משמעות נתוני הצמיחה בישראל: העלאת ריבית לא על הפרק

בהנחה שהנתונים שפורסמו היום (א') נכונים, המשמעות היא עדכון מטה בתחזית הצמיחהשלנו ל-2015 מ-%3.1 ל-%2.5 -„ המשמעות השנייה היא דחייה במועד העלאת הריביתבישראל „- היואן הסיני היה הגורם שהצית מחדש את החשש מ"מלחמת המטבעות" ואתהתנודתיות בשווקים

השבוע החולף בשווקים עמד בסימן צעדי הניוד של היואן הסיני, שתחילה התקבלו בהלם (שתורגם לירידה חדה במניות, לירידת תשואותולדחייה בצפי עליית הריבית בארה"ב), אך בהמשך השבוע תוקנו לפחות בחלקם (ירידת הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב נמחקה עלרקע נתון טוב מאוד שלהעלייה במכירות הקמעונאיות , והירידות במניות התמתנו).אז מה היה שם? המקלים יאמרו שבסך הכל סין החליטה להגביר את יכולת השוק לקבוע בעצמו את שער החליפין. הצעדים האלה, יאמרוהמקלים, באו על רקע התהליך לקראת הכרה של קרן המטבע ביואן כמטבע רזרבה לעסקאות בינלאומיות (כמו הדולר והיורו). מנגד,המחמירים יאמרו שאין כאן שום מקריות, כי הדרישות של קרן המטבע אינן חדשות. הם יתעקשו כי עיתוי ההחלטה הושפע מפרסוםהנתונים על ירידה חדה של כ-%8 ביבוא וביצוא ועל רקע החולשה המתמשכת בצמיחה בסין מתחילת השנה.נראה כי בשלב הראשון השווקים הלכו עם המחמירים – הדאקס ירד בכ-%5 ביומיים וגם מדדים מובילים בשווקים אחרים, כאשר בלטובמיוחד חברות עם פעילות גדולה בסין כמו אפל (כ-%15 מהכנסותיה מגיעות מסין), סמסונג וחברות הרכב האירופאיות כמו ב.מ.ווופולקסוואגן. היואן פוחת בכ-%3 ובמהלך השבוע אף נשמעו בשווקים הערכות כי בתוך זמן לא רב יגיע שיעור ההיחלשות ל-%10. אךהפיחות הזה התמתן לאחר הצהרות מרגיעות מהממשל הסיני, שהתערב באמצעות הוראה לבנקים לרכוש יואן. בין התופעות האחרותשראינו השבוע בעקבות ההחלטות בסין היו היחלשות מטבעות אחרים באסיה, בעיקר של שותפות סחר מרכזיות של סין (הדולרהאוסטרלי, הוון הקוריאני וכו') וכן ירידה בתשואות באג"ח של ארה"ב וגרמניה וירידה בצפי להעלאת ריבית בארה"ב בספטמבר. בהמשך,נרשמה התאוששות מסוימת, כאשר השווקים באירופה המשיכו להגיב בשלילה, אך נראה כי הפעם זה כבר היה עם פרסום נתוני צמיחהמאכזבים ברבעון השני, שהצביעו כי ההתאוששות באירופה מאבדת מהמומנטום. הצמיחה ברבעון השני הסתכמה ב %0.3 בשיעוררבעוני (לעומת צפי של %0.4). בגרמניה צמחה הכלכלה ב-%0.4 (לעומת צפי ל-%0.5).

