אג"ח קטסטרופה - שלא תדעו מה זה

המדינה נדרשת לצבור עודפים פיננסיים ליום שבו יהיה אסון גדול, עם נזק נזק של 50-20 מיליארד דולר ■ בין האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה מתגלעים חילוקי דעות מקצועיים בנוגע למידת ההיערכות הפיננסית הנדרשת לקראת אירוע כזה

Cat Bonds - אג"ח קטסטרופה.
בני האדם חיפשו תמיד דרכים למזער סיכונים ולבטח את עצמם מפני אסונות שעלולים להתרגש עליהם. לפעמים השאיפה הזאת מובילה לפתרונות יצירתיים.


בתקופת מסעי הצלב במאה ה–11, למשל, הצליינים היו חשופים לסכנה תמידית של שוד בדרך לארץ הקודש. האבירים הטמפלרים זיהו את ההזדמנות, והציעו להם שירות חדשני — הפקדת הכסף בבנק. הצליינים יכלו לגשת אל אחד ממנזרי הטמפלרים, להפקיד בו את כספם, ולקבל בתמורה מכתב מוצפן. עם הגיעם לארץ הקודש סרו הצליינים לאחד המנזרים המקומיים, הציגו את השטר וקיבלו את המזומנים בחזרה.
מובן ששירות זה לא ניתן בחינם: הטמפלרים גבו עמלה של כ–20% — זו היתה דרכם המהירה להפוך לאחת הקבוצות העשירות והמשפיעות בימי הביניים. הטמפלרים נתנו מענה לצורך של הצליינים לבטח את עצמם מפני הסכנה שבשוד, ולהעביר את הסיכון למישהו אחר. הצליינים היו מוכנים לשלם לא מעט בעבור השירות הזה. הסכנה הגדולה של שוד במהלך המסע נהפכה למכרה זהב בעבור הטמפלרים.

העולם הפיננסי התפתח מאז, ושוקי ההון המודרניים מספקים לצליינים שבינינו ביטוחים שונים. כך למשל, הלהיט בשנים האחרונות הן אג"ח קטסטרופה (Cat Bond).


אג"ח אלה מכסות סיכוני אסונות, כמו רעידת אדמה גדולה. האג"ח, שנחשבות מסוכנות יחסית, נמכרות בתשואה גבוהה מהרגיל, ברמות של 12%–15%, וזהו הפיצוי שהמשקיעים מקבלים בעבור רכישתן. רכיב הסיכון הוא שהאג"ח חדלות לשלם החזר למשקיעים אם אירע האסון (כמו רעידת אדמה). משמע, בשעת רעידת אדמה, הכסף שגייסה המדינה דרך אג"ח הקטסטרופה נהפך מהלוואה למענק.
למעשה, אג"ח הקטסרופה הן אמצעי לרכישת ביטוח מפני רעידת אדמה דרך שוק ההון. המדינה משלמת פרמיה קבועה בדמות התשואה השוטפת של האיגרות, והיא משתמשת בכספי הביטוח (הקרן שגייסה דרך האג"ח) במקרה של אירוע ביטוחי. בכל מקרה אחר, הכסף יוחזר למשקיעים בתום חיי האיגרת.
אג"ח קטסטרופה הן אחד האמצעים להתגונן פיננסית מפני רעידת אדמה — כלומר לצבור מספיק עודפים פיננסיים שהמדינה יכולה להשתמש בהם במקרה של רעידת אדמה חזקה, שעלולה להסב נזק של 20–50 מיליארד דולר. בין האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה מתגלעים חילוקי דעות מקצועיים בנוגע למידת ההיערכות הפיננסית הנדרשת לקראת אירוע כזה.
הדרך המומלצת להשקיע בהן היא באמצעות קרנות שמתמחות באג"ח אלה — וכאלה יש לא מעט.
מדוע כדאי למשקיעים לקנות אג"ח קטסטרופה? קודם כל בגלל הריבית הגבוהה. אג"ח שמשלמות ריבית של 12%–15% הן נכס שמעניין משקיעים חובבי סיכון. ואולם הבעיה העיקרית היא שהמשקיעים אינם יכולים לקבוע מהי ההסתברות להתממשותו של אירוע אסוני. הדרך העיקרית להתמודד עם זה היא פיזור ההשקעה. ניתן להניח שהוריקן בפלורידה והצפת נהרות באירופה הם אירועים שאין קשר ביניהם, ולכן כשקונים כמה אג"ח כאלה יחד, הפיזור מקטין את הסיכון ומשפר את תוחלת התשואה. יתרון נוסף באג"ח קטסטרופה הוא שהן אינן מתואמות כלל עם תנודות השוק. הוריקנים ורעידות אדמה אינם מתרחשים בתיאום עם מגמות כלכליות, לכן המתאם של אג"ח אלה לתנודות השוק שואף לאפס.

TheMarker