התנודתיות כאן בשביל להישאר
מאז שהפד האמריקאי הודיע כי הוא מסיים את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו, התנודתיות בכלל שווקי העולם עלתה מדרגה. התנודתיות עלתה באופן גורף בכל נכסי ההשקעה הסחירים, ומתחילת השנה הנוכחית נראה כי השווקים נסחרים בצורה שונה מזו שהתרגלנו אליה בשנים האחרונות.ייתכן מאוד שגם השנה הנוכחית תסתיים בתוצאות חיוביות מבחינת המשקיעים אבל כנראה שזה ילווה במעברים חדים בין הטריטוריות החיוביות לשליליות, חודשים עם עליות חדות וחודשים עם ירידות מהירות. התנודתיות היא תוצאה של חששות מהעתיד, ובעיקר מהלא נודע
רוב הסיבות ללחץ בשווקים ידועות: החששות ממשבר בסין, העלאות הריבית בארה"ב, מחירי השפל של האנרגיה והסחורות בכלל, משבר הפליטים באירופה, העימותים הצבאיים ברחבי העולם ואפשר גם להוסיף את משאל העם הבריטי בנושא יציאה מהאיחוד האירופאי. אבל לדעתנו הדבר העיקרי שמדיר שינה מעיני המשקיעים ברחבי העולם זו הריבית השלילית שמתרחבת לכלכלות משמעותיות נוספות.לאחר שכלכלות בינוניות ולא מהותיות לכלכלה העולמית כמו שוויץ והסקנדינביות עברו לריבית שלילית, גם גוש האירו ויפן החלו במהלך זה. כלי הריבית השלילית הינו כלי חדשני שלא נוסה בעבר וגם התיאורטיקנים חלוקים בדעתם על ההשלכות העתידיות של המהלך.אם בוחנים את מטרת הריבית השלילית וההיגיון שעומד מאחוריה, אז ברמת האזרח, ה"קנס" שהאזרח משלם על כך שהכסף שלו יושב בבנק, אמור לדחוף אותו לצרוך היום דברים שהוא תכנן בעתיד, או להשקיע את הכסף בנכסים ריאליים או פיננסים. במילים אחרות מטרת הריבית השלילית ברמת האזרח היא להוריד את כדאיות החיסכון.ברמת הפירמות, הריבית השלילית "קונסת" גם כן חסכונות או מזומנים ללא שימוש, אך היא גם מוזילה את עלויות מימון החוב של הפירמות ומעודדת אותן להשקיע או לרכוש חברות. כל אלו הם חיוביים לכלכלות ואמורים להניע את גלגלי הכלכלות המדשדשות.
מנגד, ריבית שלילית נוגדת את ההיגיון הבסיסי בכלכלה, בו המלווה מקבל פרמיה על ההלוואה שנתן והלווה משלם על ההלוואה שלקח. הריבית השלילית הופכת את היוצרות ולכן היא מערערת את המשקיעים שלא יכולים לחזות את ההשפעה ארוכת הטווח של המהלך על השווקים. בנוסף, הריבית השלילית גם גורמת לבנקים לשלם על כך שהם לא מחלקים הלוואות, דבר שיוביל אותם להגדיל סיכון במתן ההלוואות שלהם. לבסוף אך לא פחות חשוב, העולם הכלכלי בכלל ושוק ההון בפרט מבוססים על הערכות שווי עתידיות לנכסים, וישנם אין ספור מודלים לשערוך עתידי של נכסים, אך המשותף לכולם הוא ההיוון שהפרמטר החשוב בו הוא גובה הריבית. כשמכניסים ריבית שלילית למשוואות מקבלים תמונה לא ריאלית של שווי הנכסים ולכן קשה כרגע לתמחר נכסים.לא נראה שהריבית השלילית הולכת להיעלם בקרוב מהעולם ואף סביר להניח שנראה אותה עוד מתרחבת ואיתה את התנודתיות בשווקים, אז מה אפשר לעשות?בגלל שהפיקדונות חסרי הסיכון מניבים תשואה ריאלית שלילית ודאית, ובגלל שנראה שהסביבה של הריבית השלילית תישאר עוד זמן רב, מעבר למזומן הוא לא כדאי. מה שכן ניתן לעשות הוא פיזור חכם יותר של תיק ההשקעות. צריך לזכור שרוב התיקים מורכבים ממניות ואג"ח קונצרניות בחלקים שמשתנים לפי פרופיל הסיכון, אבל יש מתאם גבוה ביניהם מכיוון ששניהם נכסים סחירים של אותן החברות (אם חברה נקלעת לקשיים גם המניה וגם האג"ח שלה יפגעו) ולכן צריך לשלב בתיקים נכסים בלי קורלציה כמו הזהב שנוטה לעלות כששוקי ההון יורדים.בנוסף ניתן להקטין סיכון גם בלי לשנות אפיקי השקעה. כלומר, בחלק המנייתי אפשר לעבור להשקיע בחברות ענק גלובאליות המחלקות דיבידנד יציב, מכיוון שחברות אלו תנודתיות פחות ביחס לשוק ובכך מקטינות את הסיכון ובחלק האג"חי אפשר לקצר מח"מ ולהגדיל את החלק של האג"ח הממשלתיות.
תכלית תעודות סל
