דפלציה בישראל - טוב או רע למשק? אלטשולר שחם.

בשנה האחרונה ראינו תופעה מעניינת בכלכלה הישראלית - ירידת מחירים, או דפלציה בשפה המקצועית. המשק סיים את 2014 עם ירידה של 0.2% במדד המחירים לצרכן. למעשה, אם מנטרלים מהמדד את סעיף הדיור, אחד הדברים היחידים שהציגו עליות מחירים בשנה החולפת, מגלים כי ירידת האינפלציה הייתה אף חדה יותר, בשיעור של כ- 1.3%. במילים אחרות, ועד כמה שזה מפתיע, למרות התגברות השיח על יוקר המחיה, המשמעות היא שבשנה החולפת ירדו בשיעור ניכר מחיריהם של מוצרי מזון, ביגוד והנעלה, שירותי בריאות, תחבורה, חינוך ותקשורת.

ירידת המחירים בשנה החולפת אינה ייחודית לישראל. היא נצפתה בכמעט כל חלקי העולם המערבי. בוודאי באירופה, אבל אפילו בארה"ב, שם אמנם לא נרשמה ירידת מחירים, אולם קצב האינפלציה השנתי הסתכם ב-0.8% בלבד. בכל מדינה היו סיבות ייחודיות משלה לדפלציה, אבל המשותף לכולן הייתה הירידה החדה במחירי הסחורות בעולם, ובראשן הירידה במחירי הנפט והסחורות החקלאיות, שהובילו לירידה במחירי הדלק והמזון. אצלנו בארץ, התחזקו ירידות המחירים בעקבות רפורמת הסלולאר, שהוזילה את המחירים בענף בלמעלה מ- 8%. כאמור, הדפלציה הייתה חזקה יותר אילולא עליות המחירים שנרשמו בתחום הדיור. למען האמת, האינפלציה מחושבת על בסיס השינוי בשכר הדירה הממוצע במשק, שהיה נמוך מעליית מחירי הדירות עצמן, כך שרוב העלייה במחירי הדירות גם כך לא באה לידי ביטוי בשיעור האינפלציה.

על פניו, עלייה אינפלציונית היא הכרחית למשק על מנת לעודד צמיחה ולייצר מקומות עבודה, ולכן הממשלה קבעה יעד לעליית מחירים בתחום שבין 1% ל- 3% בשנה. בממוצע, לאורך זמן, האינפלציה אכן נפלה בתוך הטווח הזה, אולם בשנה החולפת היא הייתה נמוכה בהרבה מהיעד, אפילו הייתה שלילית. השאלה המרכזית היא האם דפלציה שכזו מעידה על חולשה של המשק או שאנו בפתחו של עידן חדש, ללא אינפלציה, שדווקא מעודד צמיחה והתגברות הצריכה במשק?

כאמור, עיקר ירידות המחירים הגיעו בעקבות ירידות אמיתיות במחירי האנרגיה והסחורות בעולם. בנוסף, התרחבות השימוש באוטומציה בתעשייה והשיפור בגלובליזציה בעולם, מאפשרת לחברות להוזיל את עלויות הייצור ולשנע מוצרים לצרכן מכל חלקי העולם. זה דבר חיובי שמוזיל את המחירים ומאפשר להגדיל את הצריכה הפרטית. ואכן, בשנה האחרונה ראינו גידול בצריכה הפרטית בישראל בשיעור גבוה של קרוב ל- 4%. המשמעות היא שירידת המחירים אינה מבטאת חולשה בביקושים, אלא היא פשוט תוצאה של גידול בהיצע. יותר מזה, אחרי רבעון שלישי חלש, בו נרשמה צמיחה של 0.6% בלבד בתמ"ג בעקבות הקיפאון במהלך מבצע "צוק איתן", המשק הישראלי התאושש מהר מאוד וצמח בשיעור של 7.2% ברבעון הרביעי של 2014. הצמיחה הזו הפתיעה רבים, במיוחד את חברות הדירוג הבינלאומיות, שלפני מספר חודשים חלקן הורידו את תחזיות הצמיחה של הכלכלה הישראלית.

כפי שזה נראה כעת, הכלכלה הישראלית צפויה לצמוח בשיעור לא רע של סביב 3% ב- 2014, ולפי ההערכות צפויה להשיג שיעור צמיחה אף גבוה יותר ב- 2015. להזכירכם, מרבית חלקי אירופה מתכווצים, במדינות המתפתחות נרשמת האטה בצמיחה, כך שהמשק המקומי בהחלט נראה יציב. לסיכום, היעדר אינפלציה שאנו רואים לאחרונה, היא חלק משינויים טכנולוגיים וחברתיים המתרחשים בעולם והיא צפויה להישאר ברמה נמוכה גם בשנים הקרובות. לדעתנו, זה דווקא סימן מעודד למשק ולצרכנים, שיוכלו לרכוש מוצרים ושירותים במחירים זולים יותר ובהיקפים גדולים יותר.