השבוע החולף היה מהוסס אך האינרציה החיובית מעלה נשמרה הגם שבאופן זניח ביחס לשבועיים שקדמו לו. מגמה זו אפיינה גם את וול סטריט ואירופה שהתקדמו אך לא באופן ליניארי ובסה"כ בשוק המקומי ניכר שינוי בולט – הציבור שועט פנימה עם גיוסים של חצי מיליארד מתוכם 200 מליון בקרנות ועוד סכום דומה בתעודות הסל. הוסיפו לכך את רכישת הבנקים המסיבית לתוך מימושי מוסדיים (בעיקר קרנות פנסיה) וקיבלנו חזרה מלאה של כל מי שברח בשבוע שלאחר הברקזיט. אלו לא מספרים בטלים בהתחשב בממוצע המסחר הנמוך ובטח ובטח בהשוואה לחודשים האחרונים.
הדבר מקרין בתורו גם על שוק האג"ח. היות והקרנות המעורבות מובילות את הגיוסים אנו מקבלים תנועה מעלה בקונצרני מנוגדת לכל הגיון ועד כדי שיאים חדשים בתלובנד 20/40. עיוות זה נוצר כאמור בשל חזרת הציבור אבל הוא אינו יכול להימשך תקופה כבמניות היות והמוסדיים פעילים בשוק זה פי כמה וכבר כעת מנצלים ההזדמנות להקטין חשיפה.
בתווך מצויים שחקני המעוף שמתחילים שבוע עם אפס נכס בסיס. לרגעים נדמה היה כי תירשם ירידה קלה ברמה השבועית אך הדשדוש והעליות הקלות למעשה הובילו לשחיקה לא מבורכת שכן הכתיבות עמוקות בכסף והקניות על הספוט וזה כמובן מקטין באופן משמעותי תקבול מהתטא. כיוון שכך, שחקני המעוף לאורך כל השבוע החלו בגלגול פוזיציות PUT לאוגוסט עניין שקרוב לודאי ימשך עד בוקר הפקיעה עצמה. כבר כעת ברור כי הגלגול המוקדם מחייב כתיבות קרובות יחסית ולכן תם עידן חצי שנתי של טווח פקיעה אופטימאלי 1400 ומטה. עד כמה שנדמה שהתרחיש רחוק, רבים הם סוחרי ה PUT שכתבו עמוק בכסף וילחצו בירידה אל רמת 1453 ממנה אפשרי מהלך אף לרמת 1445 ומטה אבל כאמור בכדי שזאת יתרחש צריכה להגיע תנועה משמעותית בוול סטריט.
עניין אחר שלא עושה כלל כותרות הוא הנעשה בשוק הפנסיוני. פדיונות גמל והשתלמות הגיעו לשיא מאז 2008 (הכוונה לפדיונות שטרם המועד החוקי) בסביבת ריבית אפסית. אפשרות ראשונה היא שהצריכה והריבית שוחקים ההכנסות ומחייבים אנשים לפתוח חסכונות = עניין פחות רלונטי בטווח הקצר לשוק המקומי; אפשרות הרבה יותר רלונטית = אנשים מאסו בתשואות הקופות, סביב מחצית האחוז מתחילת השנה טרם דמי ניהול ולא רחוק מזה בשנתיים הקודמות, ומחפשים כעת אלטרנטיבת השקעות. אני מניח בזהירות כי מי שפותח גמל/השתלמות שייך לאנשים המבינים יותר בשוק ההון ויטה את כספו על מעבר לים בשל הבדלי תשואה בין הבורסות ועדין גם אם חלקיק מזה יחדור לשוק המקומי הדבר יכול לתמוך במעוף. "לתמוך" ולא להעלות מאחר והמוסדיים מוסיפים בשלהם להקטין חשיפה מקומית ולעבור לארה"ב ואירופה וכך אנו מקבלים העדפה לכאורה מוזרה של מניות במכפיל כפול ומשולש ביחס למניות ליד הבית.
חלק נוסף מהחודש המצוין שלאחר הברקזיט בא לידי ביטוי בגל הגיוסים של חברות הנדלן. סברנו כי השוק התקרר לאחר גיוסי מספר חברות, בדגש על זרות, שהובילו לפלופים אבל המשבר בחברות האמריקניות הוביל לחצי מיליארד ש"ח גיוסים במניות השורה השניה והשלישית המקומיות (רוטשטיין, לוינשטיין, מנרב,....). מודבר בריבית נומינלאית של 3.8% ותחת הנחה כי במועד התשלום , עד 2021, לא יתרחש משבר בנדלן מגורים/מניב. זו השערה פרועה בריבית ריאלית שניתן לקבל דוגמתה באגח מדינות יציבות ולכן זה שוב חלק מתמחור הזוי של השוק הקונצרני המקומי, שכפי שציינו לא פעם בעייתי פי כמה משוק המניות.
