כך הפכה הצמיחה הכלכלית מניחושים למדע

סיימון קונזץ, זוכה פרס נובל, האיש שהמציא את התל"ג


קובץ מצורף 9835

סיימון קוזנץ זכה בפרס נובל ב-1971 על עבודתו פורצת הגבולות, שהפכה את הצמיחה הכלכלית המודרנית מניחושים למדע - ומיסדה את המחקר בתחום.
כשאנחנו מדברים על צמיחה כלכלית, אנחנו שואלים האם מצבה הכלכלי של מדינה השתפר. אבל איך אפשר לדעת זאת? תמיד, ובכל מקום, מצבם של חלק מהאנשים יהיה טוב יותר משל אחרים. ברמה האישית, אם ההכנסה עולה, אבל מחירי הדיור מזנקים, מצב השוכרים לא בדיוק יותר טוב. אבל אולי זה דווקא טוב ברמה הלאומית?



כדי להבין את שורשי הדיון הזה, עלינו לחזור לאמצע המאה הקודמת: בסוף שנות השלושים, רוב הכלכלנים עדיין היו בטראומה מהמיתון הכלכלי הגדול. ניסיון אישי, היגיון ומודלים תיאורטים - הכלים איתם עבדו - הובילו אותם למסקנה שונה מאד מזו של קוזנץ, שהאמין שצמיחה כלכלית חזקה וארוכת טווח היא הכלל. כדי לבסס את התיאורייה שלו נזקק למודל חדש, ובעיקר לנתונים. ולכן יצא למשימה אדירה: סקירה מקיפה ומדויקת של ההיסטוריה.


האתגר הראשון היה לבחור בקרב מי מודדים את הצמיחה: דתות? מעמדות? אולי יזמים כלכליים? קוזנץ בחר להתמקד במדינות - גם כי הן אלו שאגרו נתונים, וגם כי חשד שלשיטה הפוליטית תהיה השפעה חשובה על צמיחה.
האתגר השני היה נתונים. במאמץ אדיר, הוא החל ללקט כמות עצומה של חומרים סטטיסטיים. ואז הוא בחר את המשתנים שייכנסו למודל, שהובילו אותו לייצר את ההערכה המדויקת הראשונה אי פעם של התוצר הלאומי האמריקאי - מה שאנחנו מכירים היום בשם תל״ג. במונחים כלכליים הוא חישב את סך ההכנסות מסחורות ומשירותים פחות העלויות של ייצורם.


עם המדד החדש שלו, הוא חישב תל״ג של 19 מדינות בעשורים הקודמים - כחמישית ממספר המדינות שהיו אז בעולם. ניתוח המידע הוביל לתובנות מרחיקות לכת: הוא גילה לדוגמא, שלצמיחת האוכלוסיה יש השפעה חיובית על הצמיחה הכלכלית. עוד גילה כי בניגוד לתפישה השמרנית, כדי לעודד את הצמיחה, עדיף לעודד שימוש בהון - כלומר לבזבז כסף - מאשר לחסוך אותו. הוא גם מצא שהצריכה מואצת ככל שהשוויון הכלכלי בחברה עולה.
המחקר האמפירי של קוזנץ הוביל לעשרה פרסומים שונים תחת הכותרת ״שיטות כמותיות״, אותם פירסם לאורך השנים. מה שייחד את עבודתו לאורך כל הזמן הזה היתה גישתו לפתח כלי עבור מדיניות ציבורית, ולא רק סקרנות תיאורטית.
התל״ג נותר, בתחפושות שונות, כלי מרכזי בניהול כלכלי של מדינה, וגישתו של קוזנץ הפכה את הכלכלה מאוסף של ניחושים מלומדים לזרם מדעי מוטה מידע.

איך מעודדים צמיחה?
ב-22.11.16 יערוך TheMarker ועידה כלכלית חברתית בבאר שבע ובה יידונו שלל נושאים הקשורים לצמיחת המשק: מנועי צמיחה כמו הייטק, קידום מגזרים חלשים, תפקוד המגזר הציבורי, החינוך כמנוע צמיחה, תשתיות, תעסוקה, רשויות מקומיות, צמיחת הפריפריה, והצבת הסייבר במוקד הצמיחה של העיר, תפקידי המגזר העסקי ואתגרים שעימם מתמודד המשק.
מטרת הוועידה לכנס את כל מקבלי ההחלטות בישראל ולייצר שיח באמצעות כלכלנים, מגזר עסקי, מגזר שלישי, אנשי מדע ואקדמיה, שלטון מקומי ונציגי מגזרים שונים שמעוניינים להעמיד בראש סדר העדיפויות את רעיון הצמיחה.
הוועידה תתקיים במשכן לאמנויות הבמה באר שבע. לוועידה צפויים להגיע 1,000 איש מרחבי הארץ. אנשי עסקים, אנשי חינוך, בעלי תפקידים, יזמים, כלכלנים, אנשי אקדמיה, אנשי ציבור ומקבלי החלטות.

TheMarker