית אין כל גוף שלישי, ומכאן שנדרש מנגנון טכנולוגי שימלא את התפקיד שממלאים הבנקים, יספק רישום מהימן של הכסף במערכת וימנע רמאויות. בלוקצ'יין הוא מנגנון כזה בדיוק: זהו יומן רישום דיגיטלי שנשמר בו־זמנית במחשביהם של כל משתמשי הרשת, ומכיל את כל המידע על החשבונות ואת כל רישומי ההיסטוריה של העברות הכספים שנעשו באמצעותו. כל הפרטים האלו הם שקופים וזמינים לכל, למעט פרט קריטי אחד — זהות המשתמשים.


ואולם איך ניתן לשמור מאגר מידע כזה, הנמצא באלפי או מיליוני מחשבים, מעודכן בכל עת? וכיצד ניתן לסמוך על כל המשתמשים שלא ירמו, יפיצו מידע כוזב, יגנבו או ישביתו את המערכת? התשובה היא שעדכונים ברשומה יכולים להתבצע רק לאחר שמתקבלת הסכמתם של המשתמשים ברוב קולות. השגתה של "הסכמה" כזו אינה דורשת שכל אחד מהם ייתן את הסכמתו לעדכון באופן אקטיבי, כמובן, אלא נעשית אוטומטית באופן הבא: על קובץ המכיל מידע אודות כל הפעולות שמתבצעות במטבע בתוך פרק זמן נתון (בביטקוין, למשל, מדובר בעשר דקות), מופעלת נוסחה מתמטית מורכבת ביותר שנועלת את המידע במעין חבילה מוצפנת המכונה "בלוק". בסוף הפעולה מצטרף הבלוק, שזה עתה נחתם, לשרשרת הבלוקים, וננעל באמצעות חתימה דיגיטלית ייחודית שמקורה בבלוק שקדם לו.


שרשור הבלוקים באופן כזה משמש הגנה מפני רמאות: משתמש שינסה לשנות פרט כלשהו באחד הבלוקים הקודמים יגיע לתוצאה אחרת שלא תתאים לזו שכבר שמורה בבלוקים החדשים יותר, והפעולה תידחה על ידי המערכת. אמנם תיאורטית ניתן לנצח את השיטה, ולהספיק לשנות נתונים בבלוק ישן (ואת כל אלה שמעליו) בטרם יחלפו עשר הדקות הדרושות ליצירתו של בלוק חדש, אך כוח החישוב הנדרש לשם כך הוא כה גדול, שאפשרות כזו בלתי אפשרית בפועל.


הכורים נגד המשתמשים: המחלוקת שמסעירה את קהילת הביטקוין


המטבע הדיגיטלי ביטקוין לא חולל עדיין מהפכה בתחום התשלומים בעולם, מספר המשתמשים בו עדיין מוגבל — וזה מה שמצית מאבק בין המשתמשים. בתוך קהילת הביטקוין מתקיים דיון מעמיק סביב השאלה אם צריך להרחיב את השורות, ולאפשר לעוד אנשים להיכנס למועדון המצומצם שלהם.


אבל המאבק עלול לגרום קרע בקהילת הביטקוין, ואולי אפילו לפצלו לשניים. אף שהמטבע הדיגיטלי עוד לא גרם למהפכה של ממש באופן שבו רובנו מתנהלים, והוא לא ממש מצליח לערער את מעמדם של המטבעות המסורתיים — הוא זוכה לפופולריות רבה. לטכנולוגיה שעליה הוא מבוסס, בלוקצ'יין, קשה לעבד את כל עסקות הביטקוין שמבוצעות בעולם בכל יום.


היות שבלוקצ'יין היא טכנולוגיה שמאפשרת לבצע העברות כספים ממשתמש למשתמש בלי שצד שלישי יהיו מעורב בעניין — בנק מרכזי או בנק מסחרי — המנגנון הטכנולוגי צריך למלא את החלל של הבנק. כלומר, לרשום את ההעברות במערכת כדי למנוע רמאות.


ככל שהשימוש במטבע נהפך פופולרי יותר, יש צורך לעשות יותר פעולות כאלה. כשכוח המחשוב מוגבל, וכמות החישובים היא אדירה — הפעולות דורשות יותר זמן ו"תוקעות" את המערכת. אם בעבר התקבל אישור לעסקה בתוך דקות, כיום יכולות לעבור שעות לפני שיתקבל אישור. כל זה יכול להפחיד חברות ומשתמשים מהביטקוין, ובעצם להחליש אותו.


כעת, קהילת הביטקוין מחולקת לשני מחנות שחושבים כיצד לאפשר לעבד יותר עסקות בביטקוין ולהרחיב את השימוש בו, או בעצם להגדיל את הבלוקים. שני המחנות מסכימים שחייבים לשנות את התוכנה הבסיסית של בלוקצ'יין. השאלה היא איך עושים זאת בדיוק.


המחנה הראשון, שתומך בשמירת המגבלות על הביטקוין, כלומר שלא להעניק למשתמשים נוספים שליטה על המטבע הווירטואלי. הביטקוין מוגבל, ומספר המטבעות השלמים שלו יכול להגיע ל––21 מיליון אחרי שהמחשבים שעוסקים בפעולה יסיימו את הליך "הכרייה" של המטבע באמצעות אספקת כוח מחשוב ופעילויות מתמטיות מורכבות. למעשה, כל מחשב שתורם מכוחו לבלוקצ'יין, כורה ביטקויון, וזו התמורה שהוא מקבל. רוב הכרייה מבוצעת על ידי "כורים מקצוענים" — מה שגורם לריכוזיות מסוימת בכריית המטבע.


אבל מה יקרה אחרי שיסיימו את הליך הכרייה של כל המטבעות? איזו תמורה יקבלו המשתמשים עבור אספקת כוח המחשוב? תומכי מחנה הגבלת הפתיחות טוענים שאותם כורים צריכים לקבל את הכוח להחליט מתי אפשר להרחיב את הבלוקים ואיך לעשות זאת. כך, לקבל שליטה על המערכת כולה, ועמלות על ביצוע עסקות — מה שישמש פיצוי עבורם אחרי שתסתיים כריית כל המטבעות. במקרה הזה הם ישמשו למעשה כגורם השלישי שהמערכת נועדה להוציא מהמשוואה.


המחנה השני תומך דווקא בהפחתת הריכוזיות, ומבקש למצוא דרכים להוסיף יותר כורים למערכת כדי להפחית את העומס החישובי. הם גם רוצים להפחית את העומס החישובי באמצעות שינוי האופן שבו הפעולות המתמטיות נועלות את הבלוקים — מה שעשוי דווקא לפגוע בכורים שיכרו פחות ביטקוין בתמורה לכוח המחשוב שלהם. אבל גם זה עשוי להיות רק פתרון זמני, שייפגע כשהשימוש בביטקוין ייהפך נפוץ יותר ויותר.
(דהמרקר)