סטפק: איך לא ללכת לאיבוד בעולם קרנות הנאמנות

למה התחרות בין מנהלי קרנות הנאמנות כה חריפה? האם יש יתרון לקרנות קטנות, ומדוע דמי הניהול עלו לפני כחודש בהרבה קרנות? ■ התשובות לפניכם

תעשיית קרנות הנאמנות היא ססגונית, מגוונת ומרתקת. הפעם אחלוק אתכם תובנות שהן פרי ניסיון של עשרות שנים.


- בין מנהלי קרנות הנאמנות יש תחרות עזה, הרבה יותר מאשר בין מנהלי קופות גמל, מדוע?


משום שקרנות נאמנות הן מכשיר השקעה לטווח קצר-בינוני, שמשווק בעיקר באמצעות יועצי ההשקעות בבנקים ובפרסום קרנות נאמנות ספציפיות, בעוד שאין זה מקרה שלא רואים כמעט פרסום לקופות גמל ספציפיות, שכן זו תעשייה עם יותר אפיוני מותג שמיועדת לטווח ארוך.

התזזיתיות של הלקוח בתעשיית קרנות הנאמנות הרבה יותר גדולה מבחינת השינויים שהוא עושה בתיק ההשקעות הפיננסי, בעוד שבהשקעה לטווח ארוך אין צורך בשינויים תכופים, לא במסלול ההשקעה ולא בזהות הגוף המנהל. עם זאת, לאחרונה מסתמן שהציבור, על אף שהוא חוסך לטווח ארוך, משנה, ומשנה יותר מדי את דפוסי ההשקעה שלו ואת זהות הגוף המנהל שלו בריצה אחר אופנות מזדמנות וכוכבים זמניים.


מבוא לנטילת סיכון


- האם התחרות העזה בין מנהלי הקרנות על כספו של הציבור, לא מביאה ללקיחת סיכונים גדולים מדי?


לגבי חלקם התשובה עשויה, לדעתי, להיות חיובית, בעיקר לגבי גופים קטנים שסיכויים לבלוט ולצמוח תלוי בהצלחות, ולפעמים הצלחות יוצאות דופן. לעתים, השגת תשואה יוצאת דופן כרוכה גם בסיכון יוצא דופן. עם זאת, רוב הרכישות של יחידות בקרנות הנאמנות נעשות באמצעות יועץ ההשקעות בבנק, וזה ניזון ממערכת הדירוג של הקרנות. כל אחת ממערכות הדירוג הבנקאיות נותנת משקל לתשואה, אך גם לרמת הסיכון שבה פועלת הקרן, מה שמגביל במידה מסוימת את היכולת של מנהל קרנות מסוים ליטול סיכונים גדולים יותר ממתחריו באותה זירת השקעה.


ובכל זאת, אזהרה: ייתכן שהסיכונים בתקופות מדידה קצרות, אפילו שנה, לא יתממשו ובמקרה כזה, רמת הסיכון של הקרן לא תיחשף על-ידי היועץ או מערכת הדירוג. להיפך, קרן כזו תבלוט, תדורג גבוה ותגייס הרבה כסף. דוגמאות לא חסרות. רק בטווחי מדידה ארוכים ניתן להעריך טוב את רמת הסיכון בה הקרן פועלת.


תעשיית קרנות הנאמנות האקטיביות מצויה לא רק בתחרות פנימית בין החברות השונות, אלא גם מול תחרות חיצונית מצד תעודות סל וקרנות נאמנות מחקות, שמייצגות את סגנון הניהול הפאסיבי.


- עד כמה מנהלי הקרנות האקטיביות דואגים להיות קרובים לבנצ'מרק?


