סקירה שבועית מבית תפנית - 13/11

ישראל

סוכנות פיץ' ישרה קו עם שאר הסוכנויות והעלתה את דירוג האשראי של ישראל ל-A+ עם אופק יציב. בעשותה כן ציינה את ההפחתה המתמשכת ביחס החוב לתוצר, שירד משיעור של 74.6% ב-2007 ל-63.9% בסוף 2015. גם בעודף בחשבון השוטף נרשם שיפור מתמשך משנת 2003 עד לשיעור של 4.6% אשתקד. העודף צפוי להימשך גם בשנים 2017-18. נתוני התקציב לחודש אוקטובר מאשרים כי הקצב השנתי של הגרעון עומד על שיעור של 2.1% מהתוצר, וראש אגף התקציבים ציין השבוע כי הוא צופה שהשנה תסתיים בשיעור של 2.5% (כזכור, מדובר על תת ביצוע, שכן היעד הורחב ל-2.9%). הנתונים האחרונים לגבי מצב הצרכן המקומי ממשיכים להעיד על שיפור, אם כי בקצב נמוך יותר מזה שנחזה עד כה. המכירות ברשתות השיווק עלו ביולי-ספטמבר ב-3% לאחר שעלו ב-6.3% באפריל-יוני. מגמה דומה נחזתה לאחרונה גם בנתון הרכישות בכרטיסי האשראי. ברשתות המזון המגמה אף בולטת יותר, כאשר נרשמה עליה של 0.5% בלבד ביולי-ספטמבר לעומת 4.1% באפריל-יוני. יחד עם זאת, מדד אמון הצרכנים באוקטובר השתפר לרמה של 12%- לעומת 15%- בספטמבר, וזאת בהמשך למגמת השיפור הנרשמת מחודש אוק' 2015.
מכירות כלי הרכב אמנם האטו באוקטובר עקב החגים, אולם מתחילת השנה נרכשו כ-245 אלף רכבים – גידול של 31% לעומת התקופה המקבילה. העליה בביקוש נתמכת הן בשינוי המיסוי הצפוי החל מראשית 2017, אך גם מהקלה בקבלת אשראי לרכישת רכב חדש, מבצעים מיוחדים של היבואנים, ומכירות רכב "0 קילומטר" על-ידי חברות הליסינג. התאבון הצרכני הבריא בא לידי ביטוי גם בעליה של 15% במספר היציאות של ישראלים לחו"ל בינואר-אוקטובר השנה לעומת התקופה המקבילה ב-2015. עם זאת, גם כאן קיימת ירידה בנתוני המגמה בקצב הגידול: 15%באוגוסט-אוקטובר לעומת 24% במאי-יולי.



שוק האג"ח


הבחירות בארה"ב שחלו השבוע לא עצרו את מגמת עליית תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים, וזו הגיעה לרמה של 2.117%. לפני הבחירות היה קיים חשש כי הפתעה בתוצאות הבחירות (בחירה בטראמפ – בניגוד להערכת השוק) תייצר לחץ בשווקים, אשר בתורם יגרמו לדחייה בהעלאת הריבית. אולם, כאמור, השוק "קיבל" את תוצאות הבחירות בצורה שקטה יחסית, וכעת השוק מעניק סיכוי של מעל 75% להעלאת ריבית במועד ההחלטה הקרוב בדצמבר. עקב כך, גם בשוק המקומי נרשמה מגמה כללית של עליית תשואות. ירידות השערים בקרב האג"ח הממשלתיות התחזקו לאורך העקום, ובעיקר בטווח הארוך. האג"ח בטווח 5-10 שנים באפיק הצמוד ירד ב-0.55% ואילו השקלי ירד בכ-1.2%. עקב כך, נכון להבוקר (א') המירווח בין התשואה האמריקאית למקומית בטווח של 10 שנים נמחק (0 בקירוב). בקרב הקונצרניות שלטה מגמה דומה, כאשר תל בונד 60 ירד ב-0.23% והשקלי ב-0.55%.



