גורו ההשקעות האמריקאי ג'ים רוג'רס: "הדולר גמור"

"בטווח הארוך הדולר האמריקאי גמור", כך הזהיר בסוף השבוע גורו ההשקעות ג'ים רוג'רס בשיחה עם "כלכליסט". "מה שארצות הברית עושה צפוי להוביל לאסון. זו המדינה בעלת החוב הגדול ביותר בעולם, וחובותיה רק הולכים וגדלים".
רוג'רס משוכנע שהדולר האמריקאי נהפך ליותר ויותר פגיע. "הדולר האמריקאי הולך לאבד את מקומו כמטבע הסחר המוביל בעולם. זה יקרה לאורך זמן. לא בשבוע הבא או בחודש הבא, וייתכן גם שנראה ראלי של הדולר בטווח הקצר מאוד".
יו"ר חברת ההשקעות רוג'רס הולדינגס, הנושאת את שמו ופועלת מסינגפור, מעריך שגם הראלי בשוקי האקוויטי אינו משקף התאוששות של הכלכלה הריאלית. "מצבה של הכלכלה העולמית דווקא יחמיר בשנתיים הבאות. הרע מכל עוד לפנינו, ויהיו עוד הרבה בעיות בשווקים הפיננסיים". למרות הראלי של החודשים האחרונים רוג'רס לא ממליץ לקנות מניות. "אך על פי שאיני סוחר מניות בחסר ('שורט') אני צופה שהבעיות עוד יגיעו. איני יודע בדיוק מתי".

לאילו בעיות בדיוק אתה מתכוון?
רוג'רס: "חברות רבות יגיעו לחדלות פירעון. ייתכן שגם מדינות יגיעו למצב של חדלות פירעון. חוסר האיזון בשווקים עדיין קיים. צפוי משבר עולמי גם בתחום המטבעות, בעיקר בגלל ההתנהלות של ממשלות ארה"ב ובריטניה, שלא פותרות את בעיותיהן, אלא מעמיקות את החובות שלהן. העובדה שממשלות רבות מדפיסות כסף יוצרת תחושה שהן מתערבות בשווקים. זה עלול להחליש את המטבעות שלהן. אני מכיר הרבה אנשים שבטוחים שכלכלת ארצות הברית תגיע למצב של חדלות פירעון, בדיוק כמו שקרה לאיסלנד או לחלק מהמדינות הבלטיות".
ככל שעוברים החודשים וחובותיה של ממשלת ארצות הברית גדלים ותופחים, כך משמיע רוג'רס בקול ברור יותר את דעותיו, שמהן עולה כי הטיפול של ממשלת ארצות הברית במשבר שגוי. "כדי שיהיה כסף להזרים לשווקים הוא צריך להגיע ממקור כלשהו, למשל מסים או הלוואות. אבל זה לא הפתרון. בארצות הברית חושבים בטעות שאפשר לפתור בעיות של חוב עבר אדיר וצריכה גבוהה באמצעות חוב גדול יותר ועידוד נוסף של צריכה. זה מצב לא נורמלי".
רוג'רס זועם בקשר לבונוסים ולתגמולים שקיבלו חלק מחברות הפיננסים בעולם בחודשים האחרונים. "כל אותן חברות שהיו צריכות ליפול לקחו כסף ממשלם המסים, והמנהלים שלהן מעבירים חלק מהכסף הזה לכיסים שלהם. הם קיבלו מתנה והשתמשו בה. המנהלים האלה צריכים לשבת בכלא. אלו מעשים שערורייתיים. זו הוכחה ניצחת לכך שהמערכת עדיין לא פועלת כראוי".
רוג'רס, שבשנות התשעים ייסד עם ג'ורג' סורוס את קרן קוונטום, ביסס את מעמדו כאחד המשקיעים האגדיים המפורסמים בעולם, זאת לאחר שהקרן שלהם השיגה תשואה של 3,365% בעשור הראשון לקיומה. לאחר הצלחת הקרן החליט רוג'רס לפרוש מעסקי ההשקעות שניהל ונסע לטיול ממושך בסין, שאותו תיעד בספר שהוציא. במהלך הטיול זיהה רוג'רס את הגאות שהציפה את שוק הסחורות, ואף חזה את פריחת כלכלות דרום־מזרח אסיה.