התשובה תלויה, כמובן, בגוף המנהל ובמנהל ההשקעות הספציפי, אבל כדאי לזכור שמנהל קרן נאמנות רואה לפניו שני בנצ'מרקים. האחד הוא מדד השוק. כל קרן נאמנות קובעת לעצמה מדד ייחוס שלפיו היא תישפט, והוא מתפרסם בתשקיף. למשל, קרן שמתמחה במניות ת"א 100, תקבע אותו כבנצ'מרק שלה ומנהל הקרן ישתדל לרוב לא להתרחק יותר מדי מהמדד, אבל הוא גם לא ייצמד אליו יותר מדי, כי אז אין לו סיכוי "להכות" אותו. בשנה כמו 2014 מנהלי הקרנות המנייתיות - ת"א 25 ות"א 100 - פיגרו בביצועיהם לעומת הבנצ'מרק בגלל העלייה המטאורית של מניות הפארמה. ואילו ב-2016, כשמניות הפארמה צנחו, התמונה הייתה הפוכה.


זה נכון גם לגבי קרנות שמתמחות באג"ח ממשלתיות. מדד אג"ח ממשלתי כיום הוא מדד עם מח"מ של 6 שנים, והוא מורכב מ-32% אג"ח צמודות מדד, 9% גילונים וכ-59% שחרים אג"ח שקליות שאינן צמודות.


מנהל קרן צריך לבחור את המח"מ ואת התמהיל שנראה לו, וכמובן, יכול לשנות אותו באופן דינמי. החלטה, נכונה או לא נכונה, יכולה ליצור הפרש גדול בינו לבין מדד הייחוס שלו, לטוב ולרע.


עם זאת, צריך לזכור שמנהל הקרן רואה לפניו בנצ'מרק נוסף והוא זה של המתחרים שלו. אם הוא לא רוצה לקחת סיכון גדול מדי שהוא יפגר אחריהם, הוא יושפע גם מאופן התנהלותם שחשוף לפניו, הואיל והוא יכול לעקוב אחרי התשואות היומיות של הקרנות המתחרות ולהסיק מכאן על הרכביהן.


- האם יש יתרון לקרנות קטנות עם נפח נכסים קטן על-פני קרנות עם נפח נכסים גדול?


זו אכן המחשבה האינטואיטיבית, אבל המחקרים שנעשו בעולם, לא מצביעים שזהו המצב. בסופו של דבר, מה שקובע זה איכות הניהול, ואם מדובר בגוף קטן שמנהל קרן קטנה, צריך לזכור שאיכות מחלקת המחקר שלו והאפשרות שלו לבדוק ולכסות, למשל, מגוון רחב של מניות, היא מוגבלת ועלולה לפגוע בתוצאות של הקרן.


- עד כמה דמי הניהול משמעותיים בהחלטה איזו קרן נאמנות לרכוש?


הם משמעותיים, אבל לא במידה שהציבור מייחס להם. הם משמעותיים מכיוון שבסביבת ריבית אפס, לכל שבריר אחוז יש משמעות. בקרנות אג"ח יש להם יותר משמעות מאשר בקרנות מנייתיות, כי הפערים בתשואות קטנים יותר בקרנות אג"ח מאשר בקרנות מנייתיות. אבל, שימת דגש מוגזם על מחיר עלולה להאפיל, שלא בצדק, על איכות הניהול, ולפגוע במשקיע. יש לזכור שמערכות הדירוג הבנקאיות שממליצות על קרנות נאמנות, מביאות בחשבון את דמי הניהול, שכן הן בוחנות את תוצאות הקרנות נטו, דהיינו - אחרי דמי ניהול, וכך גם מתפרסמות התשואות היומיות של הקרנות.

תחרות עולה, דמי הניהול יורדים


- קראתי לאחרונה שהרבה קרנות נאמנות העלו לפני כחודש את דמי הניהול שלהן? מדוע?


