טכנולוגיית הביטקוין הפכה לפצצה המתקתקת של הבנקים
בשקט בשקט עמלים הבנקים המרכזיים בעולם על מטבע וירטואלי חדש בסגנון הביטקוין, שעל פי מספר הערכות ייתר את הצורך בקיומם של הבנקים המסחריים.
העלייה הדרמטית בערכו של הביטקוין בשנה האחרונה מעלה שוב את השאלה – האם המטבע הוירטואלי בדרך להביא למהפכה מוניטרית בעולם? כדי לענות על השאלה הזו חייבים להפריד בין שני מאפיינים מרכזיים של הביטקוין: התכונות המוניטריות שלו והפלטפורמה באמצעותה הוא מנוהל. התכונות המוניטריות של הביטקוין – קצב הנפקת המטבע והכללים שחלים עליו – הם מה שהופכים את הביטקוין לביטקוין. הבלוקצ’יין, הפלטפורמה הטכנולוגית באמצעותה ניתן לבצע פעולות בביטקוינים (הפקדה, משיכה וכו’), הם מה שהופכים אותו למטבע וירטואלי ויותר מכך ללא פחות ממהפכה מוניטרית.
בעוד מטבע הביטקוין עצמו לא באמת מעניין את הבנקים המרכזיים ולא מאיים על המטבעות הלאומיים, הבלוקצ’יין הוא סיפור אחר לגמרי. באופן מעניין, התכונות שהופכות את הביטקוין לאטרקטיבי כל כך עבור משקיעים בסיכון גבוה, הן בדיוק אלה שגורמות לו להיות לא רלוונטי עבור עולם הסחר האמיתי. הביטקוין הוא מטבע שלא ניתן לפיקוח וכמות המטבעות מסוגו מוגבלת ללא תלות בביקוש אליהם, מה שהופך אותו למטבע לא יציב בעל תנודתיות חריפה. אף מדינה או כלכלה לא תרצה לאמץ מטבע שעולה ויורד כמו רכבת הרים בתור המטבע הראשי שלה, ולטלטל את כלכלתה כל שני וחמישי.
אבל בעוד מטבע הביטקוין עצמו לא מעניין את הבנקים המרכזיים, הבלוקצ’יין – הפלטפורמה הטכנולוגית עליה פועל הביטקוין – דווקא מעניינת אותם מאוד. פלטפורמה כזו מייתרת במידה רבה את הבנקים בני זמננו משום שבאמצעותה אזרחים לא יהיו מחויבים להחזיק כסף בפקדונות הבנקים ולא יהיו עוד לקוחות שבויים שלהם. הבלוקצ’יין מאפשר לכל אחד להחזיק את המטבעות שלו בחשבון מיוחד שמותקן אצלו על המחשב, או כאפליקציה בטלפון החכם – הרחק מחוץ למערכת הבנקאית. על-ידי הבלוקצ’יין ניתן לבצע העברות כספים בצורה מאובטחת, יעילה ובעלויות תפעול מינימליות, ללא צורך בגוף מתווך – כלומר, ללא צורך בבנק.
אם כך – למה שבנק מרכזי ירצה מערכת כזו? מה המוטיבציה שלו לייצר מטבע שייתר את הבנקים להם הוא כל כך דואג?
התשובה נעוצה במהות האמיתית של הבנקים בני זמננו. בניגוד לכתוב בספרי הלימוד בכלכלה, הבנק המרכזי האנגלי חשף בשנת 2014 כי בנקים פרטיים אינם משמשים כיום כמתווכים פיננסים. הם אינם מלווים כסף הנלקח מפקדונות של לקוחותיהם אלא מייצרים כסף בפועל בעת שהם נותנים אשראי ללקוחות. במילים פשוטות – המספר שהבנק כותב ללווים בצד הזכות בחשבון עם מתן האשראי, הוא כסף חדש שהזין באותו רגע לחשבון הלווה.
היכולת לייצר את רוב הכסף במשק בצורת אשראי נותנת לבנקים כוח עצום. חוקרי קרן המטבע מצאו בסימולציה שבצעו ב-2012 כי היכולת הזו היא שאחראית לחוסר היציבות הגדול שפוקד את כלכלות העולם מזה עשורים. חוקרי הקרן טענו עוד כי אילו כוח זה של ייצור הכסף היה עובר מהבנקים הפרטיים לידי הבנק המרכזי, המשק היה יציב יותר והצמיחה היתה גבוהה יותר באופן דרמטי לעומת המציאות הכלכלית כיום.