אתה מזהה בשווקים בועה שעוד לא התפוצצה?
רוג'רס: "הבועה הגדולה מתפתחת בשוק איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית. אני לא יכול לתאר לעצמי מצב שמישהו מוכן להלוות כסף לממשלת ארצות הברית לטווח ארוך של 30 שנה, למשל. לא מסוגל להאמין שמישהו יעשה דבר כזה. הראלי באיגרות חוב לטווח ארוך של ממשלת ארצות הברית נובע מסיבות מלאכותיות בלבד, וכאשר הבועה תתפוצץ ייפגעו גופים רבים".

רוג'רס מייצר הפרדה בין הראלי המלאכותי שנוצר בשוק איגרות החוב לטווח ארוך של ארצות הברית לבין הראלי במחירי הסחורות. "מחירו של הנפט יותר מהכפיל את עצמו בתשעת החודשים האחרונים, ולכן אני צופה תיקון. כל שוק שעולה צריך לתקן את עצמו בשלב מסוים, אבל אין בשוק הסחורות בועה". לדבריו, העלייה במחירי הסחורות באה בעקבות מחסור אמיתי בהיצע. "מלאי הסחורות מתחום המזון נמצא בשפל של כמה עשורים, ולכן עליית המחיר מוצדקת, ולא מתפתחת בתחום הסחורות בועה". רוג'רס מסביר שב־2008 העולם עצר מלכת. "אנשים וחברות הפסיקו לקנות. קנו פחות אורז, סבון או כל מוצר אחר. צרכו מלאים. היתה בעולם התמוטטות כלכלית. השנה, אותם אנשים או חברות מתחילים להישאר ללא מלאי, והם חשים צורך לחדש אותו".

מה יקרה לשווקים כאשר אפקט תוכניות התמריצים יתפוגג?
רוג'רס: "השנה זרמו לשווקים כמויות אדירות של כסף ממשלתי, וזה היה הראלי של החודשים האחרונים, שבא לידי ביטוי גם בצריכה עולמית מוגברת. אין לי ספק ש־2009 מוצלחת יותר מ־2008, אבל בשנתיים הבאות, 2010–2011, יתרחש בשווקים תיקון, לצד התפוגגות אפקט תוכניות התמריצים העולמיות. כשזה יקרה, הבעיות יתחילו מחדש, העולם יוריד הילוך. מה שממשלות העולם עשו עד עכשיו שקול להדבקת פלסטר קטן על פצע עמוק. הבעיה האמיתית לא נעלמה".
רוג'רס מתייחס גם להשלכה של רגולציית יתר על השווקים הפיננסיים. לדבריו, היא תביא לשינוי מהותי במאזן הכוחות הגלובלי. "המרכז הפיננסי העולמי עובר מהמערב לדרום־מזרח אסיה. ככל שממשלות המערב, דוגמת ממשלת בריטניה, מקשיחות את הרגולציה, יותר משקיעים מעבירים את כספם למזרח הרחוק, שם השווקים חופשיים יותר ופתוחים יותר. הכסף הגדול זורם לסינגפור, להונג קונג, לסין, לקוריאה ולטייוואן. הנושים הגדולים ביותר בעולם הם מדינות המערב, והן נמצאות עמוק בחובות שלהן". לדברי רוג'רס, "ככל שארצות הברית מחוקקת יותר מגבלות רגולטוריות, כך היא מעבירה בפועל את שוק ההנפקות הציבוריות הראשונות למזרח הרחוק. שם העתיד, כי היסטורית, יחסי הכוחות בעולם תמיד נוטים למקומות שבהם נמצא הכסף הגדול. מי שרוצה לחנך את ילדיו להצליח, שילמד אותם לדבר סינית".