כשהתשואה באג"ח הממשלתיות נמוכה - זה הזמן להפליג מעבר לים

התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות בישראל מקשות על מנהלי ההשקעות להשיג תשואה בסיכון נמוך ■ הסטה של חלק מנכסים אלה למדדי אג"ח בארה"ב בדירוג דומה, תאפשר להגדיל את התשואות מהאפיק הזה בתיק ההשקעות ב-1.5%-2%, ללא שינוי במרכיב הסיכון

לאחר רצף ארוך של עליות שהתחיל במשבר הפיננסי בארה"ב ב-2008, שוק האג"ח הישראלי עמד ב-2016 בפני מפנה. בשנה החולפת הציגו האג"ח הממשלתיות, שהן אפיק השקעה נפוץ שמהווה חלק מרכזי במרבית תיקי ההשקעות (70%-90%), תשואה נמוכה מאוד, ובחלקן אפילו תשואות שליליות (האפיק הצמוד למדד).


בין 2007 ל–2016, מדד אג"ח שקליות של ממשלת ישראל עלה ב–65%, כלומר עלייה ממוצעת של כ–7% בשנה. העליות הניבו למשקיעים רווחי הון יוצאי דופן בסיכון נמוך יחסית, והפחיתו את התשואות באג"ח לרמות נמוכות מאוד: אג"ח שקלית ל–10 שנים למשל, נסחרת כיום בתשואה לפדיון של כ–2.1%; ואג"ח צמודה למדד לתקופה של חמש שנים נסחרת בתשואה לפדיון של 0.12% בלבד.


ריסון העליות ב–2016 שינה את התמונה בשוק האג"ח, כך שמנהלי ההשקעות מתקשים כעת לייצר תשואות ללא נטילת סיכון. חסכונות הגמל והפנסיה למשל, הניבו ב–2016 תשואות של 4%–5% לעמיתים, מחצית (ואף פחות מכך) ביחס לשנים שלפני.


העובדה שאין "בשר" בשוק האג"ח הממשלתיות בישראל הופכת את ההשקעה באפיק למלאכה מאתגרת. דרך אפשרית להתמודד עם המצב היא להפליג מעבר לים. שלא כמו בעבר, ריבית הבנק המרכזי בישראל נמוכה ביחס לארה"ב (0.1% בישראל לעומת כ–1% בארה"ב). ההבדל בריביות יוצר פער תשואות מובנה לטובת השקעה באג"ח בחו"ל: אג"ח של ממשלת ארה"ב ל–10 שנים נסחרות בתשואה לפדיון של כ–2.5%, פער של כמעט 0.5% מעל אג"ח של ממשלת ישראל לתקופה דומה.


אלא שאג"ח של ממשלת ארה"ב אינן בהכרח התחליף ההולם לאג"ח של ישראל, מאחר שדירוג האשראי של שתי המדינות שונה (דירוגה של ארה"ב הוא AAA לעומת A פלוס של ישראל). חלופה מתאימה יותר עשויה להיות השקעה באג"ח של חברות או ארגונים עם דירוג אשראי זהה או דומה לזה של המשק. מדובר באג"ח בסיכון דומה, המציעות תשואה הגבוהה בכ–1.5%–2% ביחס לאג"ח מקבילות של ממשלת ישראל. זה הרבה מאוד.

איך נחשפים לאג"ח בארה"ב?

קובץ מצורף 10144


הדרך הראשונה להיחשף לאפיק האג"ח בחו"ל היא השקעה ישירה בנכסים. במקרה כזה המשקיע יכול לאתר איגרות חוב קונצרניות או איגרות חוב של רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים בארה"ב בדירוג בינוני (דירוג בינלאומי שבין BBB פלוס ל–A פלוס). כך למשל, ניתן להשקיע באג"ח של חברות מתחומי תעשייה, אנרגיה, צריכה מחזורית, תקשורת תשתיות או של רשויות מקומיות בארה"ב, בהן אג"ח של אפל, שברון, בנק אוף אמריקה וקומיוניטי הלת' סיסטם.


ואולם, השקעה ישירה באג"ח עשויה להתגלות כאמצעי לא מיטבי. בניגוד לאג"ח הקונצרניות בישראל שנסחרות במסחר הרציף, אג"ח בחו"ל הן מוצר שנסחר "מעבר לדלפק" (Over the Counter). כתוצאה מכך, הפרשי הקנייה/מכירה של האג"ח יכולים להיות גבוהים, והם גם תלויים בציטוטים של הברוקרים. גם עמלות הרכישה יכולות להיות גבוהות מהעלויות של רכישת אג"ח בישראל. התוצאה היא שקיים קושי להשיג פיזור באמצעות רכישות בודדות של אג"ח.


