סקירה לשבוע 25.9.16

בשבוע שאחרי החלטת הריבית עולם כמנהגו נוהג וכצפוי לא ראינו התיחסות מיוחדת של השוק. עוד נרחיב בעניין אלא שכבר כעת ניתן לסמן את התאריך הקריטי הבא – לא החלטת הריבית של יאלן אלא הבחירות האמריקניות. רק בכוחן של אלו לייצר מומנטום אמיתי לאחד הכיוונים שאחרת הפוקוס יעבור בשבועות הקרובים לאירופה ולמשבר הבנקים.
באופן מפתיע למדי הארביטראז' המקומי דחף מעלה = זינוק של 1.5% דו-יומי של מניות הארביטראז' בלבד סגר עבור הלונגיסטים את הדאגה החודשית והרחיק אותנו משבירת 1420 המתבקשת. זה לא יחזיק מיים, כבכל הפעמים הקודמות, אבל הקורלציה העולמית צפויה לשוב לת"א ועימה תשואת החסר וזאת ממספר סיבות: (1) הלחץ על הדולר הולך וגדל. ניחא שהנגידה לא העלתה ריבית אבל אפילו ההחלטה בדצמבר בספק ולכן קשה לראות כיצד צפוי שינוי ללחץ הקניות האינסופי של בנק ישראל. (2) שחקני המעוף נותרו עם לא מעט נכס בסיס ובדגש על מניות הבנקים. אנו עדין רחוקים מפקיעה אופטימאלית (1440) ועדין זה בטווח נגיעה יחסית. (3) הקרנות מעט מקרטעות והדבר מפתיע לאור האופטימיות מסביב לגלובוס. ניתן היה לשער כי הציבור יגיב מעבר ל 200 מליון ₪ (חמישי) הראשונים אבל ראינו כניסה של סוחרים ולא של ציבור ובכך אין לדחוף הבורסה מעלה.

כל אלו בשבוע פקיעה הם מתכון לתנועה אלימה ומבחינת שחקני המעוף ההמתנה יכולה להשתלם במידה ונרד אל מתחת ל 1450. זו תרחיש סביר ובלבד שוול סטריט תחל בתיקון העליה הקלה שלאחר החלטת הריבית, מה גם שהנתונים המקומיים בשבוע החולף היו יציבים / חיוביים ולא תורמים לשוק ההון אלא רק לכלכלה הריאלית.

אם חוששים ממשבר מקומי עצמאי ניתן למצוא את זה בשוק הנדל"ן. לא מדובר עוד על הערכות לפיצוץ בועה או ביקוש גדול לאין שיעור מההיצע אלא בעניין מתמטי מובהק = ריבית המשכנתאות ממשיכה להתנפח בקצב ובאוגוסט נעמדה על 3.21%. אנו מקבלים למעשה ניפוח של ריבית המשכנתא במשך 7 חודשים ברציפות וזאת ללא כל שינוי כמובן בריבית בנק ישראל. המפקח על הבנקים ובנק ישראל מעלימים עין כי לכאורה הדבר משרת את יציבות המערכת אלא שהבנקים אינם פועלים בפרופורציה יחסית ולכן הם יכולים בהתלהבות חזירית משהו לדחוף לייקור הלווים אל מעבר לצוק. כשלווים לקחו משכנתא הם חישבו, עד כמה שניתן לחשב דבר חמקמק שכזה, מתי בנק ישראל יעלה הריבית. הם לא שיערו לעצמם שבמשך 7 חודשים תעלה הריבית ב 0.12% מדי חודש בממוצע והתשלום החודשי יגדל בסביבות ה 10%. זה אולי נשמע כלא דרמטי במיוחד מהצד אבל זה מקדם סיכון שנלקח כעת מהלווים ומצר את צעדיהם במקומות אחרים: חסכון, הוצאות וכן הלאה והיות וחוב המשכנתאות הוא הדומיננטי במשק (פי 7 מכל יתר החובות) קל להבין כיצד עשירית בחודש מתורגמת ל 150 מליון ₪ בערך שלא יצאו במקום אחר.

זה לא מה שדחף את מניות הבנקים בשבוע החולף אלא שוב הקלה רגולטורית... כפי שציינו בשבועות האחרונים המפקחת על הבנקים ובנק ישראל החליטו לדחוף מניות הבנקים מעלה בשלל פעולות תמוהות שמטרתן נוגעת אך ורק במחיר המניה. הצעד הדומיננטי בעניין היה החלטת הפיקוח על הבנקים לאפשר הגדלת ההחזקה מ 5% ל 7.5% = מה שהוביל בתורו להתנפלות של הציבור ועליה מטאורית של 4% במדד הבנקים. אלא מה? בשבוע העוקב ציינו כי להערכתנו אף מוסדי לא ימהר להגדיל ההחזקה באופן דרמטי ורק הציבור הוא שיוותר עם המניות היקרות הללו. שלושה חודשים חלפו ואין בנמצא (!!) אפילו מוסדי אחד שעבר את רף ה 5.5%. באופן טבעי הסוחרים איבדו מעט אויר והמניות ירדו והנה כעת בנק ישראל תורם את חלקו ומאפשר לבעלי שליטה בגופים מוסדיים שיגיעו ל 5% בבנקים להימנע ממגבלת תאגיד בנקאי. במלים פשוטות: קנו מניות בנקים בבקשה. הצצה של בנק ישראל לאחזקות המוסדיים היתה רואה שבממוצע בשלושת החודשים האחרונים האחזקה במניות המגזר דווקא ירדה כך שלא מכאן תבוא הישועה אבל זה דוחף פעם אחר פעם אל עבר 1400 הנקודות ובהתאם גורר אחריו המעוף. המוסדיים, ושחקני המעוף עוד קודם לכן כפי שציינו פה, מריחים בעיתיות בבנקים. מאמץ לדחוף את הפרות החולבות של הבורסה הוא עניין תמוה למדי. אין מניות מוגנות רגולטורית במניות הבנקים וההתעקשות מובילה דווקא להעדפת בנקים אירופאים שהאג"ח שלהם הוא תשואה תלת שנתית של השוק המקומי.