בשולי הדברים השוק מתעלם לחלוטין מאפשרות מחיקה של כיל ממסחר. יש יותר מדי גופים ואנשים המעריכים כי מדובר במכבש לחצים של החברה ושהיא לא תעשה כן עד כי הדבר לא זוכה להתיחסות כלל בתקשורת המקומית. עידן עופר כבר עשה זאת פעם אחת עת סברו כי הוא מאיים ולא יעזוב ללונדון וכעת לא ברור מדוע הנהלת הבורסה ורשות ני"ע לא נזעקות לשנות המצב. הרי מחיקה של כיל (מחזור 6 בממוצע) שוות ערך לגיוס של 20 חברות קיקיוניות מתחומי הטכנולוגיה ומדעי החיים ואלו ממילא אינן מתדפקות. לכיל יש אינטרס מובהק לעודד המסחר בניו יורק וכיוון שמדובר ברישום כפול כיום אין ממש צורך בהערכות או תקופת מעבר. זה יכול ליפול הבורסה כגרזן ביום בהיר עם הודעה לקונית ותאריך מחיקה ואז כבר יהיה מאוחר מדי להציל השוק המקומי.
בגזרת המט"ח השקל שב בדיוק לרצועה שחזינו של 3.8-3.85 והוא צפוי להישאר בה לפחות עד תום החודש. הבעיה של הנגידה היא פחות מול המטבע האמריקני אלא בהתחזקותו אל מול הליש"ט, יורו ויתר סל המטבעות בשיעור מדהים של 3%. מה כבר יכולה פלוג לעשות? לרכוש יורו ולרוץ לפאונד לא ממש פרקטי ולכן זה שוב מכה בפני בנק ישראל שלא מצליח להתמודד עם עוצמת המטבע המקומי. צריכים בבנק להודות לנתוני הצמיחה הנמוכים הבולמים במשהו כניסה של משקיעים זרים ועדין 3.8 הרבה יותר ריאלי מ 3.9.
בשוק הסחורות הזהב ממשיך לרשום הגלישה מטה אותה הערכנו והא מתקרב במהירות אל עבר שבירת 1300. לא צפוי מהלך דרמטי ולא דרמות יומיות אבל התמחור הנוכחי עודנו משבר אל מול רצף שיאים בוול סטריט. הנפט שטרם הגיע ליעד 43 צפוי לעשות כן השבוע והוא זקוק לדחיפה אחת בודדת מכיוון אסיה הצפויה לספק נתונים מעניינים השבוע.
באירופה כבישראל המשקיעים היססו אבל בסה"כ שמרו על הגחלת הירוקה. שלא במקרה שוב רמת 10,000 הנקודות עומדת לרועץ ושוב מייד לאחר חצייתה הדברים מאטים, המחזורים קטנים, והמשקיעים והתקשורת נזכרים בענייני משבר.
דראגי יכל בנאומו השבוע לספק הדלק שהשווקים ביבשת זקוקים לו בכדי להתקדם אבל הוא לא עשה כן בצעד חכם. זה טפשי ובודאי שמיותר לספק תמיכה עת מדד הפוסטי בשיא ויתר המדדים משום מה עוקבים אחריו. לעומת זאת דראגי היה מסויג ביחס ל ECB ולא מיהר לצייר תמונה קודרת שלאחר הברקזיט. כן זה יפגע אבל "לא ידוע עד כמה ויש להמתין בסבלנות". זו גישה הרבה יותר נכונה לאירופה מאשר איומים על בריטניה והפחדות בבחינת לא נורא כלל כי איבדנו את הממלכה ועבור המשקיעים זה מוכיח עצמו. אין לדבר כמובן שחר אבל בסה"כ צריך לא להפריע לוול סטריט להתקדם והיא כבר תיקח העולם מעלה בין השאר בשל היקף הדואליות בינה ובין יתר העולם.
זה נכון לישראל וזה נכון לאירופה וזה בדיוק מה שעושים הדוחות האחרונים. הם לא טובים ואפילו רעים אבל רעים במידה. לא קבלנו עד כה דוח קטסטרופלי, צניחה במניות הסתכמה ב 5-6% ולא מעבר ובסה"כ זהו מצב עניינים שניתן להכיל אותו בניו יורק. השפל בתביעות דמי אבטלה, הרצף הארוך מזה 50 שנה (!), לא מתומחר לחלוטין אצל המשקיעים המניחים המשך הותרת הריבית על כנה ולפחות עד סוף השנה אין עוררין. להבדיל, ישנה האטה מסוימת ברבעון האחרון בנתוני הנדלן וכך גם השבוע מדד מחירי הבתים רשם קריאה של 0.2% לעומת צפי ל 0.4% אבל זה בודאי לא שווה כוחות אל מול דחית העלאת הריבית בשל הברקזיט. בדיוק כפי שציינו בסקירות האחרונות זה מספיק בשביל לשמור המדד ברמות הנוכחיות אבל לא בשביל להתקדם. הערכנו כי השיא הקודם יפרץ ב 1-2% ואנו כעת בגבול העליון. מכאן צריך רצף דוחות מפתיעים כשהטכנולוגיות הגדולות לא יעשו כן והבנקים כבר מאחרינו. גם נתונים טובים במיוחד לא יקדמו המדד ודוקא חדשות חיוביות מסין הן שיקבעו הטון. לאחר חודשיים שבהם לא היה כל פוקוס למזרח הנתונים השבוע מאסיה יכולים לקבוע המשך סנטימנט חיובי או נסיגה קלה וזה העיקר עת ארה"ב בפרשת דרכים בשוק המניות ושוק האג"ח זועק ההיפך הגמור.
מניות ומגזרים
- בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
