מציאותי כל כך שבא לכם לבכות...

חשבתם שהחבילה מחו"ל תקועה במכס? היא כנראה בכלל בדואר

ישראלים רבים שמזמינים חבילות מחו"ל ועוקבים אחר הגעתן סבורים שהן מעוכבות במכס, אלא שלרוב הן בכלל לא שם - אלא תקועות בבתי המיון של הדואר ■ דואר ישראל: נוהל חדש שהופץ באחרונה ימנע תקלות דומות בעתיד
הזמנתם מוצרים מאתר אינטרנט בחו"ל, וחשבתם שהחבילה תקועה במכס? ככל הנראה היא בכלל לא שם, ועליכם לפנות לדואר ישראל לברר מה עלה בגורלה.
אם לא קיבלתם הודעה מהמכס או מחברת הבלדרות הבינלאומית שדרכה נשלחה החבילה (פדקס, DHL ,UPS ודומותיהן), שלפיה עליכם לגשת למכס — בגלל צורך באישור כלשהו או בשל חשד להברחת מוצרים - אין כל סיבה שהחבילה תישאר במכס. המקום האמיתי שבו היא תקועה הוא כנראה בתי המיון של הדואר או המחסנים של חברת הבלדרות.
יותר ויותר ישראלים רוכשים מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט ביבוא אישי. לפי נתוני דואר ישראל,ב–2015 החברהמסרה כ–40 מיליון חבילות. נתון זה אינו כולל חבילות שנשלחו על ידי חברות בלדרות. בדואר נערכים תהליכי התייעלות כדי להתמודד עם הכמות, אך לקוחות עדיין מתלוננים שחבילות אינן מגיעות ליעדן.
מי שעוקב אחר החבילה באמצעות שירותי המעקב שמציעים אתרים מחו"ל, מגלה במקרים רבים שמיקום החבילה המעוכבת מסווג כ"מכס" במשך שבועות רבים. אלא שסיווג זה, כך מתברר, מטעה - ונובע בעיקר מהעובדה שהחבילות המגיעות מחו"ל דרך הדואר אינן נתונות למעקב ממוחשב, ומגיעות לישראל ללא הודעה מוקדמת, בניגוד לחבילות המגיעות באמצעות חברות הבלדרות.

