האם הנשים הן הפתרון לכאוס הכלכלי שגרמו הגברים?

“האם העולם היה בכאוס הפיננסי אם ליהמן ברדרס היו ליהמן סיסטרס ?” זו השאלה שעלתה בועידת דאבוס, ושהציתה דיון עם עובדות מפתיעות על כלכלה והביולוגיה של לקיחת סיכונים.


קובץ מצורף 9928


היה זה מנחה פאנל בועידת הפורום העולמי הכלכלי בדאבוס ב2009 שהעלה את השאלה – “האם העולם היה בכאוס הפיננסי שהוא נמצא בו, אם ליהמן ברדרס (Lehman Brothers) היו ליהמן סיסטרס (Lehman Sisters) ? ” השאלה בהחלט פגעה בעצב החשוף של כמה מהמשתתפים הגברים בוועידה.
מספרן של נשים בתעשייה הפיננסית העולמית הוא נמוך באופן קיצוני. רק כ-2% מנכסי קרנות נאמנות מנוהלות ע”י נשים. אין אף לא מומחית השקעות אחת בכירה ב-70% מקרנות הון הסיכון המובילות בעולם. יש אישה אחת על כל 80 גברים בקרנות הון גידור. בחברות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם יש שישה גברים ששמם ג’ון, ג’יימס, וויליאם או רוברט ואף לא אישה מובילה אחת.
בעידן שאחרי הקריסה, הכאוס, וגלי הלם של המשבר הכלכלי האחרון, מתחילים יותר ויותר להבין שהעדר נשים במוקדי הכוח הכלכלי הופך את כולנו לעניים יותר. מחקרים חדשים, שצצים כפטריות אחרי הגשם, מראים שלהעדר נשים בוול סטריט יש השפעה שלילית על החזר השקעות, על גיוון ותנודתיות, על הצמיחה הכלכלית ועל יצירת מקומות עבודה.
בדאבוס הגיעו להסכמה שאם נשים היו מנהלות את וול סטריט, הן היו מצילות את העולם מתרבות ההימורים ההרסנית שהשתלטה על חדרי המסחר: “נשים יותר זהירות, הן לא היו לוקחות את הסיכונים האדירים שהביאו את המערכת לקריסה”, אמר מוחמד יונס, חלוץ שיטת המיקרו-מימון מבנגלדש. שרת המסחר של אינדונזיה אמרה שראיות אמפיריות בארצה מראות שנשים הן “יותר זהירות ופחות מושחתות”. חברת ועדת התחרות האירופאית אמרה שהיא בטוחה שההורמון טסטוסטרון הוא אחד הסיבות בגללן המערכת הכלכלית הובאה על ברכיה. “באופן כללי, נשים הם קצת פחות מונעות-אגו וקצת יותר אחראיות מגברים” אמרה.

*טסטוסטרון והביולוגיה של לקיחת סיכונים*

האם נשים באמת מונעות פחות מאגו ולוקחות פחות סיכונים? מבט חטוף אל עולם הטבע השופע סביבנו אכן מגלה לנו דפוסי התנהגות שונים אצל נקבות לעומת זכרים.
שורשיו של השוני הזה טמונים בהורמוני המין ששוטפים את גופנו. כולנו מתחילים כנקבות. רק בשבוע השמיני להריון, בעודנו צפים כשעועית ברחם, גן מסוים שנמצא על כרומוזום Y בלבד, מפעיל את תוכנת הרבייה הזכרית שתוביל ליצירת אשכים שייצרו טסטוסטרון – ההורמון הסטרואידי שמעצב את מבנה הגוף, משפיע על המוח ומשפיע השפעה רבה על ההתנהגות. גם הנקבות מייצרות טסטוסטרון בתוך השחלות אך הן מייצרות פי 15 פחות מהאשכים. עם הגיענו לגיל ההתבגרות גופנו מוצף בהורמון הזה וזה ימשיך עד גיל העמידה לערך.
ההורמון המרתק הזה מפתח את מסת השריר, מצמיח לנו שיער בכל הגוף, מעבה את מיתרי הקול ויוצר את הדחף המיני. הוא דוחף אותנו למעלה, גבוה לאקסטרים. הוא מעודד אותנו לשאוף לעלות בסולם המעמדות החברתי או לפחות לשמר את מעמדנו לכן הוא מכונה גם ‘הורמון המעמד החברתי’, ‘הורמון הכבוד והאגו’ או ‘הורמון ההיררכיה’. הוא מעודד אותנו לקחת סיכונים כדי לצבור מעמד, הוא מייצר בטחון עצמי מופרז, חוסר פחד ומעורר בנו אגרסיביות ותוקפנות במקרה הצורך. זה נכון לכל עולם החי מהזבוב ועד האדם.
מכיוון שזכרים מייצרים יותר מההורמון, לרוב יהיו אלה הזכרים בטבע שיתעסקו יותר בתחרות, מאבקים ויצירת היררכיה. בנוסף הם יהיו גדולים יותר פיזית, אלימים יותר, ולוקחים סיכונים גבוהים.
גם בבני אדם המצב דומה. 95% ממעשי האלימות בעולם נעשים ע”י גברים. המגרש הפוליטי, שעניינו יצירת היררכיה הוא ברובו גברי, וענפי ספורט האקסטרים לסוגיהם ואוהדיהם רוויים בטסטוסטרון.

