קרנות המנוף הן רעיון מצוין, עם מוקש קטן - האנליסט זיו פניני

מדדי האג"ח הקונצרני טיפסו בששת ימי המסחר האחרונים בשיעור של עד 15%, כאשר ברקע מושמעות ספקולציות בשוק ההון שלפיהן קרנות ההשקעה אותן מתכוונת הממשלה הישראלית להקים בשיתוף עם המגזר הפרטי יצליחו לקזז את הפגיעה של המיתון הגלובלי בחברות הישראליות. התוכנית הזו, אם אכן תצא לפועל, תקום ותיפול על פרטים הקטנים.
המשבר בשוק הנדל"ן האמריקני הביא להצטמקות שוקי האשראי הגלובליים ולקיפאון כמעט מוחלט בשוק האשראי החוץ-בנקאי. העובדה הזו צפויה להשפיע באופן שלילי מאוד על הצמיחה והתעסוקה בישראל. חוסר היכולת לגייס כספים ולמחזר חובות מהווה בעיה קשה מאוד לחברות הישראליות האמורות לשלם במהלך השנתיים הקרובות עשרות מיליארדי שקלים.
הממשלה הודיעה, כי כחלק מחבילת הצעדים שנועדו להתמודד עם המשבר, בכוונתה להקים קרנות השקעה בשיתוף המגזר הפרטי. הקרנות יוקמו בדרך של מכרז והן יתמכו במתן אשראי לצורך מיחזור חוב וניהול הסדרי חוב. קרנות המנוף ישקיעו בחברות אשר עיקר פעילותן בישראל, ואילו המדינה תיקח על עצמה את מירב הסיכון להפסדי הקרנות (במידה ויהיו כאלה), ותתחלק בתשואה -במידה ותהיה - עם הגופים המוסדיים.
בשוק ההון לא חיכו יותר מידי והידיעות על כך, באו היטב לידי ביטוי בשוק האג"ח הקונצרני. במהלך ששת ימי המסחר האחרונים מדד התל בונד 20 עלה ב-5.9% ומדד התל בונד 40 זינק ב-15.7%.
השוק מאוד אוהב מהלכים כאלה, שילוב בין כספי המדינה לכספי המגזר הפרטי, שכידוע מחזיק בלא מעט נכסים. לשוק זה דבר מאוד חיובי ומאוד מועיל. בדרך זו, קרנות המנוף יכולות לתרום לשוק האג"ח, כשם שהפרייבט אקוויטי הזניקו את ההייטק. שוק האשראי החוץ-בנקאי יקבל זריקה מאוד חיובית רק אם המוצר יהיה בנוי בצורה הנכונה ויצליח למשוך הרבה מאוד כסף.

ההצלחה תלויה בשלושה דברים עיקריים:
1. לוחות זמנים: מתי השקל הראשון יכנס ומתי הסכום המשמעותי יושקע? מצב שבו 30% מהכספים יושקעו רק עוד 5 שנים, זה רע מאוד. אנחנו צריכים לראות ש-30 עד 50 אחוזים מהכסף זורם לשוק תוך שנה. השוק משווע לכסף הזה ואין לו אורך רוח להליך בירוקרטי ממושך. כיום, לוח הזמנים הצפוי של האוצר מאפשר לגופים להגיש שאלות עד מחר. ה-20 בינואר נקבע כמועד הגשת ההצעות למיון המוקדם (pq). שבעה ימים לאחר מכן יפורסמו התוצאות ובתחילת פברואר יפורסמו מסמכי המכרז.
2. מחיר הכסף, דרך החלוקה בין החברות וייעודו: באיזה מחיר ייצא הכסף החוצה ומה יהיו הפרופורציות בין החברות השונות? האם כולן יקבלו מחיר שווה? דבר חשוב נוסף הוא לאן הולך הכסף - האם זה להחזיר קופונים, לרכוש נכסים, לשלם משכורות או ללכת ולרכוש את החוב של עצמן, לעשות ארביטראז' על המדינה והמוסדיים. הכסף ניתן לתשלום קופונים, להתפתחות ועל מנת חעבור את התקופה הקשה ולא כדי לעשות עלינו כסף.
כחלק מהתוכנית, כסף רב יגיע לחברות, שאגרות החוב שלהן נסחרות בתשואות גבוהות מאוד והן עלולות להתפתות להשתמש בכספים לצורך רכישות עצמיות. מטרת הקרן, כפי שהוגדרה ע"י משרד האוצר, היא מתן הלוואות שיסייעו למיחזור חובות של תאגידי מטרה וארגון הסדרי חוב של תאגידי מטרה ומימונם. חשוב לציין, כי רכישת אגרות חוב בשוק המשני תותר רק לצורך סיוע בהשגת מטרות אלו.
3. יכולת למנוע ניגוד אינטרסים ומגוון החברות שעומדות בקריטריונים: מדובר כאן בסכום לא קטן, שעשוי לעבור את 20 מיליארד השקלים. צריך לדאוג שהוא יפוזר במקסימום חברות באופן פרופורציונאלי לגודל החוב, בתנאים של יחס לסיכון שווים ולא ילך בדרך של מניפולציה. כיוון שהגופים המשקיעים את הכספים בקרן עשויים להיות בעלי אחזקות בחברות שיקבלו את הכספים, עשוי להיווצר מצב של ניגוד אינטרסים.
בשורה התחתונה, הרעיון נשמע טוב מאוד. בניגוד לעולם, אצלנו מערבבים את השוק הקרדיטורי הפרטי עם הכסף של המדינה כדי להנזיל את השוק החוץ בנקאי. הבטחת התשואה אמורה לגרור זרימת כספים רבים לחברות ויאפשרו לשוק המשני לפתור את הבעיות לבד.