השבוע צפויה החלטת ריבית בארה"ב (לא צפוי שינוי) ונתוני תעסוקה (שבניגוד לרוב המקרים כנראה לא יזיזו את השוק באופן דרמתי) מה מסביר את עליית התשואות בשווקי האג"ח? ולמה רק בשוק המקומי ציפיות האינפלציה לא עולות?
בשבוע הקרוב צפויים לא מעט אירועים, כולל נתוני מקרו, החלטת ריבית ודו"חות כספיים – אוסף דברים שבכל תקופה אחרת היו יכולים להזיז את השווקים מצד לצד – אך העניין המרכזי בשוק ההון השבוע צפוי להיות הבחירות לנשיאות בארה"ב. ביום שלישי בשבוע הבא יגיע לקיצו המרוץ לבית הלבן ובעוד שזה היה הנושא המרכזי ברוב מהדורות החדשות בשבועות האחרונים, בשווקים היתה עד לאחרונה ההערכה כי ידה של קלינטון על העליונה. הירידות במניות והזינוק במדד הוויקס בעקבות הפרסום על חידוש חקירת המיילים של קלינטון ביום שישי, מספקים עדות לתנודתיות שעשויה להיות בשבוע הקרוב.
התשואות עלו
השבוע החולף התאפיין בעיקר בירידות ברוב השווקים המפותחים ובניגוד למגמה בתקופה האחרונה הדבר לווה בעליית תשואות באג"ח הממשלתי ובצפיות לאינפלציה בכל העולם המפותח (חוץ מישראל), ובמיוחד באירופה. עליית התשואות הזו הכניסה אג"חים בהיקף של מעל 600 מיליארד יורו למאגר שה-ECB יכול לרכוש (המדיניות המוצהרת שלו גורסת שהוא רוכש רק אג"חים בתשואה של מעל מינוס 0.4%), כך שבניגוד למה שנטען בתקופה האחרונה, לבנק המרכזי יש הרבה מה לקנות כרגע. תוכנית הרכישות הנוכחית שלו ממשיכה בינתיים עד מרץ 2017.
התשואות ל-10 שנים בארה"ב עלו בחודש האחרון בכ-0.3 נקודות אחוז ל-1.84%, כאשר השוק שבו נרשמה עליית התשואות החדה ביותר היה בריטניה, שם עלו התשואות ב-0.7 נקודות אחוז (כלומר מי שקנה הפסיד בחודש האחרון 7%, עוד לפני ההפסד שנגרם לו מהיחלשות המטבע). בשוק המקומי התשואות הארוכות עלו ב-0.15 נקודות אחוז בלבד, כך שרמת התשואות אצלנו קרובה מאוד לתשואות בארה"ב. נראה כי אחת הסיבות לעליית התשואות הנמוכה יותר בשוק המקומי היא השיפוע הגדול יותר אצלנו והעובדה כי בניגוד לארה"ב הריבית בישראל לא צפויה לעלות עוד הרבה מאוד זמן ואם היינו זקוקים לעדויות נוספות לכך קיבלנו אותן בהחלטה האחרונה של בנק ישראל ביום חמישי האחרון להשאיר שוב את הריבית ללא שינוי.
קשה להצביע על סיבה ברורה אחת לעליית התשואות מעבר לעובדה שהן היו ברמות שפל, שלא תאמו את נתוני המקרו האחרונים ואת הציפיות לעליית הריבית בארה"ב (הצפי לדצמבר קצת מעל כ-70%, בהחלטת הריבית השבוע אין ציפייה לשינוי) או את הציפיות לכך שלא יירשם גידול נוסף בהיקף ההרחבה באירופה.
לפרסום נתוני הצמיחה החזקים יחסית לרבעון החולף בארה"ב (2.9%) לא הייתה השפעה משמעותית על ציפיות הריבית, כנראה בשל הרכב הצמיחה. הכלכלה צמחה אמנם בקצב מהיר מהצפוי (הצפיות היו ל-2.6%), אך הקפיצה
ביצוא
היא נקודתית (ולפיכך ברבעון הבא סביר שתירשם ירידה שתקזז אותה), בהשקעות אמנם נרשמה התאוששות אך עדיין לא מספקת והצריכה הפרטית – מנוע הצמיחה האמיתי של הכלכלה – מאכזב. הצריכה גדלה ב-2.1%, לעומת צפי של 2.6%. הפרמטר המרכזי בצמיחה מעבר לתחזית היתה עליית המלאים וזו כנראה תתאזן ברבעון הבא.
