הבנק המרכזי של שבדיה מתכנן מהפכה בעולם המטבעות

הבנק המרכזי השבדי היה הראשון להנפיק שטרות נייר באמצע המאה ה-17. כעת שוקלים בבנק להיות הראשונים בעולם שמנפיקים מטבע וירטואלי משלהם שיוזרם למחזור.



קובץ מצורף 9843


הבנק המרכזי השבדי משיק פרויקט חדש הבוחן הנפקת מטבע דיגיטלי שמגובה על ידו ולא על ידי מערכת הבנקאות הפרטית. הבנק מקווה לקבל החלטה כבר בשנים הקרובות אם להתחיל להנפיק את המטבע האלקטרוני שהוא מכנה ‘איקרונה’.
“זה מהפכני כמו שטר הכסף מנייר לפני 300 שנה” – מספרת ססיליה סגינסלי, סגנית הנגיד השבדי, בראיון ל”פייננשל טיימס”. לדבריה זה מעלה שאלות לגבי ההשפעה שזה יצור על המדיניות המוניטרית והיציבות הפיננסית או באיזה אמצעים המטבע ינוהל -האם באמצעות כרטיס נטען, אפליקציה או דרך אחרת?
בחודש יולי פרסם הבנק המרכזי של אנגליה נייר עבודה המתאר את השפעתו האפשרית של מטבע וירטואלי חדש מטעמו על הכלכלה הבריטית. הבנק האנגלי כינה אז את המטבע בשם “סיביקוין”.
כמו האיקורנה, כך גם הסיביקוין מיועד לעבוד על פלטפורמת הבלוקצ’יין, עליה נסחר גם מטבע הביטקוין. בניגוד לביטקוין שמשמש כמטבע מבוזר ללא שליטה מרכזית, הסיביקוין והאיקורנה אמורים להיות תחת פיקוח, ניהול וייצור של הבנק המרכזי. למעשה במצב כזה תיווצרנה שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשניה כאשר כל אחת תייצר כסף משלה. מצד אחד יהיו אלה הבנקים המסחריים שייצרו כסף בצורת אשראי (כפי שקורה היום) ומצד שני הבנק המרכזי שייצר מטבע וירטואלי משלו.
תחת מודל זה אזרחים לא יהיו מחויבים להחזיק כסף בפקדונות הבנקים ולא יהיו עוד לקוחות שבויים שלהם. בעולם כזה כל אחד יוכל להחזיק את המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי בחשבון מיוחד מחוץ למערכת הבנקאית ללא סיכון ובעלויות תפעול מינימליות. המטבע יהיה בפיקוח הבנק המרכזי ויהנה מאותן הזכויות שלו זוכה המטבע הקיים היום.
הבנק המרכזי הבריטי מצא כי מערכת כזו תייצב את המערכת הפיננסית, תקטין משמעותית את עלות הפעילויות הפיננסיות ותגדיל את התוצר הלאומי באחוזים ניכרים. בחוות דעת של מרטין טול, חברה בועדה המוניטרית של הבנק המרכזי באנגליה,כתבה:
“… אם אגזור את המסקנה הקיצונית ביותר, להנפקת סיביקוין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת עבור הבנקאות המסחרית – מהפרדת התשלומים מפקדונות הבנקים הפרטיים ואפילו עד סיום היכולת של הבנקים כדי ליצור כסף. על ידי הגדרת הארכיטקטורה של מערכת התשלום, המטבע [סיביקוין] יכול לאתגר את מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית ולעצב מחדש את ניהול המדיניות מוניטרית.”
פלטפורמת הסיביקוין תאפשר לבנק המרכזי ליצר כסף ולהעבירו ישירות לציבור ללא תיווך בנקאי. המערכת תייתר בעצם את הכסף שמייצר הבנק הפרטי כאשראי ובכך תשלול מהבנקים את כוחם הגדול. במצב כזה תפקידם של הבנקים יחזור להיות כפי שהוא באמת כתוב בספרי הלימוד – הם ישמשו כמתווכים בין מפקידים ללווים – די דומה לפעילות שמנהלים קרנות ההשקעה היום.
בניגוד לבנק האנגלי, לבנק המרכזי השבדי נותרו עדיין שאלות רציניות באוויר כמו איך המטבע הדיגיטלי יעבוד? האם אנשים יוכלו לפתוח חשבון בבנק המרכזי? האם עסקאות תהיינה ניתנות למעקב, שלא כמו עם מזומנים? האם האיקרונה תישא ריבית? וכו
בניגוד לעמדת הבנק המרכזי באנגליה, סיקנסלי מודאגת בכל הקשור ליציבות המערכת הפיננסית בעידן האיקרונה. לדבריה בעיתות משבר אזרחים יוכלו להעביר את כספם מפקדונות הבנקים הישר לפקדונות האלקטרונים שיגובו על ידי הבנק המרכזי, דבר שלדעתה רק עשוי להגדיל את אי היציבות בבנקים.
כך או כך – אם אכן הסיביקוין והאיקרונה יעברו בעתיד מתאוריה לפעילות מעשית, אין ספק שאנחנו צפויים לרעידת אדמה במערכת הפיננסית, שאת גלי ההדף שלה בוודאי ירגיש כל העולם.

הכלכלה האמיתית