מט"ח

במקביל לעליה בתשואות והתחזקות ההערכות להעלאת ריבית רשם המטבע האמריקאי עליה מול כל המטבעות העיקריים. מעבר להעלאת הריבית בחירתו של טראמפ מעלה את ההערכה כי הוא יפעל ביתר שאת לטובת היצור האמריקאי, והיצוא (באמצעות הסכמי סחר מקלים לתוצרת אמריקאית). בנוסף, יפעל להגביר את ההשקעה בתשתיות ולהפחית מיסים אשר צפויים ליצור לחץ על התקציב האמריקאי, ומצד שני לעודד את המגזר העיסקי ולהשיב כספים ה"כלואים" מחוץ לארה"ב. ההערכה בעת זו כי צעדים אלה יעלו את ציפיות האינפלציה שם, אשר בתורם ייצרו לחץ נוסף להעלאת ריבית – ולהתחזקות הדולר. העובדה כי יש רוב רפובליקאי בשני בתי הקונגרס עשויה להקל על טראמפ במימוש תוכניותיו. האירו נחלש מול הדולר בכ-2.5% לרמה של 1.086$ והין היפני נחלש ב-כ-3.5%. הפזו בלט בהחלשות שבועית של כ-9% עקב החשש מצעדים של הנשיא המיועד שיקשו על השכנה מדרום.

מניות

השווקים כאמור הופתעו מבחירתו של טראמפ, אולם מיהרו והתעשתו כבר בהמלך יום הבחירות. בכל השווקים המרכזיים נרשמו עליות שערים חדות וחלקם (S&P, דאו ג'ונס) קרובים לרמות השיא שלהם. לעומת זאת, הבורסות בשווקים המתפתחים בדרום אמריקה ומזרח אסיה רשמו ירידות. סקטור הפארמה ושירותי הבריאות שנחבט קשות מחשש לצעדים של המועמדת קלינטון בלט בעליות חדות בכל העולם. גם סקטור הבנקאות נהנה מעליות נאות. לעומתם, החשש מהאצה בעליית הריבית פגעה בסקטור הנדל"ן וקרנות הריט. גם סקטור הסחורות ספג ירידות במקביל לירידת מחירי הסחורות בעולם. בארץ נחזתה מגמה דומה כאשר מניות הפארמה (טבע, מיילן, פריגו) תיקנו בעליות וגררו את מדד ת"א 25 לעליות. רוח גבית נתקבלה גם מת"א בנקים שעלה ב-4.2%. לעומת זאת, מדד ת"א נדלן 15 ירד ב-2.9%, בהתאם למגמה בעולם.


ארה"ב

הבחירות ותוצאותיהן תפסו באופן טבעי את מירב תשומת הלב של המשקיעים. מעבר לבחירות השבוע, השבוע היה עם נתוני מאקרו דלים יחסית, שהמשיכו ברובם את קו המגמה הקיים. שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה, כאשר נתון המשרות הפתוחות עלה לרמה של 5.49 מיליון, אמנם נמוך מהצפי לרמה של 5.67 מ'. סך הבקשות לדמי אבטלה ירד לרמה של 254 אלף ב-4 השבועות האחרונים, לעומת צפי ל-267 אלף. האשראי הצרכני עלה בספטמבר לרמה של 19.3 מיליארד $, לעומת צפי 17.6, ונתון אוגוסט תוקן למעלה ל-26.88 מיליארד $, מה שמרמז על תיאבון צרכני בריא. מגמה זו באה לידי ביטוי גם על-פי סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן שעלה לרמה של 91.6 נק'. סטנלי פישר, סגן נגיד הפד, התעודד לשמוע כי על פי תוכניות הממשל החדש תהיה תמיכה פיסקלית (הרחבה תקציבית) בכלכלה. המשמעות היא כי משקל האחריות לתמיכה בכלכלה מהצד המוניטרי (שהינו באחריות הפד) יכול לרדת, כלומר יכול להיווצר תוואי מהיר יותר של עליה בריבית מכפי שנחזה עד כה.



סקירה שבועית מבית תפנית