בשוק המקומי הצמיחה נמוכה – הריבית לא תשתנה בקרוב
מוקדם יותר היום פורסם האומדן הראשון לצמיחת התמ"ג ברבעון השני, שעמד על %0.3 בשיעור שנתי (מינוס %1.6 בתוצר העסקי).נתון צמיחה חלש זה דומה לצמיחה ברבעון שבו התנהל מבצע צוק איתן – רק שהפעם ללא המבצע הצבאי. בדיקת הרכב הצמיחה מגלהשהחולשה נובעת כמעט מכל הסעיפים: הצריכה הפרטית גדלהב-%0.9, לאחר %5.5 ברבעון הקודם; הצריכה הציבוריתעלתה %0.4, לאחר %0.5 ברבעון הקודם; השקעה בנכסיםקבועים ירדו ב-%3.8, לאחר התכווצות של %8 ברבעון הקודם,מתוך זה השקעה בבתי מגורים עלו ב-%4.6 ברבעון השני.היצוא ירד ב-%12.5, לאחר ירידה של %11.1 ברבעון הקודם.היבוא ירד ב-%7.2 לאחר עלייה של %2.4 ברבעון הקודם.נתוני הצמיחה באים לאחר שבשבוע שעבר פורסם מדדהמחירים לצרכן שעלה ב-%0.2 מה שאומר שהאינפלציההמצטברת מתחילת השנה ברמה אפסית. ציפיות האינפלציההמשיכו גם בשבוע החולף להישחק, על רקע המשך ידיעות עלמהלכים שהממשלה מתכננת לבצע במטרה להוריד מחירים.חלק מנתוני הצמיחה נראים חלשים באופן מוגזם ואינם עקבייםעם נתוני גביית המיסים והמדד המשולב למצב המשק של בנקישראל, ומכאן שיש סיכוי טוב שיעודכנו כלפי מעלה בהמשך.כשבוחנים את הנתונים במחצית השנה הראשונה בהשוואהלמחצית הראשונה אשתקד מתקבלת תמונה שמייצגת נכון יותראת המצב במשק: גידול ניכר בצריכה הפרטית (%4.8) ובהשקעה לדיור (%3.8) וירידה בשאר הסעיפים אך בעיקר ביצוא (מינוס %8.6).בהנחה שהנתונים נכונים המשמעות היא עדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה שלנו לשנת 2015 מ-%3.1 ל-%2.5. המשמעות השנייה היאדחיה במועד העלאת הריבית בישראל ואפילו אפשרות להורדת ריבית, על כל מה שמשתמע מכך לגבי שער החליפין ועקומי תשואותהאג"ח.

מה עושים השבוע?
1. מניות – המלצתנו הוותיקה בעד השקעה גם במניות מקומיות ממשיכה להצדיק את עצמה
צעדי הניוד של היואן הסיני, החשש מהתעצמות מלחמת המטבעות ומהשלכות אפשריות של הצעדים האלה על חברות עם פעילותגדולה מאוד בסין הביאו בתחילת השבוע לירידות חדות ברוב השווקים המרכזיים בעולם. בהמשך השבוע חלק מהירידות תוקנו,למעט באירופה – שם הן הושפעו גם מנתוני מקרו חלשים של הצמיחה.עונת הדו"חות בארה"ב על סף סיום ונראה כי הסקטורים העיקריים שהמשיכו לרשום את הצמיחה החזקה ביותר היו בעיקרהבריאות, הצריכה המחזורית, הטכנולוגיה, הטלקום והפיננסים. ההכנסות בסקטור הבריאות צמחו ב-%6.2 בעוד שהרווח גדל ב-%13. בסקטור הטכנולוגיה גדלו ההכנסות והרווחים במעל %4. ואולם, למרות זאת הסקטורים שבלטו לרעה בשבוע החולף היוהבריאות (בעיקר הביוטכנולוגיה) וחברות השבבים.