כך קרה ליאנה, תושבת תל אביב שהזמינה בושם של פראדה בשווי 68 דולר מארה"ב, דרך אתר הבשמים פרגרנס־נט. "כשהזמנתי את הבושם, הפעלתי באתר אפשרות למעקב אחר החבילה, ושם רואים מתי היא נארזת, נשלחת ועושה את דרכה לישראל", היא מספרת. "אלא ששם היא נתקעה. בכל פעם שנכנסתי לראות מה קורה אתה ראיתי שהיא מסווגת כ–custom (מכס), וכך זה היה במשך זמן רב. אז החלטתי להתקשר למכס, אבל לא הצלחתי לתפוס אותם, עד שהתייאשתי. התקשרתי לשירות הלקוחות של הדואר, תיארתי את המקרה, והסברתי שאני מחכה לחבילה המון זמן. הפקידה אמרה לי שאין מה לעשות, זה במכס".
יאנה לא התייאשה במאמציה לברר היכן נמצא הבושם שהזמינה. "כתבתי לחברה האמריקאית, והם ענו לי שגם אצלם החבילה מסווגת כ'מכס', וזה לא בידיים שלהם. לאחר שלושה חודשים שבהם עשיתי כל מה שיכולתי - בדקתי שוב בשירות המעקב, וגיליתי שהחבילה עושה את דרכה לארה"ב".
ליאנה לא ניתן הסבר לסיבה שבגינה נשלחה החבילה בחזרה לארה"ב - היא לא חצתה את הרף שמעליו נדרש תשלום מס (75 דולר), והמוצר הוזמן מאתר לגיטימי. היא גם לא קיבלה כל הסבר לעיכוב במסירת החבילה — או להחזרתה לשולח. לפיכך, היא החליטה לכתוב מכתב תלונה למכס, ולהפתעתה נענתה כי "במכס אין חבילות. כל החבילות נמצאות במחסני חברת הדואר, והמעקב נעשה אך ורק דרכם". יתרה מכך, התברר כי מי ששלח את החבילה בחזרה לארה"ב ושמר עליה לאורך כל החודשים שבהם המתינה לה היה דואר ישראל. "כרגע הבושם נע ונד בעולם, בלי שנתנו לי את ההזדמנות לקחת אותו", מסכמת יאנה את החוויה הלא נעימה.
בבדיקה מול המכס ברשות המסים בישראל התברר כי ערכן של רוב החבילות (90%) המגיעות לישראל נמוך מ–75 דולר, כך שהן לא חייבות במס ומועברות ישירות לדואר. אם מחירן גבוה מ–75 דולר, מצמיד המכס למוצר הודעת חיוב לגבי המס הנדרש, והדואר גובה את הסכום בעת חלוקת החבילה.
מלבד הסיבה הזאת, יש שתי סיבות נוספות לכך שהמכס יעכב חבילה. אחת, במקרים שבהם יבוא המוצר מצריך אישור ממשרד ממשלתי כלשהו. כך קורה ביבוא חלקי חילוף לרכב, המצריכים אישור של משרד התחבורה, או תוספי תזונה, המצריכים את אישור משרד הבריאות. גם במקרים אלה המוצר מועבר לדואר, עם הודעה כי החבילה תימסר ללקוח בכפוף לאישור הנחוץ מהמשרד הרלוונטי. תהליכים אלה אמורים לארוך יום או יומיים בלבד, ולאחריהם החבילות מועברות לדואר ישראל או לחברת הבלדרות. המקרה השני שבו מוצרים מעוכבים הוא כשקיים חשד שהמוצרים מוברחים או בעייתיים - ואז מקבל המזמין הודעת בירור רשמית מהמכס.
מדואר ישראל נמסר בתגובה: "המקרה המתואר הוא תקלה נקודתית שאינה מעידה על הכלל. החברה מסרה בשנה החולפת כ-40 מיליון חבילות, ורק בחודשיים האחרונים של 2015 מסרה החברה יותר מ-10 מיליון חבילות ללקוחותיה.
"באחרונה הפצנו לגורמי המקצוע בשטח נוהל חדש, האוסר על החזרת פריטים של לקוחות עד לביצוע שיחת טלפון עמם, מעבר להודעות הנשלחות אליהם. מדיניות זו תמנע מצב שבו החבילה נשלחת חזרה בשוגג".
באילו מקרים המכס מעכב חבילות, ולמי צריך לפנות?
חבילות ביבוא אישי, המוזמנות מחו"ל על ידי לקוחות פרטיים, מגיעות לישראל בשתי דרכים: באמצעות דואר ישראל או באמצעות חברת בלדרות בינלאומית.
רובן המוחלט של ההזמנות (כ–90%) הן של חבילות שערך תכולתן נמוך מ–75 דולר, ולכן אין עליהן "פעולת מכס", כלומר הן לא חייבות במס, ועוברות ישירות מהמכס לדואר ישראל, שאחראי על המיון והפיזור שלהן.
אם ערך תכולת החבילה עולה על 75 דולר, המכס מוציא ללקוח "הודעת חיוב", הליך שלוקח יום־יומיים, ושולח את החבילה לדואר, שאמור לגבות בעצמו את המס ולהעבירו למכס. במקרים מסוימים יבוא המוצר מצריך אישור ממשרד ממשלתי. גם במקרים אלה המוצר מועבר לדואר, עם הודעה כי החבילה תימסר למזמין החבילה בכפוף לאישור הנחוץ מהמשרד הרלוונטי.
המקרה היחיד שבו המוצר יעוכב במחסני המכס יותר משלושה ימים הוא אם יש חשד כי מדובר בדיווח כוזב או במוצר מוברח או בעייתי. במצבים כאלה, מקבל מזמין החבילה הודעה בדואר כי הוא צריך לפנות למכס לבירור.
אם המוצר הוזמן באמצעות חברת בלדרות, כגון פדקס, DHL או UPS, העובדות עם מערכת ממוחשבת, המכס מקבל הודעה עוד לפני שהחבילה מגיעה לישראל — והיא עוברת תהליך שנקרא "הערכת סיכונים". לפי תוצאות התהליך, שמביא בחשבון את משקל החבילה, ערכה הכספי, זהות השולח והמקבל, המדינה שממנה הגיעה וסוג הטובין — מחליטים במכס אם החבילה תיבדק.
במקרה זה חברת הבלדרות היא שאחראית על שחרור המוצרים מהמכס. אם שחרור החבילה מצריך תשלום מס, אישור כלשהו, או שיש חשד לבעיה — חברת הבלדרות מקבלת את ההודעה על כך, והיא זו שמעבירה ללקוח את המידע הרלוונטי. כמו כן, היא זו שאחראית על שחרור החבילה מול המכס.
השורה התחתונה עבור מי שמממתין לחבילה מחו"ל היא שאם לא קיבלתם הודעה רשמית מהמכס, לפיה אתם מתבקשים לסור למשרדיו לצורך בירור על מנת לקבל את החבילה — אין סיבה להניח שהיא תקועה שם. במקרה זה עליכם לפנות לדואר ישראל או לחברת הבלדרות שדרכה הזמנתם את החבילה כדי לברר את סיבת העיכוב.


מקור הכתבה - דה מרקר