*כיצד טסטוסטרון משפיע על הכלכלה ?*

חוקרים בקיימברידג’ מדדו רמות הורמונים שונים בדמם של 17 ברוקרים בבורסה של לונדון במשך שמונה ימים ומצאו שהברוקרים עם הרמות הגבוהות ביותר של טסטוסטרון ברוק של הבוקר גרפו את הרווחים הגבוהים ביותר. כשברוקר ניצח שישה ימים ברציפות והכפיל את הרווח היומי, רמת הטסטוסטרון שלו עלתה ב-74%. זה נקרא ‘אפקט המנצחים’ – עם כל ניצחון רמת הטסטוסטרון בגוף עולה ואיתה עולה רמת לקיחת הסיכונים, אצל מי שהפסיד רמת הטסטוסטרון יורד.
הסוחרים המהמרים בונים בעצם את ‘אפקט המנצחים’: עם כל הימור מנצח רמת הטסטוסטרון בגופם עולה, הם חווים תחושת אופוריה ומחווטים לקחת סיכונים גבוהים יותר ויותר. כך הם מאמנים את גופן לייצר בועות פיננסיות.
הברוקר של גולדמן סאקס שהפך לנוירוביולוג, ג’ון קואטס, כתב על כך רבות בספרו “השעה בין כלב וזאב: על לקיחת סיכונים, תחושת בטן והביולוגיה של התנפחות והתפוצצות בועות”. קואטס התחיל לחקור את הנושא אחרי שראה את עצמו ואת חבריו בזמן בועת הדוט.קום ב-2001. הוא חווה כיצד הם הופכים בצעדים קטנים מבחורים זהירים ופיקחים בדרך כלל למלאי אופוריה, הוזים, בטוחים בעצמם ובסיכונים שהם לוקחים ומהמרים יותר ויותר בגדול.
אבל אחרי האופוריה ולקיחת הסיכונים הגבוהה, מגיעים ההפסדים ואיתם מגיעה הנפילה. ההפסדים מעלים רמת החרדה, ‘הורמון הסטרס’ -קורטיזול מופרש במרץ מיותרת הכליה. תחת השפעת קורטיזול יכולת השיפוט שלנו מתערפלת וממוסכת ואנחנו רואים סכנה בכל מקום. האדם משתתק מפחד ומפסיק לפעול ברציונליות – המוח הרגשי משתלט על קבלת ההחלטות. לדעת ג’ון קואטס ההורמונים האלו, טסטוסטרון וקורטיזול הם האחראים במידה רבה לאי יציבות השווקים הפיננסיים.