קצב עליית התשואות לא היה הפרמטר היחיד שבו נרשמו פערים בין השוק המקומי לעולם. בניגוד לעליית ציפיות האינפלציה בכל העולם, אצלנו ציפיות האינפלציה לא זזו, למרות שהחזאים צופים אינפלציה גבוהה מזו שנגזרת מהשוק.
הסיבות לכך מגוונות ונעות בין הערכה כי המדדים החיוביים אצלנו יגיעו רק עוד 7-8 חודשים (רק במרץ-אפריל וכמו בכל שנה מדדי החורף הקרובים יהיו נמוכים) ועד ציפייה לצעדים נוספים של הממשלה להורדת יוקר המחיה, במיוחד על רקע הקושי לבלום את העלייה במחירי הדיור.
ההיסטוריה מלמדת שיש מתאם בין ציפיות אינפלציה בינוניות וארוכות בין ישראל לעולם ולכן הפגיעות של הצמוד הממשלתי במח"מ 5-10 שנים נראית נמוכה כרגע, למי שמעוניין להגדיל חשיפה לאפיק זה.
מה עושים השבוע?
1. מניות – למרות ביצועים חלשים יותר בחודש האחרון, ארה"ב ממשיכה להיות המוקד בחו"ל
שבוע של ירידות ברוב השווקים המפותחים, למעט ביפן שממשיכה לתקן בעיקר לאור היחלשות הין. יפן היתה השוק שהניב את התשואה הגבוהה ביותר ברבעון האחרון מבין השווקים המפותחים, אבל זאת לאחר ביצועי חסר משמעותיים מתחילת השנה (מינוס 8.3% ב-2016, לעומת פלוס 4% ל-S&P500 ו-מינוס 5.7% ליורוסטוקס 50).
בעונת הדו"חות הכספיים הנוכחית בוול סטריט פורסמו עד עתה 291 דו"חות של חברות מ-S&P500. לראשונה מזה 4-5 רבעונים רואים עלייה ברווחים, חלק גדול קשור לחברות האנרגיה. בסך הכל, החברות מכות בכמעט 6% את תחזיות הרווח ובהכנסות ב-0.7%, דבר שלא ראינו ברבעונים האחרונים (באופן אבסולוטי ההכנסות עלו 1.5% לעומת רבעון מקביל).
הדו"חות בסקטור הטכנולוגיה ריכזו עניין רב בשבוע האחרון. אפל דיווחה בהתאם לתחזיות, אך לפי תגובת השוק והירידה במניה ניתן להבין כי היא אכזבה בהעלאת תחזיות נמוכה מהצפוי. מניות אמזון ירדו בכמעט 6% בשל אכזבה מהדו"חות וגוגל דיווחה אמנם על הכנסות ורווחים מעל הצפי, אך התגובה לכך היתה מינורית בלבד (עלייה של פחות מ-0.5% במניה). בשבועות הקרובים צפויים דוחות רבים של קמעונאיות (כמו וול מארט, רוסט וכו') ורשתות הלבשה (כמו מייסיס) וכן הגל השני של חברות התרופות הגדולות כמו פייזר וגיליאד. סקטור התרופות הוא אחד החלשים של התקופה האחרונה, כאשר ביום שישי לבדו הוא ירד בכמעט 3%. זאת בעקבות אכזבה מדו"חות אמג'ן שירדה ב-10%. החולשה של הסקטור מוסברת בעיקר מהחששות מבחירת קלינטון וכן מהעובדה שיותר ויותר חברות מתקשות להעלות מחירים ואפילו נאלצות במקרים רבים להוריד מחירים. אנו ממליצים על חשיפה מינימאלית לסקטור זה בעיתוי הנוכחי.