לפי קביעת רשות ניירות ערך, ובהסכמה וולונטרית של מנהלי הקרנות, הם התחייבו שלא יעלו את דמי הניהול במהלך השנה, אלא פעם אחת בשנה במועד קבוע של ה-1 בינואר, וזהו המועד שאליו מתנקזות כל ההעלאות. הרבה אינם יודעים זאת, אבל מתוך דמי הניהול שמנהל הקרנות גובה, הוא מעביר חלק ניכר לבנק המפיץ, כלומר לבנק שדרכו רכשת את הקרן. ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך השיעור שמשולם לבנק מתוך דמי הניהול גבוה יותר.


- ישנה טענה שקרנות הנאמנות בישראל גובות יותר מדי דמי ניהול וזהו עסק יקר ללקוח. האמנם?


נכון שבסביבת ריבית כל כך נמוכה, לכל פרומיל דמי ניהול יש משמעות, אבל תעשיית הקרנות התאימה את עצמה לסביבת הריבית הפוחתת ודמי הניהול הממוצעים בתעשייה ירדו ב-8 השנים האחרונות בכ-50%, בממוצע כמובן. מה שהשפיע מאוד על מגמה זו, מעבר לסביבת הריבית, הוא התחרות החריפה בין מנהלי הקרנות והחשיבות הגוברת שמייחס הציבור לסוגיית דמי הניהול.


עם זאת, חשוב לדעת שבהשוואה בינלאומית, רוב הקרנות בארץ גובות פחות דמי ניהול כשמדובר בקרנות שמתמחות באג"ח ו/או קרנות עם רכיב גבוה של אג"ח. לגבי קרנות מנייתיות, דמי הניהול בישראל לרוב עדיין גבוהים יותר מבעולם, בגלל החיסרון לקוטן, למרות שהם בתהליך של ירידה, שאני מעריך שיימשך.


בהקשר לדמי הניהול, כדאי לזכור שמכיוון שהקרנות משלמות עמלה לבנק על הפצת הקרן, הן מוגבלות ביכולתן להפחית את דמי הניהול, ועוד שברוב הקרנות מנהל הקרן נושא בעלויות הרכישה והמכירה של ניירות ערך על-ידי הקרן והלקוח פטור מהן, בזמן שאם הלקוח היה קונה אותם ישירות, הוא היה משלם כמובן עמלות קנייה ומכירה.


איך אני מוצא את הידיים והרגליים בין כ-1,400 קרנות ומנהלים שונים, כשאני רוצה לרכוש יחידות בקרן נאמנות, ועוד כשלכל קרן מוצמדים סימנים-אותיות, מספרים וסימני קריאה שאני לא מבין את משמעותם?


המספרים מ-1-6 מציינים את אחוז החשיפה המנייתי המירבי שמותר לקרן. 1-10%, 2-30%, 3-50%, 4-120%, 5-200% ו-6-יותר מ-200%. באופן דומה, האותיות מציינות את שיעור החשיפה המט"חי המירבי: מ-A - 10% ועד F - יותר מ-200%.


סימן הקריאה מוצמד רק לחלק מהקרנות, לאותן קרנות שהמנהל שלהן החליט שיהיה מותר להן לקנות ללא מגבלה אג"ח שאינה בדירוג השקעה (מתחת ל-BBB מינוס), כלומר, באג"ח שהיא בדרך כלל (אם כי לא בהכרח) יותר מסוכנת מאג"ח שכן מדורגת. שיעור ההשקעה בסך האג"ח האלה יכול לעלות על שיעור החשיפה המירבי במניות המותר להן. לעומת זאת, קרן שאין בשמה סימן קריאה, יכולה להשקיע באג"ח שאינה בדירוג השקעה, אבל לא יותר מהחשיפה המקסימלית למניות הנגזרת מפרופיל החשיפה.


ולבסוף, אשר לבחירת הקרן הספציפית - זו צריכה להיות תוצאה משולבת של ההחלטה באיזה אפיק השקעה אתה רוצה להשקיע ומיהי הקרן המומלצת על-ידי מערכת הדירוג של הבנק שלך.

גלובס