בעקבות תגלית ים תטיס בשנת 1999 שהכילה כ- 28 BCM של גז טבעי, החלה תעשיית הנפט והגז המקומית להעמיק את החיפושים באזור הים התיכון. מאז חלה התקדמות משמעותית עם שתי תגליות עיקריות – מאגר 'תמר' ומאגר 'לוויתן'. כמו כן היקף החיפושים וקידוחי האקספלורציה עלה משמעותית ונמצאו עוד מספר מאגרים בעלי פוטנציאל ממשי. בהתאם, השווי המצרפי של החברות העוסקות בתחום גדל וכך גם מספר החברות בענף. להלן השווי המצרפי של החזקות הציבור של החברות מענף חיפושי הנפט והגז הנכללות במדד המוביל בישראל (ת"א 25) בתחילת 2015 בהשוואה לסוף 2010:
מקור ועיבוד: תכלית.
כיום, ישנן חברות בענף הרושמות הכנסות משמעותיות מהפקת גז המופק ממאגר 'תמר' ומספק את צרכי המדינה בצורה שוטפת, ובמקביל מוזיל את עלויות האנרגיה עבור חברות תעשייתיות ואת עלויות החשמל עבור הצרכנים. כמו כן, השימוש בגז טבעי מפחית את הפגיעה באיכות הסביבה.
מקור: משרד האנרגיה והתשתיות.
התפתחויות עיקריות בשנת 2014שנת 2014 תיזכר כשנה המלאה הראשונה של הפקת גז רציפה וסדירה ממאגר תמר, שעברה ללא תקלות מיוחדות. המאגר מפיק תזרים הכנסות יציב והחברות המחזיקות בו פעלו במהלך השנה לקדם תהליכים נוספים, בעיקר בכל הנוגע ליצוא. נזכיר כי בהתאם למגבלות היצוא של ועדת צמח, ניתן לייצא ממאגר תמר כ- 50% מכמות הגז שלא היה סגור בחוזים בעת פרסום ההמלצות (כמות המוערכת בכ- 140 BCM). במהלך השנה אף היו ידיעות על מגעים ליצוא גז למדינות שכנות כמו מצרים, אך אלו לא הגיעו לידי הסכם מחייב. התקווה העיקרית בענף במהלך השנה הייתה להתקדמות מסוימת במאגר 'לוויתן', שפיתוחו תלוי בסוגיית היצוא ומצריך השקעות נוספות בהיקף גבוה.במהלך השנה נראה היה שעסקת "וודסייד" תוכל לתת תשובה טובה לציפיות, אך בסופו של דבר העסקה עם החברה האוסטרלית לא יצאה לפועל. עם זאת, היו מספר הודעות חיוביות כמו עדכון מעלה של כמות הגז במאגר ל- 22 TCF (גידול של כ- 16%), ואישור תכנית המסדירה את אופן שינוע הגז מלוויתן לחופי ישראל. כמו כן התנהלו מגעים בנוגע להסכם יצוא גדול עם חברת האנרגיה BGאשר יכול להוות בסיס טוב לפיתוח המאגר. אלה שהתפתחויות חיוביות אלו התגמדו לאחר ההודעה הדרמטית של רשות ההגבלים העסקיים אליה נתייחס בהמשך.ביחס לשנים הקודמות, ניתן לומר כי בשנת 2014 ההתפתחויות של החברות בענף לא היו רבות. המהלך המשמעותי ביותר לשני המאגרים ולענף כולו הגיע דווקא מצד הרגולטור, כאשר בסוף השנה (ב- 22/12) בצעד שנוי במחלוקת חזרה בה רשות ההגבלים העסקיים מהסכם הפשרה שנחתם בשנת 2012 עם חברת 'נובל אנרג'י' וקבוצת דלק, בנוגע לכך שהחזקתן במאגרים לא תוכר כהסדר כובל. זאת כתוצאה מחשש להיווצרות מונופול גז במדינה. מהלך זה מטיל למעשה ספק בנוגע למבנה הבעלות הנוכחי במאגרים והביא לעלייה משמעותית באי הוודאות בענף ולירידה חדה במחירי מניות הסקטור.
ירידת מחיר הנפט והשפעתו על החברות בענףבמהלך החודשים האחרונים חלה ירידה חדה במחיר הנפט אשר משפיעה על חלק מהחוזים של מאגר תמר, אולם השפעתה העיקרית צפויה להיות על מאגר לוויתן. מבחינת מאגר תמר, הרי שמרבית חוזי אספקת החשמל אינם צמודים למחיר הנפט אלא למדד המחירים לצרכן בארה"ב ולכן ההשפעה על החברות המחזיקות בתמר נמוכה יחסית. עם זאת, גם מאגר זה יושפע במידה מסוימת שכן הוא מוכר קונדנסט (סוג של תחליף נפט) שמחירו מושפע לרוב ממחיר הנפט, וכן ישנם מספר חוזים הצמודים למחיר הנפט (החוזים מול בז"ן למשל צמודים לנפט מסוג ברנט). ההשפעה העיקרית של ירידת מחיר הנפט צפויה להיות על מאגר לוויתן, מכיוון שהיקף היצוא ממנו צפוי להיות משמעותי יותר וחוזי היצוא לרוב צמודים למחיר הנפט. מקור: EIA. עיבוד: תכלית. המחיר הוא לחוזה הקצר על הנפט מסוג ברנט.