הפתרון למצב עשוי להיות השקעה במדדי אג"ח שפיתחו גופים פיננסיים בארה"ב, שהמרכזיים שבהם הם מדדי האג"ח של בלומברג־ברקליס או של חברת Markit (מדדי IBOXX). המדדים יוצרים קטגוריות שונות של אג"ח, בהתאם למח"מ (משך חיים ממוצע) ודירוג האשראי של המנפיק. המדדים מעניקים פיזור רחב באמצעות השקעה באלפי איגרות חוב שונות.


מדד Bloomberg barclays US 5–10 למשל, כולל אג"ח בדירוג ממוצע של +A-/BBB, ובמח"מ של 6.5 שנים. התשואה המשוקללת במדד היא 3.4%, בהשוואה לתשואה של 1.5% באג"ח של ממשלת ישראל במח"מ זהה. מדובר בפער (מרווח) של כ–1.85%. דוגמה אחרת היא מדד IBOXX 30. המדד כולל אג"ח בארה"ב בדירוג A ובמח"מ ממוצע של 7.7 שנים. התשואה המשוקללת במדד היא 3.95%, בהשוואה לתשואה של 1.9% באג"ח של ממשלת ישראל במח"מ זהה. מדובר הפעם בפער של כ–2.1%.

קובץ מצורף 10145

תעודות סל שונות בארה"ב (ETF) עוקבות אחר מדדי האג"ח של בלומברג־ברקליס או של Markit. תעודת סל של חברת iShares (סימול: IMTB) עוקבת אחר מדד Bloomberg barclays US 5-10. התעודה גובה דמי ניהול שנתיים של 0.13% בלבד. דוגמה אחרת היא תעודה iShares (סימול: LQD) שעוקבת אחר מדד IBOXX 30. התעודה גובה דמי ניהול שנתיים של 0.15%. כדי למצוא תעודות נוספות שעוקבות אחר מדדים נוספים, אפשר להיעזר בחיפוש באינטרנט או באתר etfdb.com.


מי שלא מעוניין להרחיק יכול להיחשף למדדי אג"ח בחו"ל גם באמצעות תעודות סל ישראליות. בית ההשקעות פסגות, שהוא הגוף הפעיל ביותר בתחום, מציע עשר תעודות שעוקבות אחר מדדי אג"ח בחו"ל, רובם של בלומברג־ברקליס. שש מתוך עשר תעודות הן מנוטרלות מטבע, כדי להבטיח שההשקעה תישמר כסולידית (כלומר, ללא חשיפה לשוק המט"ח, שהוא תנודתי ולא צפוי). התעודות גובות דמי ניהול נמוכים של 0.1%–0.45%. גם המתחרה תכלית מציעה תעודת סל שעוקבת אחר מדד IBOXX 30 בדמי ניהול של 0.6% (ללא הגנת מטבע); ואילו קסם מציעה שלוש תעודות מנוטרלות מטבע שעוקבות אחר מדדי IBOXX בדמי ניהול של 0.25%–0.6%.


אך אליה וקוץ בה: מי שבוחר להשקיע במדדי אג"ח בארה"ב, בדרך כלל מעדיף לנטרל את סיכון המטבע (מסיבה זו, מרבית חברות תעודות הסל מציעות גידור). אלא שנטרול המטבע מוסיף עלויות סמויות על המשקיע — תוספת של 0.5%–0.7% לדמי הניהול הרגילים. המשמעות היא שדמי הניהול ועלויות הגידור מקזזות חלק לא קטן מפערי התשואות הקיימים בין אג"ח בישראל לאג"ח בחו"ל. כלומר, במקום שהמשקיע ייהנה מפערי תשואה של 1.5%–2%, בפועל פערי התשואה יורדים קרוב ל–0.5%–1% (תלוי בדמי הניהול).


בשורה התחתונה, הסטה של 15%–20% מהנכסים בתיק למדדי האג"ח בארה"ב יכולה להיות אמצעי ראוי לטיוב ולמקסום התשואה בתיק ההשקעות, ללא שינוי מרכיב הסיכון. מנגד, יש להיות ערים לעלויות ההשקעה, כולל המרכיב הסמוי, ולשקלל אותן ביחס לפערי התשואה.



קובץ מצורף 10146

themarker