*הביוכימיה הנשית*

טסטוסטרון פועל על מוחן של נקבות בדיוק באותה מידה כפי שהוא פועל על מוחם של זכרים רק במינון נמוך יותר, מה שגורם להן לקחת פחות סיכונים, ולייצר היררכיה יותר מתונה.
ישנו בסיס עובדתי לכך שנשים לוקחות פחות סיכונים. כמעט כל ההלוואות הקטנות (‘מיקרו-מימון’) שניתנות כיום במדינות מתפתחות ניתנות לנשים. ה’מיקרו-מימון’ התחיל בבנגלדש ב-1983 והתפשט בכל העולם המתפתח מאז. במסגרת הפרויקט בנקים נותנים הלוואות קטנות לנשים על מנת להתחיל עסקים קטנים. בעבר ההלוואות ניתנו לגברים והם נטו לקחת את הכסף לשתייה ולהימורים. לעומת זאת הנשים הוכיחו את עצמן ראויות לאמון והשתמשו בכסף לעסקים ולטובת המשפחה. כיום, רוב המלווים הגדולים בעולם השלישי מלווים רק לנשים.
מחקר על התנהגות של 35,000 משקי בית בארה”ב מצא שנשים ביצעו פחות העברות כספים ושילמו פחות עמלות. מחקר שבדק 649 מנהלי קרנות בארה”ב, גרמניה, איטליה ותאילנד מצא שמנהלות נשים לקחו פחות סיכונים ונמנעו מתחרויות בסגנון ‘הרוג או תיהרג’ או משחקי סכום אפס.
מחקר על מנהלי קרנות בעולם ששליש מהם היו נשים, מצא שהנשים שיתפו יותר פעולה וכיוונו ל’משחק הוגן’. המחקר מצא גם שהנשים המנהלות דורגו גבוה מגברים ב-12 מתוך 16 יכולות מנהיגות, כולל ‘הצגת יושר גבוה וכנות’, ‘טיפוח אחרים’ ו’בנית מערכות יחסים’.
איסלנד היא דוגמה שניתנת הרבה על שיעור בסיכון ועל כוחן של נשים לרסן אותו. כלכלת איסלנד התמוטטה במשבר הכלכלי האחרון. כמו ארה”ב גם איסלנד השקיעה בחובות רעילים ומינפה ביתר נכסים בריאים. שתי נשים איסלנדיות שנרתעו מלקיחת הסיכונים של חבריהם הבנקאים הקימו חברת השקעות והכניסו ערכים “נשיים” לסקטור הפיננסי. הן נמנעו מלהשקיע בחובות בעייתיים והיו החברה היחידה שיצאה מהמשבר ללא פגע. המשבר באיסלנד הוביל לגל של בחירת נשים לתפקידי מפתח כולל ראשת ממשלה יוהנה סיגורדרדוטיר. לאחרונה איסלנד היתה המדינה היחידה ששלחה לכלא מבודד את ראשי הבנקים והחברות שהובילו למשבר והקריסה ובכתב האישום הופנתה אצבע מאשימה לטסטוסטרון והשפעותיו.
בנוסף לקבלת החלטות שקולה יותר, עצם נוכחותן של נשים בחברת גברים משנה את רמות הפרשת ההורמונים ובעקבותם את אופן ההתנהגות של הגברים. בנוכחות נשים וילדים רמת הטסטסוטרון של הגבר יורדת. האפקט הזה מתווך ע”י פרומונים, נגזרות נדיפות של הורמוני המין, שנמצאים בזיעה, בדמעות וברוק וגורמים להשפעה הדדית. מחקר אחר מצא עוד שנשים מגיבות לרמות גבוהות של קורטיזול (‘הורמון הסטרס’) שמפרישים גברים שנמצאים במצוקה, ע”י הפרשה מוגברת של ‘הורמון האהבה’ – אוקסיטוצין.
אוקסיטוצין מופרש יותר אצל נקבות מזכרים ומעודד רגשות של טיפוח הדדי ורגיעה, רצון לשתף פעולה וציפייה שאחרים ישתפו פעולה. במילים אחרות, אוקסיטוצין הוא התרופה לקורטיזול, ‘הורמון הסטרס’ והשפעותיו. כלומר נשים על רצפת המסחר יכולות ממש באופן ביוכימי למנוע בועות פיננסיות מעבר לקבלת החלטות שקולה יותר ולקיחת סיכונים פחותה יותר.

*נשים מהסנאט וגברים מוול סטריט*

מה שקורה היום בארה”ב הוא מאוד מעניין. הכעס על ההתנהלות של וול סטריט שהובילה למשבר ופיזור חבילות החילוץ שהלכו לכיסיהם של ראשי התעשייה הפיננסית מכספי משלם המיסים, הביאה לגל של בחירת נשים רגולטוריות לעמדות כוח פוליטיות משם הן בוחנות לעומק מה השתנה מאז בוול סטריט ונוזפות באליטת המגזר הבנקאי והפיננסי. התמונה שמצטיירת היא ממש קלישאה: הגברים מתנהגים בצורה חסרת אחריות, אנוכיות ומסוכנת והנשים האחראיות נוזפות בהם ושומרות על הבית.הסנטורית המרשימה, פרופ’ אליזבת וורן (בתמונה הראשית), מונתה לעמוד בראש וועדה שבודקת כיצד משרד האוצר האמריקאי חילק את כספי החילוץ. הסנטורית בלאנש לינקולן מוועדת הבנקים מונתה לבדוק את מהות הרפורמה במוצרי הנגזרות הפיננסיים שכיכבו במשבר. פרופ’ שילה באייר, יו”ר סוכנות הפיקוח על ביטוח פקדונות בארה”ב (FDIC), דרשה להעמיד תנאים קשוחים יותר לCityBank, שלא עשה, לטענתה, מספיק כדי לתקן את התנהלותו הבעייתית. היא רצתה שהמנכ”ל וכמה מבכיריו שהימרו בכספי הבנק בצורה לא אחראית ילכו הביתה כדי שהשווקים ישתכנעו שאין דבר כזה “יותר מדי גדול מכדי ליפול”, אחרת המוסדות הפיננסיים לעולם לא יפסיקו לקחת סיכונים משוגעים ולהביא להרס רב.

יותר נשים במוקדי הכוח הכלכלי, יותר נשים בבתי המחוקקים אכן יובילו לחברה מאוזנת יותר, שקולה יותר, מגוונת יותר בדרכי הפעולה ובפתרון הבעיות שלה. מדינות שיש בהן יותר שוויון מגדרי בכלכלה ובפוליטיקה מפותחות יותר ומתקדמות הרבה יותר, בכל מדד, ממדינות בהם הוא שוויון כזה אינו קיים.
בעולם של היום, חברות החפצות בחיים ובשגשוג, צריכות לפעול ברצינות ובנחישות להסרת כל המחסומים הכלכליים, החברתיים, המשפחתיים והתרבותיים שמונעים עדיין מנשים רבות מאוד להשתלב בעמדות מפתח בחברה.

מאת הכלכלה האמיתית