לכן ישנם בנקים מרכזיים המעוניינים ליצור מטבע מהפכני משלהם שיתחרה באשראי הבנקאי – וכאן נכנס לתמונה הבלוקצ’יין. אחד מהמטבעות הפוטנציאלים האלה הוא הסיביקוין, שממש בימים אלה חוקרים בבנק המרכזי באנגליה עמלים על יצירתו. אחד מראשי הפרויקט הוא מייקל קומהוף, מי שביצע את הסימולציה המדוברת בשנת 2012 בקרן המטבע. הסיביקוין, כמו הביטקוין, מיועד גם הוא לעבוד על פלטפורמת הבלוקצ’יין, אלא שהפלטפורמה היא המכנה המשותף היחיד בין שני המטבעות. בניגוד לביטקוין, שמשמש כמטבע מבוזר ללא שליטה מרכזית, הסיביקוין ייוצר, ינוהל ויפוקח על ידי הבנק המרכזי – שגם יחליט כמה סיביקוין ייוצר.
אם בנק מרכזי ייצר מטבע וירטואלי כמו הסיביקוין, יווצרו שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשנייה כאשר כל אחת תייצר כסף משלה. מצד אחד יהיו אלה הבנקים המסחריים שייצרו כסף בצורת אשראי (כפי שקורה היום) ומצד שני הבנק המרכזי שייצר את הסיביקוין. המטבע הוירטואלי יפעל בפיקוח הבנק המרכזי ויהנה מאותן הזכויות וההכרה להן זוכה הכסף שמיוצר מאשראי בנקאי כיום.
עד כמה מטבע כזה ישפיע על עתיד המערכת הבנקאית? מסתבר שעל פי הבנק המרכזי האנגלי התשובה היא – באופן דרמטי. כך כותבת מרלין טול, חברה בוועדה המוניטרית בבנק האנגלי:
… אם אגזור את המסקנה הקיצונית ביותר, להנפקת סיביקוין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת עבור הבנקאות המסחרית – מהפרדת התשלומים מפקדונות הבנקים הפרטיים ואפילו עד סיום היכולת של הבנקים כדי ליצור כסף. על ידי הגדרת הארכיטקטורה של מערכת התשלום, המטבע [סיביקוין] יכול לאתגר את מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית ולעצב מחדש את ניהול המדיניות מוניטרית.
פלטפורמת הסיביקוין תאפשר לבנק המרכזי לייצר כסף ולהעבירו ישירות לציבור ללא תיווך בנקאי. המערכת תייתר בסופו של דבר את הכסף שמייצר הבנק הפרטי כאשראי ובכך תשלול מהבנקים את כוחם הגדול. במצב כזה תפקידם של הבנקים יחזור להיות זה שמוגדר בספרי הלימוד – הם ישמשו כמתווכים בין מפקידים ללווים – די דומה לפעילות שמנהלות קרנות ההשקעה בנות זמננו.
נייר עבודה מיוחד שפירסם הבנק המרכזי באנגליה ביולי 2016 קובע כי מערכת הסיביקוין תייצב את המערכת הפיננסית, תקטין משמעותית את עלות הפעילויות הפיננסיות ותגדיל את התוצר הלאומי באחוזים ניכרים. והבנק המרכזי באנגליה הוא לא היחיד שבוחן את השימוש במטבע וירטואלי. לאחרונה הודיעו הבנקים המרכזיים בשוודיה ובסין כי יבחנו יצירת מטבעות דומים גם אצלם.
ומה יהיה גורלו של הביטקוין עצמו תחת העולם המוניטרי החדש? הוא כנראה ימשיך לשמש כ”זהב וירטואלי” שמושך משקיעים, או משתמשים שרוצים לבצע העברות אנונימיות של כסף מחשבון אחד לשני, אבל לא יותר מכך. לעומת זאת, טכנולוגיית הבלוקצ’יין מסתמנת כמי שמאיימת לעשות לבנקים את מה שעשה האינטרנט לתעשיית המוזיקה.
הכלכלה האמיתית