בשוק המקומי בלטו השבוע סקטור התקשורת וסקטור הגז (בעקבות הצפי לאישור מתווה הגז בממשלה). כמו כן, בלטו עליות חזקותבמדד יתר 50 וזאת על רקע הרפורמה המתוכננת של הבורסה במדדים. הכוונה היא לתוכנית של הבורסה להרחיב את מדד ת"א 25ל-35 מניות, את מדד ת"א 75 ל-90 מניות ואת מדד ת"א יתר 50 ל-60 מניות. בנוסף יהיה מדד חדש שיכלול משקל שווה ומדד עםשווי שוק הגבוה ביותר ללא חברות פיננסים ואחזקה. בנוסף, תוגבל חשיפת המדדים לחברות הגדולות (כרגע מדובר על %4),ושוויאחזקות הציבור יגדל משמעותית לכ-%35 לחברות שאמורות להיכנס למדדים. המניות הקטנות יושפעו לטובה מהמהלך המתוכנן(בהנחה שייצא לפועל) ולכן בשבוע החולף עלה מדד ת"א יתר 50 מעל %5. גם מניות רבות במדד ת"א 75 בלטו לטובה וייתכן כיהמגמות החיוביות האלה יבלטו גם השבוע – תופעה חריגה יחסית להיקפי המסחר הנמוכים המאפיינים לרוב את המחצית השנייהשל חודש אוגוסט.ההתפתחויות האלה תומכות במבנה תיק המניות שלנו, שלפחות מחציתו מופנה לשוק המקומי, שממשיך לתפקד טוב גםכשהשווקים בעולם תיפקדו פחות טוב בתקופה האחרונה. התנודתיות באירופה בשבוע האחרון גם תומכת בחשיפה במשקל גדוליותר לארה"ב ובתוך ארה"ב העדפת סקטורים כגון פיננסים וטכנולוגיה.
2. קונצרני: למרות ירידת הצמודים, הקונצרני ממשיך לבלוט לחיוב
מרווחי האג"ח הקונצרני בעולם לא חזרו לרדת גם בשבוע החולף, על רקע המשךהחששות מנזילות נמוכה בשווקים. גם בהיקפי ההנפקות נרשמה ירידה – הממשיכה אתהמגמה של השבועות האחרונים בתחום זה, לאחר פתיחת שנה סוערת.מדדי האג"ח הקונצרני בשוק המקומי רשמו עליות בשבוע האחרון, למרות שהאפיק הצמודהממשלתי התאפיין דווקא בירידות. המשמעות היא שגם בשבוע החולף המשיכו מרווחיהקונצרני לרדת – בהמשך למגמה שאנו רואים בשבועות האחרונים, המנוגדת למגמהבשווקים בחו"ל.מדדי תל בונד 40 ,20 ו-60 עלו בשבוע האחרון בכ-%0.4 ובלט במיוחד התל בונד השקלישעלה ביותר מ-%0.5 וזאת על רקע הביצועים החזקים יותר של האפיק השקליהממשלתי. בניגוד לשבועות קודמים, הביצועים של האג"חים בדירוגים הנמוכים היובשבוע החולף חלשים יותר.
3. תיק השקעות – מרכיב ריבית משתנה אינו נראה נחוץ כעת
ציפיות האינפלציה המשיכו בשבוע החולף לרדת, על רקע המשך ידיעות על כוונות שלהממשלה ליזום צעדים לצורך הורדת מחירים. ואולם, בעוד שהירידה בציפיותהאינפלציה בטווח הקצר מובנת על רקע תוכניות ממשלתיות וירידת מחירי הסחורותבעולם, נראה כי היא משפיעה באופן משמעותי (ואולי משמעותי מדי) גם על טווחיהזמן הארוכים יותר. ציפיות אינפלציה של פחות מ-%1 לטווחים של 3 שנים נראיםבנקודת הזמן הנוכחית נמוכים למדי. גם בטווחים הארוכים יותר הציפיות נמוכותיחסית. זו הסיבה שאם בחלק הקצרצר של העקום חשיפה לצמודים אינה מומלצת, הרישבחלק הבינוני והארוך ייתכן כי יש דווקא הזדמנות התומכת בחשיפה לצמודים.הצמיחה הנמוכה ברבעון השני יחד עם הירידה בציפיות לאינפלציה – גם בטווחיםהארוכים יותר, חוזקו של השקל ואי-הוודאות לגבי מועד ותוואי עליית הריבית של הפד,יחייבו את בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי לזמן ממושך יותר ממה שהערכנובעבר - דבר שכרגע לא תומך בהגדלת רכיב הריבית המשתנה בתיק ההשקעות.