עד שנבין את שורש הבעיה במגזר הבנקאות בנק ישראל ממשיך לרכוש דולרים. הנסיון לתמוך ברמת 3.75 הוא מתבקש ואינו מפתיע אבל אנו מדברים על למעלה מחצי מיליארד דולר מתחילת החודש. כנראה שזה הדבר היחיד שמעניין את בנק ישראל אבל החלטת דצמבר בה אף אחד כבר לא מאמין לפד תטה במהלך השבוע הקרוב את הצמד לכיוון 3.75 ואין המשמעות היא שבירה בימים הקרובים = בנק ישראל פשוט "מתאבד" על הצמד הזה ולכן אין לצפות למהלך טרם מהלך חד ביורו/דולר.

באירופה גם השבוע היו לטעמי החדשות המהותיות וגם השבוע הן נדחקו בפני החלטת הריבית. העניין הראשון הוא ההתבטאות של מרקל בנוגע לאי סיוע לדויטשה בנק. מרקל שנלחצת ע"י הסקרים הודיעה כי לא תסייע אף לא ביורו לבנק המצוי בקשיים ובכך למעשה חידדה את הגישה הגרמנית אל מול זו האיטלקית (דראגי). העניין השני, שהוא המשכו של הראשון הוא ממש התנגשות בין שר האוצר הגרמני ובין הנגיד דראגי. שר האוצר דורש מהפרלמנט לתקוף (ציטוט!) את החלטתו של דראגי להורדת ריבית ולהגדלת היקף הרכישות. נדמה כי מרקל החליטה לצאת מגישת הפרווה ולהתחיל ולתקוף, ככל הנראה בגלל הירידה בסקרים, את הגישה המתירנית של אירופה. זהו פיצוי לגישה המתירנית שלה ביחס לפליטים אבל מתכון בטוח לפגיעה במשקיעים. האחרונים מסתמכים על דראגי כאויר לנשימה שיתמודד בהזרמות עם כל משבר שלא יגיע. מרגע שמרקל, שוות הכח היחידה באיחוד לנגיד, נוקטת בצעדים (להבדיל מהאנמיות שאפיינה אותה עד כה בנושא) צעדיו של דראגי לכל הפחות יוצרו ולכן אירופה תאבד גובה גם אם וול סטריט תדרך במקום.

והיתה כמובן החלטת הריבית של יאלן. לאורך כל השבועות האחרונים התעקשנו כי הנגידה לא תעלה ריבית על אף שכל הסיבות קיימות ושרירות. ההחלטה של הנגידה היא, בהיעדר מלה חלופית, פחדנית. השוק היה מתמודד עם העלאת רבע אחוז, הפד היה שומר על האמון (המועט) שעוד נותר בו ויאלן היתה נחשבת כמובילת השוק. במקום זאת קבלנו נגידה שמולכת ע"י השוק, וזו שפספסה את ההזדמנות הטובה ביותר להעלאת ריבית. בהחלטה הבאה קרובה מדי לבחירות + ברמות שוק קרוב לודאי אחרות + נתונים שלא ישוחזרו + משבר אפשרי באירופה/אסיה + הרבה גורמים לא נודעים שכרגע פשוט אינם בנמצא. השוק לא הגיב להותרת הריבית על כנה בעליות – ההיפך הוא הנכון. העוקבים ראו כי המדדים מאבדים גובה ואף חוזרים לבסיס. מה שדחף את השוק למעלה היה למעשה הצפי להקטנת מספר העלאות הריבית ב 2017, רוצה לומר השוק אינו יודע שובע ולכן ניתן לצפות לרגיעה מסוימת בשווקים וחזרה לדשדוש עם נטייה לכיוון 2130 מאחר ואין סיבה ממשית לעליות ולאחר הוצאת האויר מההחלטה גם אין אי ודאות שלכאורה יכולה לדחוף מעלה.

מניות ומגזרים
טוויטר - המלצת שורט ! לאחר הזינוק במחיר המניה בשל הערכות מכירה קשה להבין מאין שואפים המשקיעים עידוד לרווחים. המחיר כרגע משקף קצב רווחים שהוא פי 500 לערך מהקצב הממשי ולכן מה שראינו הוא שורט סקוויז המהווה הזדמנות פתיחת שורט מאוחרת יותר מאשר התלהבות הגיונית ברכישה.

ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !