שבת פרשת "האזינו"- ערב יום היכפורים

בס"ד
ערב יוה"כ
תשרי תש"ע
אנו צועדים לקראת "גזר הדין" היום הגדול בו יכול האדם להפוך את חייו לטובים יותר, רוחניים יותר וממצים יותר. אני מודה לכל הקוראים הנאמנים והמסייעים לעידוד ערכי היהדות.

על יום הכיפורים מצאנו בספרות חז"ל ברייתא מרתקת:

אמר ר' עקיבא:" אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר "וזרקת עליכם מים טהורים וטהרתם" [יחזקאל לו] . ואומר:"מקוה ישראל ה'" [ירמיה יז], מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל" [משנה יומא, ח-ט]

ברייתא זו, לכאורה נראית לכאורה קלה ופשוטה. אולם, יש לשאול, ר' עקיבא הענק שבענקים- ממה הוא מתפעל בדיוק? יותר נכון, איזה חידוש רצה ר' עקיבא ללמד אותנו שלא ידענו?

למעשה, ההתבוננות עמוקה יותר. ר' עקיבא פתח באקטיביות: "לפני מי אתם מיטהרין" . דהיינו, אתם עושים פעולה. וממשיך בפסיביות:"ומי מטהר אתכם?". אולם הפסוקים המובאים מייד, הם בסדר הפוך. קודם:"וזרקתי עליכם מים טהורים- פסיביות. ואח"כ מקווה ישראל [דהיינו, כאשר טובלים]-אקטיביות. – מדוע שינה ר ' עקיבא את הסדר?

הפסוקים האחרונים מתייחסים לטומאת מת. הדין הוא: הזאה של מים, ואח"כ מקווה.
בטומאת מת נדבק באדם שמן מן המוות. הוא לא חי עוד. אין הוא יכול להיות אקטיבי. יש הכרח להחזיר בו תחילה כוח חיים. ולאחר מכן לדרוש ממנו אקטיביות בתהליך ההיטהרות. המת הוא אבי אבות הטומאה. כל פעילות גופנית שמנותקת משורשה הרוחני, שאין לה ייעוד רוחני או מניע רוחני, טמאה היא.
התקשרות האדם עם מי הגשמים, עם המים הרוחניים מאפשרת לו לחבר מחדש לחיים את אותם מעשים שנותקו מהם, ונעקרו משורשיהם.

לכן רצה ר' עקיבא ללמד כי עיקר ההתעוררות חייבת להיעשות ע"י האדם. לכן פתח ר' עקיבא: "לפני מי אתם מיטהרין". יום הכיפורים הוא הזדמנות מעוררת שניתנת לאדם. ללא תשובה מצד האדם אין יום הכיפורים מכפר.

דרשו ה' בהימצאו-קראוהו בהיותו קרוב- אימתי? בעשרת ימי תשובה.
נוכחותו של ה' מתחילה ממנו, ובה אנו פסיביים. אולם ההתקרבות, היא פעולה אקטיבית אנושית.[מתוף ספרו של הרה"ג יעקב אריאל "מאהלי תורה"]


בפרשת "האזינו" מצאנו את הפסוק הבא:
"צור ילדך תשי, ותשכח אל מחוללך" [דברים לב,יח]. מה פירוש פסוק זה? ועוד המעיין בתורה ימצא את האות יו"ד קטנה. מדוע?

בעל "אור החיים" הקדוש מבאר [על דרך הזוהר ח"ג רז] כי בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם נמלך במלאכים ואמרו לפניו: "מה אנוש כי תזכרנו בן אדם כי תפקדנו" [תהילים ח,ה] ונתעצם ה' נגד המלאכים ובראו והעניש המנגדים. על כן כשישראל עוברים על רצונו של ה' מחלישים [לשון תש כוחו] טעם לידתו של האדם.

בעל "מנחת שי" מסביר כי האות יו"ד קטנה שכביכול התשתם כוחו של יוצר- כאשר למעשה ישראל, עוברים על רצון הקב"ה.

רשי מוסיף:"כשבא הקב"ה להטיב לכם, אתם מכעיסין לפניו ומתישים כוחו מלהיטיב לכם. והרי הקב"ה "מחוללך"- מוציאך מרחם.

שנתבשר בבשורות טובות ונעשה רצונו כרצונו, אכי"ר!

גמר חתימה טובה!

שבת שלום,
אודי כהן
חבר :"תנועת תורה אחרי צבא"
ובית המדרש בחולון
מייל: udi6519@gmail.com