צפי ל- 2015להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים צפויה להיות ההשפעה המשמעותית ביותר על הענף במהלך השנה הקרובה, אך נראה כי רמת אי הודאות בנוגע לנושא תישאר גבוהה בחודשים הקרובים, לפחות עד הבחירות לממשלה. רוב הגורמים בענף מעריכים כיום כי בשל חשיבות מאגר לוויתן למדינה, הן בהיבט עצמאות אנרגטית והן בהיבט התמלוגים והכנסות המדינה, בסופו של דבר ימצא פתרון לסוגיית הבעלות והמונופול. התפתחות נוספת הצפויה במאגר לוויתן היא קידוח אימות במים עמוקים לבדיקת הימצאות נפט, אשר עשויה להביא להצפת ערך של המאגר, בשל העובדה שכיום אפשרות זו כמעט ולא נלקחת בחשבון בהערכות השווי שנעשות ללוויתן. בנוגע למאגר תמר, בשנת 2015 צפויה המשך חתימה על חוזים נוספים כמו זה הצפוי עם חברת יוניון פנוסה מספרד, אם כי המאגר לא רחוק מקיבולת מלאה. כמו כן, לקראת אמצע השנה צפויות להסתיים פעולות הגדלת קיבולת המאגר (מערך המדחסים) שיביאו לעלייה של כ- 20% בתפוקה היומית (מ- 1 ל- 1.2 BCF יומי). בנוגע לתגליות נוספות בענף, ההתפתחויות העיקריות שצפויות הן קידוח אימות במאגרים נטע ורועי שבבעלות רציו (70%), אדיסון (20%) והזדמנות ישראלית (10%), כאשר ההערכה היא כי מאגרים אלו מכילים כ- 3.2 TCF.
מדד ת"א נפט וגזמדד ת"א נפט וגז הושק בחודש אפריל 2011 והוא מורכב כיום מ- 10 מניות של חברות העוסקות בחיפוש והפקת גז ונפט בשווי שוק כולל של 31.4 מיליארד ש"ח. מספר המניות במדד לא מוגבל, אך קיימת מגבלת משקל של 15% למניה. המדד מאפשר השקעה מפוזרת בחברות המפיקות הכנסות יציבות, השקעה במאגרי גז מוכחים אך כאלה שלהם עוד צפוי תהליך פיתוח ארוך, וכן השקעה במאגרים אשר עדיין בשלבי אקספלורציה מוקדמים.
מקור: הבורסה לני"ע. עיבוד: תכלית.לאחר תשואה חיובית של המדד בשנת 2013 בשיעור של כ- 9.3%, שנת 2014 אומנם התחילה בעליות שערים אך החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בסוף השנה שינתה את התמונה, והמדד רשם תשואה שלילית של כ- 20% בסיכום השנה.
מקור: הבורסה לני"ע. עיבוד: תכלית.
סיכוםענף הנפט והגז בישראל רשם התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, שבעקבותיה נהנה היום המשק הישראלי מעלויות אנרגיה נמוכות יותר. לצד מספר אכזבות, קיימות גם הצלחות רבות והענף ממשיך בצמיחה ובפיתוח. עם השנים נהפך הענף הישראלי לבוגר יותר, הכולל יותר חברות שהוכיחו שהן כבר לא חברות 'חלום'. כחלק מתהליך זה, גם גברה גם הרגולציה כפי שהיינו עדים רק לפני מספר שבועות ולא מן הנמנע שנראה בעתיד התערבות ממשלתית נוספת.בהתאם לתכניות הפיתוח ועד החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בחודש דצמבר, הצפי היה לקידום משמעותי בתהליכי הפיתוח של 'לויתן' במהלך 2015. בשלב זה נראה שתהליכים אלו צפויים להתעכב, אך מנגד יש לזכור כי הרוב המוחלט מסכים על כך שפיתוח מהיר של לוויתן הוא צעד חשוב לכל הגורמים, במיוחד לאור העובדה ש'תמר' הוא המאגר היחיד בישראל המפיק גז כיום. על כן, הצפי הוא שהצדדים יגיעו להסכמה. במצב כזה צפויה ירידה ברמת אי הודאות מבחינת המשקיעים.