הפקטור שצפוי לקבל משקל גדול יותר השבוע הוא הבחירות לנשיאות ארה"ב. שיעור החשיפה שלנו למניות כעת הוא 60%-70%, וזאת בעיקר בשל העובדה שלהערכתנו בטווח הקצר האפיק המנייתי יהיה תנודתי וללא כיוון ברור . מחד , דוחות טובים ומחירי מניות נוחים יותר ומאידך אי וודאות פוליטית רבה. למרות התיקון ביפן עדיין לא ממליצים להגדיל חשיפה לשוק זה ועל רקע משאל העם באיטליה שעשוי לטלטל את כל אירופה בעקבות ההפסד הצפוי של ראש הממשלה (מה שעשוי להוביל לבחירות ולהתחזקות מפלגות יורו-סקפטיות), לא ממליצים להגדיל חשיפה גם לאירופה והמיקוד נשאר בארה"ב ובישראל.
בשוק המקומי אנו עדים למגמה מנוגדת לעולם, כאשר בולטות בעיקר המניות הקטנות והבינוניות. למי שבדק באחרונה, למשל, בניגוד לישראל, ראסל 2000 היה אחד המדדים עם הביצועים החלשים בארה"ב. אנו ממשיכים להתמקד בפלח זה בחשיפה המקומית.
2. אג"ח קונצרני - אג"ח חו"ל שוב פקטור מעניין
למרות הירידה במניות, שוק הקונצרני בעולם המשיך להיות חזק. המרווחים נמצאים בשפל כמובן שהמחירים ירדו עקב עליית תשואות אך פחות ממחירי האג"ח הממשלתי גם בדירוגי השקעה וגם היי יילד – מה שמצביע על כך שמשקיעים ממשיכים להיות נכונים לקחת סיכון בשוק האג"ח. הביצועים החזקים ביותר הם באג"ח שווקים מתעוררים, שם התשואות הממשלתיות הארוכות ממשיכות לרדת (על רקע ציפייה לירידת ריביות). עם זאת, בשבוע האחרון האג"חים האלה נפגעו מהיחלשות המטבעות המתעוררים בשיעורים של בין 1% ל-2% בגלל עליית התשואות בעולם המפותח וירידת מחירי האנרגיה.
בתקופה האחרונה השתתפנו בהרבה הנפקות באג"ח חו"ל, כאשר עיקר הפעילות מתמקדת בדירוגי A ו-A+ (עולמי), בעוד שבסקטור הפיננסים רואים עלייה מחודשת בהנפקות של אג"ח בריבית משתנה (פלואוטרים). באג"ח חו"ל אנו שומרים על מח"מ של כ-4 שנים כאשר ניתן להרכיב תיק עם תשואה לפדיון של מעל 3%, המהווה חלופה אטרקטיבית גם לגיוון התיק הקונצרני המקומי.
באפיק הקונצרני השוק המקומי דווקא כן מתנהג כמו בעולם ומפגין ביצועים הרבה יותר טובים מהאפיק הממשלתי בכל הדירוגים. ממליצים להמשיך לפזר בין הדירוגים גם בשוק הישראלי ולבחון הזדמנויות באופן נקודתי כל הזמן.
3. תיק השקעות - לא מגדילים סיכונים וממשיכים לפזר
אנו מעריכים כי עליית התשואות הממשלתיות מוגבלת ולא צופים שהתשואות בארה"ב יגיעו לרמה של סוף 2015 (2.3%) בעיקר לאור העובדה שהציפיות לעליית ריבית הרבה יותר נמוכות מלפני שנה – גם הפדרל ריזרב כבר הוריד את התחזיות שלו וגם ההתבטאויות של בכירי הפד משדרות היטב שקצב עליית הריבית יהיה איטי. צמיחה לא גבוהה מאוד אינה מהווה איום על קצב עליית הריבית וגם ציפיות האינפלציה עוד לא ממש מטרידות את הפד.
העובדה הזו ממשיכה לתמוך במיוחד באפיק הקונצרני, אשר מהווה נדבך מרכזי בתיק ההשקעות שלנו. האפיק הזה דורש כיום תשומת לב ניהולית שוטפת והוא מחייב חיפוש הזדמנויות מתמיד.
בשבוע-שבועיים האחרונים ראינו פיחות בשקל מול סל המטבעות , אחרי הרבה מאוד חודשים. זה היה מהלך מהיר ויוצא דופן, אך בנקודת הזמן הנוכחית ייתכן כי הוא כבר מיצה את עצמו. בהינתן העובדה שבאג"ח חול התשואות גבוהות יותר אנו ממשיכים להמליץ לבחון את ההשקעה הזו עם או בלי נטרול המטבע.
מאת בית ההשקעות הראל
